חוצה ישראל: רק לא להלאים את הכביש

להצעה זו תהיינה כמה תוצאות לוואי לא רצויות כלל וכלל. ראשית, המשמעות האמיתית של ביטול האגרה היא, כי ההכנסה הקבועה שתינתן לזכיין תטיל נטל נוסף על תקציב המדינה המדולל. למעשה, כולנו נממן פרויקט שלא כולנו משתמשים בו.

שנית, אם תבוטל האגרה, לא יהא לזכיין כל תמריץ להמשיך ולתחזק את הכביש במצב טוב. במצב הקיים, דרך ארץ מודעת לכך שאם מצב הכביש ידרדר, כמות הרכבים שייסעו בו תקטן, וכך גם ההכנסות לחברה. אך אם תובטח לחברה הכנסה קבועה מהמדינה, החברה לא תשקיע כספים להשבחתו של הכביש. כמובן, המדינה תוכל להטיל את אחריות אחזקתו של הכביש על מר עמי לקס והרשות הממשלתית בראשה הוא עומד - המחלקה לעבודות ציבוריות, אך שוב - על חשבוננו.

שלישית, ההצעה לבטל את האגרה בחוצה ישראל היא בעלת השלכות מרחיקות לכת על תדמיתו של המשק הישראלי בעיני משקיעים זרים. שינוי מהותי בחוזה הזיכיון ייתפס בעיני הקהילייה העסקית הבינלאומית כמסמר האחרון בארון הקבורה של פרויקט הדגל של ישראל בתחום פרויקטי התשתיות וה-BOT. בשל כך, משקיעים, מממנים ויזמים זרים יימנעו מלהשתתף בפרויקטים עתידיים בישראל, ויעדיפו להשקיע במדינות אחרות.

הרי ממילא כמות היזמים והמממנים המוכנים להשתתף בעסקאות גדולות בישראל אינה גדולה במיוחד - על כך יעידו ניסיונות השווא למכור בלוק שליטה בבנקים הגדולים בישראל, באל-על ובבזק, כשלון פרויקט בניית תחנת הכוח ברמת חובב עקב קשיי מימון, וקשיי המימון בהם נתקלת לאחרונה הקבוצה הזוכה במכרז הרכבת הקלה בירושלים. שינוי "כפוי" בחוזה הזיכיון של חוצה ישראל רק יוסיף לחוסר ההתלהבות להשקיע בישראל, וזה בלשון המעטה.

על כן, לא מספיק להאזין לצליל הערב שיוצא מההצעה לבטל את האגרה בכביש האגרה היחיד בישראל. להצעה זו יש משמעויות נוספות אשר לא נראות במבט ראשון - האם תקציב המדינה יכול לעמוד בנטל "ההכנסה הקבועה" שתועבר לדרך ארץ? ומה לגבי עלות אחזקתו של הכביש? האם המדינה יכולה להפריש מיליוני דולרים בשנה לצרכים אלה? ומה יהיה עוד 10 שנים? האם לא ייתכן שהממשלה של אז תעדיף להפסיק את הזרמת התשלומים הקבועים שהובטחו ליזמי הפרויקט?

כאן תמונה הסכנה הגדולה ביותר בהצעה לבטל את האגרה בחוצה ישראל, משום שזהו צעד נוסף לקראת הלאמתו של הכביש הפרטי היחיד בישראל. ובאמת למה לא?

ברור לכל כיצד הלאמה כזו תיתפס בעיני כל משקיע זר שיתעניין בהשקעה משמעותית בישראל. צעד כזה יחריב לחלוטין את כל ניסיונותיה של המדינה למשוך חברות זרות להקים את מפעליהן בארץ, להשתתף בתהליכי ההפרטה ולסייע בפיתוח התשתיות. זו תהיה הגיבנת איתה יצטרך להתמודד כל איש עסקים ישראלי שיבקש למצוא משקיעים או מממנים בחו"ל.

בואו נזכר - מה מחפשת כיום מדינת ישראל לעשות עם כל הנכסים, הפרויקטים והחברות אשר הלאימה בעבר? האם אנו רוצים לחזור לימים ההם?

הכותב הינו עו"ד המתמחה בתחום מימון פרויקטים בינלאומיים.