ב"ידיעות" הובלט כי ליד גופותיהם של עודאי וקוסאי חוסיין נמצאו ויאגרה, קונדום
ו-20 מיליון דולר. חודשים ספורים לפני כן זכה אביהם לאזכור דומה, כאשר אותו
עיתון דיווח שהביון האמריקאי שוקל להחדיר סמים לכדורי הוויאגרה שהוא צורך באורח
מוגבר. ייתכן מאוד שמדובר ביצירתיות של מערך ההסברה האמריקאי השובב, הרוצה
להציג את הרודנים-הבנים שטופי מין ותאבי בצע, כאילו שההאשמות האמיתיות בדבר
ריסוס כורדים לארוחת בוקר לא מספיקות. אבל ייתכן שהפחת נופך שטני זה משתלבת
גם במלחמת השיווק העולמית הגדולה ביותר: המלחמה בין מעוררי החשק המיני - ויאגרה,
סיאליס ולוויטרה. מלחמה שאמור להיות מושקע בה כל כך הרבה כסף עד שייתכן שהיא
תציל את שוק הפרסום והתקשורת מהמיתון המסוים שהוא מדשדש בו, ובהזדמנות גם יכניסו
עוד כמה מיליוני דולרים לתחום הספורט האמריקאי, שהוא תעשייה בפני עצמה.
החברים החדשים של משה מחולון ברק פאלאצ'י, דובר חברת התרופות פייזר ישראל,
חברה בת של יצרנית הוויאגרה, נלהב כאשר אני מאזכרת באוזניו את שמות הצרכנים
(כביכול) העיראקים. אין חברת תרופות שלא חולמת על ביצת זהב כמו ויאגרה: תרופה
שמתאימה להרבה מאוד אנשים בעלי בעיות שונות. מי שנזקק לה לוקח אותה במשך שנים
ארוכות, על בסיס קבוע, והציפיות הן שהשוק שלה הגיע רק לעשרה אחוזים מהפוטנציאל.
האם יש פלא שחברות תרופות אחרות לא השאירו לפייזר לשלוט לבדה בשוק העולמי של
טיפול בבעיות זקפה, הנאמד בכמעט שני מיליארד דולר לשנה וצפוי לגדול בתוך ארבע-חמש
שנים פי שניים לפחות?
לפני כחודש נכנסה בישראל לשימוש התרופה סיאליס, של חברת התרופות אלי לילי,
לטיפול בבעיות זקפה. בעוד כחודש, עם תום הליך האישור במשרד הבריאות, תיכנס
לוויטרה, התרופה של חברת באייר לאותו עניין עצמו, והמלחמה השיווקית בעיצומה.
מבצעי החדרה רבי היקף של הסיאליס, מבצעי ביצור עמדות רחבי היקף לא פחות של
ויאגרה. הלוויטרה, כאמור, עוד לא נכנסה לשימוש, אבל שוקי סלע, מנהל השיווק
של באייר ישראל מקבוצת אגיס, מבטיח שהתרופה תרביץ כניסה עם "הרבה רעש ויחסי
ציבור ודברים שאני עוד לא יכול לספר".
שתי התרופות החדשות פועלות ("מכוונות לפעול", מתקן פאלאצ'י. "יש הבדל בין מכוון
לפעול ובין פועל") על אותו אנזים שהוויאגרה פועלת עליו. שלוש התרופות מכוונות
לפעול בדיוק על אותו קהל יעד, ועל כן המערכה תדגיש כל אחת את יתרונה, ואת חסרונות
מתחרותיה. לצורך העניין מגויסים מחקרים שונים, משום מה הפוכים במסקנותיהם.
סיאליס ולוויטרה מאושרות כרגע לשימוש באירופה אך לא בארצות הברית (פאלאצ'י
ממליץ בחום: "תשאלי אותם למה אין להם אישור FDA"). הסיאליס נמצאת באירופה כבר
כחמישה חודשים, והלוויטרה כשלושה. סלע מבאייר אומר שוויאגרה כבר הפסידה 40
אחוז מהשוק האירופי - 25 אחוז לסיאליס ו-15 אחוז ללוויטרה. "לוויטרה הגיעה
לשוק שלישית", הוא אומר, "וגם בישראל נהיה שלישיים, ומספר שלוש תמיד מתחיל
לנגוס יותר לאט". דורון שליט, מנהל השיווק של אלי לילי, טוען לאחוזי חדירה
גבוהים יותר באירופה, 30 אחוז בממוצע, ומפטיר כאנקדוטה שבערב הסעודית ובאוסטרליה
האחוזים גבוהים יותר. פאלאצ'י משיב שהשוק העיקרי הוא בכלל בארצות הברית והמתחרות
עדיין לא שם.
לא שם, אבל ויאגרה שם כבר עושה את הכנותיה וקונה דקות פרסום יקרות בתוכניות
בעלות אופי גברי מובהק. לאחרונה גויס שחקן הכדורגל פלה, סמל גבריות לפי כל
קנה מידה, לקמפיין של ויאגרה בסגנון העדות האישית: אני לוקח, זה עוזר לי, זה
טוב. לוויטרה של באייר, אף שלא אושרה עדיין, כבר שילמה כדי להצמיד את שמה לליגת
הפוטבול הלאומית הפופולרית אן.אף.אל.
