החישובים של אולמרט

להתנהלותו של השר אהוד אולמרט אמש במועצת מקרקעי ישראל קשר שולי למקרקעין, הוראות מעבר או הפשרת קרקעות. יש לה קשר לכך שאולמרט רוצה למצב עצמו במרכז הליכוד כקאובוי האמיץ, שמעז לשלוף ראשון נגד השריף, ויכול להיות לה קשר לעובדה שבפני אליקים רובינשטיין מונחת בימים אלה ההכרעה בהמלצת המשטרה להעמיד את אהוד אולמרט לדין בפרשת "האי היווני".

לשר התעשייה, המסחר, התעסוקה, מינהל מקרקעי ישראל וממלא מקום ראש הממשלה, אחד האנשים המתוחכמים ביותר בפוליטיקה הישראלית, יש דעה על רובינשטיין וגם בעיה אישית איתו. אולמרט בוחר להשתמש בפלטפורמה של מועצת מקרקעי ישראל כדי להציג את היועץ כאדם קטנוני, שמנהל מאבק נגדו ונגד מועצת המינהל, שהיא גוף נבחר הסוברני לקבל החלטות במקרקעין המדינה.

את עצמו, לעומת זאת, הוא מציג באור עקרוני: היועץ התמנה לשמור על החוק ואני התמניתי, יחד עם המועצה, לשמור על הקרקעות. המשפטן אולמרט יודע שהיועץ המשפטי לממשלה הוא המוסמך הבלעדי לפרש את הדין עבור מוסדות השלטון, לרבות מועצת מקרקעי ישראל. עורך הדין אולמרט יודע, כי קביעה של היועץ ופרשנות שלו ביחס לדין, מחייבת את כולם. את מועצת המקרקעין כמו את ממשלת ישראל ושריה.

במסגרת פרשנות הדין, נכללת גם פסיקת בג"ץ הקשת המזרחית. רובינשטיין לא מתייחס לסוברניות, הוא רק אומר למועצה קטיגורית: ההחלטה שאתם מעבירים חורגת ממתחם הדין המותר. אולמרט, היודע שזה תפקידו וזו סמכותו של היועץ, מתנדב לשלוף נגדו, עד כדי כך שהוא מוכן לייצג את המועצה בעצמו בפני בג"ץ.

אולמרט יודע שבמאבק המשפטי הוא לא ינצח. אין סיכוי שבג"ץ יקבע שפרשן הדין הוא אחר מהיועץ המשפטי לממשלה, ואין גם אפשרות שבג"ץ יקבע נגד מה שכבר קבע הרכב של שבעה שופטים בבג"ץ הקשת. ובכל זאת הוא ירוויח. כמה וכמה רווחים.

הוא יודע שחברי מרכז הליכוד אוהבים "אמיצים", אנטי-ממסדיים, כאלה שיוצאים נגד מערכת אכיפה החוק, שלדעתם מפלה אותם לרעה מול "השמאל". הוא יודע שבמרכז הליכוד עוד זוכרים לו היטב, וזה התבטא במיקום הנמוך אליו הגיע בפריימריס, את העובדה שיצא ב-1999 נגד מפלגתו שלו ונגד בנימין נתניהו, ותמך למעשה במועמד העבודה אהוד ברק, כשאמר שאינו מאמין ש"ברק יחלק את ירושלים".

אולמרט יודע שבמרכז הליכוד יש 430 חברי מרכז הקשורים באינטרסים של הקרקע החקלאית, מה שמכונה "קבוצת ישראל כץ", ביניהם מושבניקים וקיבוציניקים שהתפקדו לליכוד. הוא הופך להיות יקיר היזמים. יזמים בכלל, לא רק יזמי נדל"ן. אלה שבשנים האחרונות מתמודדים כך ואחרת נגד הרגולציה ונתקלים ביועץ ובאנשיו. והנה בא האיש האמיץ הזה ואומר להם: אני לא מפחד, אני הולך ראש בראש נגד היועץ.

וברקע - כל הזמן חיה, נושמת ומתפתחת פרשת האי היווני, ובה בין היתר חשד שהיזם דוד אפל קיים לכאורה עם אריאל שרון, אז שר החוץ, ואהוד אולמרט, אז ראש עיריית ירושלים, יחסים של "תן וקח" תמורת הסיוע שלהם בעיסקה של רכישת אי יווני. ההחלטה על כתב אישום נגד אולמרט נתונה בידי רובינשטיין.

בהזדמנות הזו של העימות הקשה במועצת המקרקעין, יכול יהיה מישהו לטעון, כי רובינשטיין הושפל בענין החקלאים ולכן הוא עשוי "לחפש" את אולמרט, כלומר להעמיד את רובינשטין כאדם שפועל מתוך עלבון, ולכן בניגוד עניינים.

גם מזה ירוויח השר. קודם כל - דחייה, שעד כה הוכחה כטיפול המשפטי הטוב ביותר בישראל, מעבר לזה שהמועמד הכי בולט לתפקיד היועץ המשפטי הבא, עו"ד אלי זוהר, מייצג את אולמרט בפרשת האי היווני.

מה שאומר, שעורך-דין זוהר אם ימונה לא יתקרב לתיק, וזה מבטיח עוד ועוד שנות סחבת, שליפות וקידום פוליטי. להלן: הסלט הישאלי המצוי.

רק שבסופם של כל אלה, יש גם מדינה וציבור. אולמרט לשיטתו יכול רק להרוויח מהמאבק נגד היועץ, השאלה היא מה מרוויחה המדינה ממאבק שמקעקע את שלטון החוק.