לאחר עשרות שנים של גלות עשויים בקרוב תושבי האי דייגו גרסייה, שממוקם באיי
מאוריציוס, לחזור בחזרה אל מולדתם, מזרחית למדגסקר.
הקהילה הגולה, המונה כ-5,000 איש ומחזיקה בדרכונים בריטיים, ממתינה לפסק דין
של בית המשפט העליון בבריטניה, שעשוי לפתוח להם בחזרה את השער לאי האבוד, ולסלול
את הדרך לפיצויים, שעשויים להסתכם בעשרות מיליוני לירות שטרלינג.
תחילתו של הסיפור העצוב הוא לפני כשלושה-ארבעה עשורים, כאשר אלפים מתושבי העיר
היו קורבנות למדיניות הגליה מכוערת של הממשלה הבריטית. הממשלה ביקשה ל"נקות"
את האי מתושבים, בכדי להעביר את המקום במתנה לשלטונות ארה"ב, אשר הקימו עליו
מחנה צבאי.
לאחר שהושלמה ההגליה בשנת 1973, הוגלו אחרוני התושבים לפורט לואיס, בירת איי
מאוריציוס. במשך שנים ניסו רבים מהתושבים לחזור אל האי, אך ללא הואיל - שלטונות
הצבא האמריקניים שבנו במקום את אחד הבסיסים הגדולים ביותר מחוץ לגבולות ארה"ב,
מנעו מהילידים לדרוך מחדש על מקום הולדתם.
דייגו גרסייה הוא האי הגדול ביותר בארכיפלג צ'אגוס, בו צמחיה טרופית מדהימה,
חולות לבנים ועצי קוקוס רבים. מרבית הגולים עברו לאיים אחרים במאוריציוס. אוכלוסיית
מדינת מאוריציוס מונה 1.2 מיליון תושבים.
לפני מספר שנים הצליחו הגולים לקבל אזרחות בריטית, לאחר מאבק משפטי ממושך,
והחלו לעבור לעיירה קראולי הסמוכה לנמל התעופה הית'רו בלונדון. בספטמבר אשתקד
הגיעה הקבוצה הראשונה אל העיירה, ביוני הגיעה קבוצה שנייה, ובימים אלו מגיעה
הקבוצה השלישית.
כיום החלה קראולי להיות עיירה שוקקת חיים של דייגו גרסיאנים, שממלאים מלונות
ומתנ"סים מקומיים. אף על פי שהגולים עוד רחוקים מהמנוחה והנחלה שתחזיר אותם
אל אי הולדתם - האזרחות הבריטית מקנה להם שדרוג משמעותי לאורח חייהם הקודם
באיי מאוריציוס, בו היו מיעוט שסבל מקיפוח וגזענות.
תהליך המעבר לבריטניה היה תהליך קשה מאוד. במדינה בו אדם מרוויח פרוטות בודדות
מדי חודש, נאלצו רבים מהם למכור את כל רכושם ולעבוד זמן רב בכדי לקנות כרטיס
טיסה לכיוון אחד - לבריטניה.
בינתיים, המועצה המקומית בקראולי מחויבת לקבל את פניהם של האזרחים החדשים ולשכן
אותם למשך כ-14 ימים, אך בכיריה הודיעו כי יצליחו לאכלס את הדייגו גרסיאנים
לתקופה ארוכה יותר.
דובר משרד החוץ הבריטי לא הסכים להגיב על הסיטואציה, עד אשר בית המשפט יגיע
להחלטה לגבי פיצויים והחזרתם של הפליטים. נציין, כי כאשר ארה"ב תכננה לבנות
את בסיסה במקום, טענה הממשלה הבריטית שמדובר באי לא מאוכלס, שאין בעיה לבנות
עליו בסיס צבאי.
בינתיים, נראה שלסחבת ולגלגלי הצדק בבריטניה ייקח עוד הרבה שנים עד אשר יימצא
הפתרון. תושבי האי, בינתיים, מספרים בערגה על ימים טובים יותר בהם התכנסו כל
תושבי האי, וסיפרו סיפורים ומעשיות לילדים.
המגורשים האחרונים מאי, שהיו בזמנו ילדים, הם כיום בני ארבעים פלוס, ורבים
מתושביו הוותיקים עשויים שכבר לא לחזור אל מקום ילדותם. בכל אופן, גם אם יזכו
תושבי האי בהליך המשפטי בבריטניה, חלקים משמעותיים מהאי הקטן נהרסו על ידי
הצבא האמריקני, שהקים שם, כאמור, את אחד מבסיסי הצבא הגדולים ביותר.
"החיים באנגליה טובים, אך אני מתגעגע לבית שלי, לאוויר הצח ולאקלים הטרופי
של האי שעזבנו", אמר אחד התושבים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
