הכנסה שנתית נכבדה, עם סיכון קטן

חילופי המהלומות המילוליים בין ראש הממשלה אריאל שרון, היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, ומבקר המדינה אליעזר גולדברג בפרשת המעורבות של שרון בדיוני מינהל מקרקעי ישראל, נמשכו עד לסוף שבוע. אך בכל הדיונים הפומביים והאחרים, דומה שאיש לא שם לב לנקודה מרכזית אחת: כמה היו עשויים שרון ובני משפחתו להרוויח מ"שיפוץ" החלטה 755 של מינהל מקרקעי ישראל?

עמרי שרון הוא בעליה של חלקת קרקע בכפר מל"ל, תחום שיפוט הוד השרון. הוא ירש את החלקה מסבתו ורה, על-פי צו ירושה משנת 1900. שיפוץ החלטה 755 של המינהל מתיר לבנות עד 500 מ"ר לא-חקלאיים על החלקה. מעשית, מדובר בדרך כלל בבניית מחסנים, תופעה מקובלת מאוד במושבים בשנים האחרונות. מבקר המדינה התריע בעבר על בנייה לא-חוקית של מחסנים בקרקע חקלאית, והחלטה 755 של המינהל באה להכשיר מצב זה, לתת גושפנקא חוקית לבנייה בפועל במושבים שונים, ולהתיר בנייה באחרים.

למרות השפל בענף הנדל"ן, קיים ביקוש ניכר למחסנים על קרקעות של מושבים. הסיבה העיקרית היא הארנונה, שבמושבים היא אפסית, מול 1-5.0 דולר למ"ר לחודש בערים. בנוסף, קל יותר להשיג מגרשים ריקים ופנויים במושבים, מאשר בערים הצפופות. הבנייה היא על-פי רוב מחומרים זולים, והדבר מאפשר להשכיר את המחסנים במחירים נמוכים יחסית. ביישובים כמו חמד, כפר טרומן, געש ורבים אחרים מקובל לגבות 5-4 דולר למ"ר לחודש, צמוד למדד, בחוזים לשנתיים-שלש, הניתנים בדרך כלל להארכה.

נניח שעמרי שרון היה בונה מחסן בן 500 מ"ר, ומשכיר אותו ב-4 דולר למ"ר לחודש. כל ההוצאות, החל מחשמל ומים וכלה בארנונה, חלות על השוכר. ההכנסה מגיעה ל-2,000 דולר לחודש, או 24,000 דולר לשנה. יש לזכור, שמחסן הוא השימוש הזול ביותר של הקרקע. ההוצאה היחידה של המשכיר, במקרה זה עמרי שרון, היא לנכות מההכנסה את ההשקעה בבנייה. נניח שההשקעה בבנייה תגיע ל 30,000 דולר, ועמרי שרון מבקש להחזיר לעצמו את ההשקעה לאחר 10 שנים.

במקרה זה, 3,000 דולר מדמי השכירות השנתיים מיועדים להחזר ההשקעה. אם להביא בחשבון גם את מחיר ההון, ניתן לדבר על סכום גבוה במקצת, נניח 4,000 דולר. ההכנסה נטו של עמרי שרון תגיע, לכן, ל-20,000 דולר, שהם כ-90,000 שקל - תוספת לא רעה למשכורתו כח"כ.

לכאורה, קיים גם גורם הסיכון. עמרי שרון יכול להשקיע רבבות דולרים בבנייה, לקחת הלוואה בבנק, ולא למצוא שוכר. אבל, ראשית, הוא יכול תמיד לעכב את הבנייה עד שימצא שוכר מראש, כי הבנייה עצמה קלה ופשוטה, וניתן לגמרה תוך שבועות אחדים. שנית, הביקוש למחסנים באיזור המרכז כה גבוה, עד שלמעשה לא קיים סיכון. אם לא ימצא שוכר היום, ימצא אותו בעוד מספר שבועות או חדשים.

המסקנה ברורה: לאריאל שרון היה אינטרס אישי ברור לאשר את "שיפוץ" 755. הוא מסייע בכך לבנו-יקירו בפוטציאל הכנסה מפרויקט פשוט, לא מורכב, המאפשר הכנסה שנתית נכבדה, עם סיכון קטן. נכון, שגם חקלאים אחרים יכולים ליהנות מההחלטה, ואולי זו היתה כוונתו העיקרית של ראש הממשלה. אבל, בכל מקרה, היה עליו להבהיר מראש ופומבית, שתמיכתו בהשבחת 755 נובעת גם ממניעים אישיים-משפחתיים ברורים.