"משרד התשתיות וחברת החשמל יוצרים תמונה בלתי אמינה של משק האנרגיה"

ענב מדגיש, שזה זמן רב מהווה המבנה העתידי של משק האנרגיה והדלק בארץ שדה נרחב לפעילות של יועצי אנרגיה מהארץ והעולם, אך למרות זאת לא נערך עד כה בארץ דיון ציבורי מעמיק בהשתתפות חברות האנרגיה, בתי הזיקוק, חברת החשמל, מוסדות האקדמיה, הציבור הרחב וגופים כלכליים נוספים, וזאת למרות שכל אלה צריכים לקחת חלק בדיון החשוב כל כך למשק ולרווחת הציבור כולו.

מהסקר עולה, שמשק האנרגיה בארץ עומד בפני שינוי מהותי, שיכתיב את כיווני ההתפתחות בעשורים הבאים. השינוי נובע מפקיעת הזיכיון הנוכחי של הפעלת משק החשמל ובתי הזיקוק, אך גם מתמורות במבנה הבעלות של משק האנרגיה העולמי; משברים פוליטיים כמו זה שגרמה המלחמה בעיראק או השביתה בוונצואלה; והרצון להפוך את משק האנרגיה לכזה המתנהל על-פי עקרונות של קיימות.

הסקר מצביע על כך, שהכלים בהם משתמשים חברת החשמל ומשרד התשתיות לבדיקת משק האנרגיה אינם אוניברסליים, ולכן יוצרים לא אחת תמונה בלתי אמינה. יתר על כן, כלים אלה אינם מודדים גיוון וביזור של מקורות אספקת האנרגיה; את משמעות החדרת הגז הטבעי; הבטחת אמינות נאותה של אספקת החשמל; יצירת תנאים להגברת התחרות במשק; שמירה על איכות הסביבה; ניצול מושכל של משאבי הקרקע לצורכי תשתית; ניהול הביקושים לאנרגיה; שיפור היעילות והנצילות במשק האנרגיה; אספקת אנרגיה להתפלת מים ועוד, ולכן יש לבחור בכלי בדיקה אחרים.

מהסקר עולה, שמדינת ישראל טרם הגדירה את המושג "פיתוח בר קיימא" בתחום האנרגיה, וכי יש מקום לבחון הגדרה זו לאור אפשרויות שונות של מסלולי הפיתוח של המערכות לאספקת אנרגיה. בסקר מודגשת העובדה, כי התוכניות העתידיות של משק האנרגיה כוללות דלקים פוסיליים של נפט ופחם, אך הן אינן כוללות תשובות מספקות למרכיבים נוספים כגון גז, גרעין, פצלי שמן רוח, אנרגיה סולארית תרמית , סולארית פוטווולטאית וארובות שרב, שפותחו בטכניון על ידי פרופ' דן זסלבסקי. לדעת ענב, יש מקום להמשיך לבחון ולדון גם באפשרות להקמת תחנות גרעיניות, בעתיד הרחוק יותר, שכן אנרגיה אטומית של הדור השני מסוכנת פחות, ומונעת פליטות של פחמן דו חמצני.

לטענת ענב, גם בנושא התחבורה יש לקחת בחשבון את נושא האנרגיה, במטרה למזער את הפליטות לאטמוספירה. לטענתו, ההתקדמות הרבה שהושגה בהנעת מכוניות באמצעים חלופיים, כגון מנועים חשמליים מופעלי מצברים או תאי דלק חייבת בחינה גם בתכנון משק התחבורה בארץ.

לדעת ענב, המטרה העתידית של משק האנרגיה צריכה להיות הגדלת יעילות השימוש באנרגיה מתוך מטרה לחזק את הכלכלה (יותר תוצרים שימושיים בפחות אנרגיה) אך באותה עת גם לשפר את איכות החיים של התושבים, באמצעות הקפדה יתרה על נושאי הסביבה. מטרה נוספת היא הקטנת החשיפה של הכלכלה לשינויים הצפויים במערך הספקת האנרגיה העולמי, בטווח הקרוב והרחוק; מניעת פגיעה בסביבה על ידי כל המערכות המספקות אנרגיה, בייצור, במסירה ובחלוקה למשתמשים; מזעור החשיפה הביטחונית הנובעת משימוש נוכחי ועתידי באנרגיה. כל אלה צריכים לבוא תוך ידיעה שכל פיתוח צריך להיות בר קיימא.

ענב מדגיש, שכלכלת ישראל קשורה קשר אמיץ למשק האנרגיה בארץ ובעולם, כאשר יכולתה לשרוד בתחרות הכלכלית העולמית תלויה ביכולתה לנצל את משאב האנרגיה העומד לרשותה באופן אופטימלי, אך גם ביכולתה לייצר מוצרים מבלי לפגוע בסביבה. לדבריו, כדי להגשים זאת, על הממשלה להבטיח את אספקת האנרגיה; לבנות סל דלקים אופטימלי המבוסס על מקורות אנרגיה זמינים והכולל אנרגיה ממקורות מקומיים; להגדיל את יעילות השימוש באנרגיה תוך אימוץ של טכנולוגיות תואמות; לפתח את מערך האנרגיה תוך שמירה על ערכי הסביבה; להשקיע במחקר ובפיתוח של אמצעי ייצור אנרגיה ושל השפעת השימוש באנרגיה על הסביבה ולטפח קשרי גומלין עם מדינות ועם גופים בינלאומיים העוסקים בקידום פיתוח בר-קיימא בהקשר למדיניות ולשימוש באנרגיה.

לטענת ענב, כדור הארץ טרם מימש את כל מצבורי הנפט שלו, אך אין להמשיך לעודד שימוש בהם בשל המחיר הסביבתי הגבוה. לדעתו, יש להתמקד באנרגיה חלופית תוך שימת לב לנזקים הסביבתיים הנובעים מתפיסת השטח על-ידי מראות או תאים פוטואלקטריים במקרה של מערכות סולאריות, מגדלי וטורבינות הרוח, או המגדל המסיבי במקרה של ארובות השרב.

ענב מדגיש, שההשקעה במו"פ אנרגיה שבוצעה עד כה בישראל יצרה הצלחות טכנולוגיות רבות. אולם, עקב סיבות שונות, בעיקר בגלל העדר תמריצים, ההצלחות אינן מוצאות עדיין את ביטוין במערכת האנרגיה בארץ. להערכתו, מצב זה הוא בעיקר כתוצאה של החלטות שלטוניות שגויות. כדוגמא הוא מביא את התחנות הסולאריות של חברת לוז בקליפורניה, המוכרות חשמל במחיר 12 עד 14 סנט לקווט"ש, או את חברת אורמת המייצרת אנרגיה גאומטרית. מגדל השמש של מכון ויצמן הוא דוגמה של הצלחה במו"פ שעדיין לא מצאה את ביטויה המעשי בשטח. לדעת ענב, תמיכה ממשלתית מהסוג הנהוג בארה"ב, באנגליה או בהולנד לקידום של אנרגיות חילופיות, יכולה היתה במקרה זה לקדם את השימוש בטכנולוגיה זו ובאחרות, שפותחו בארץ, ולהביא אותן עד לסף השוק ממש.