אף אחד מהצדדים לא הסכים לגלות מה היה כתוב על ההמחאה שבאייר הוציאה מכיסה,
אבל מעריכים שמדובר בשישה מיליון דולר לשנה, לא כולל עוד כמה מיליונים של קניית
זמן פרסום בתוכניות הטלוויזיה שישדרו את ליגת הפוטבול. להשלמת המיצוב נשכר
אחד משחקני הפוטבול האהובים והקשוחים ביותר, מייק "הברזל" דיטקה, בעוד סכום
רב ספרות, והכול כדי לנצח את ויאגרה.
בישראל, כמו באירופה, אסור לפרסם תרופות במרשם ישירות לצרכן, ועיקר העבודה
נעשית בדרכים אחרות. לכולנו זכור הקמפיין של ויאגרה שעקף את האיסור, "משה מחולון
עושה קאמבק", ששלח אנשים לפנות לרופא בעניין. פייזר אומרים שהיה לו ערך רב
בחינוך הציבור להתייחס בכלל לבעיה ולהיוועץ ברופא. סלע מספר לתומו שפייזר גם
מימנו את הקמפיין הגדול של קליניקה און, אבל פאלאצ'י מכחיש זאת בתוקף ומבקש
לדעת מי מפיץ סיפורים כאלה.
"עושים מזה יותר מדי רעש", רוגז ד"ר רונן רוב, מומחה לאורולוגיה ולסקסולוגיה,
אחראי המרפאה לבריאות מינית בהלל יפה בחדרה. "אתה כרופא לא מתעסק עם הטררם
הזה של חברות התרופות, עם כל הפוילעשטיקים שלהם. בא אליך חולה, אתה מדבר איתו
ובודק מה הוא צריך. הרבה יותר חשוב שתכתבי שעדיף שבנות הזוג ישתדלו גם הן לבוא
לפגישות, זה מרגיע ועוזר לשני הצדדים".
מעדיפים ארבע שעות מה שסיאליס מציעה, ובו היא מנופפת כיתרונה הגדול והמובהק
מול שליטת היחיד עד לא מכבר, ויאגרה, הוא זמן פעולה ארוך יותר. 24 שעות במקום
ארבע השעות של הוויאגרה. ההבדל הזה בין התרופות גורר ישירות את שדה הוויכוח
לדיון על הרגלי המין האנושיים, ומה יותר רומנטי, לתכנן ולהתרגש או להיות ספונטני.
"בן אדם רוצה לקיים יחסי מין והוא לא תמיד מתוכנן", מסביר שליט. "אם הוא לוקח
תרופה עם חלון הזדמנויות קצר והתנאים לא בשלו, הלכו לו 55 שקל (מחירו של כדור
אחד). ככה הוא יכול לחכות, לעשות את זה מתי שנוצרה הרומנטיקה, ומתי שמתאים
גם לבת הזוג. ויש גם עניין הדיסקרטיות. יש כאלה שלא מעוניינים שבת הזוג תדע
שהם לוקחים תרופה. כשצריך לקחת אותה שעה לפני, יותר קשה להסתיר".
"את יודעת כמה זמן עובר מאז שהגבר חושב על קיום יחסי מין ועד המשחק המוקדם?"
מתאר פאלאצ'י את המחקר שעשתה פייזר לרגל העניין. "מקסימום שעה. 32 דקות בממוצע.
כששמעתי על זה אמרתי, רגע, זה נורא מוזר. מה עם הספונטניות? אבל אנשים לא עושים
מין ספונטי, הם מתכננים את זה".
- ומה לגבי אנשים שאינם נמצאים במסגרת זוגית קבועה?
"דייט זה שיא התכנון. הרי מתרחצים ומתבשמים ושמים קונדום בכיס. אז אפשר גם
לקחת כדור".
באופן לא מפתיע, בידי פאלאצ'י נתוני מחקרים מהארץ ומהעולם שמגלים שגם הגבר
וגם האישה מעדיפים תרופה שפועלת עד ארבע שעות. בידי שליט, מעשה שטן, מחקרים
שבהם אנשים ששמעו את תיאור הפרופיל של שתי התרופות העדיפו את זו עם חלון ההזדמנויות
הגדול יותר, כי "זה יותר ספונטני ויותר טבעי".
משרד התכנון המיועד "יש ויכוח", אומר ד"ר רוב, "אם מין צריך להיות ספונטני
או צריך לתכנן אותו. הרי יש המון ריגוש בתכנון מראש ובמחשבה על כך. רוב יחסי
המין מתוכננים ומתרחשים בשעות הערב בדרך כלל, או בבוקר מוקדם למי שאוהב. יש
גם כאלה שהם יותר ספונטנים, זוגות לא נשואים למשל, או אנשים שהם פחות מתוכננים.
אתה צריך ללמוד את החולה, אין כדור אחד שטוב לכולם".
ד"ר רביב: "האם ה-24 שעות משנות באיזשהו מקום את איכות החיים? ימים יגידו.
זוגות קבועים מקיימים יחסים פחות או יותר בשעות קבועות, בימים מסודרים. הספונטניות
תעזור יותר לאנשים שאין להם מערכות קבועות או זוגיות יציבה. לפי המחשבה שלי,
לזוג שחייו מסודרים זה לא משנה, וקבוצת האוכלוסין הגדולה ביותר לכדורים האלה,
לפי מה שאנחנו רואים במרפאות, היא בני 60-45, די מיושבים".
פאלאצ'י מזהיר: "היו אנשים שהביעו פחד מתרופה של 24 שעות. כאדם פרטי הייתי
פוחד שתרופה תהיה לי בדם כל כך הרבה זמן".
שליט: "זו טענה לא רלוונטית. יש הרבה תרופות של פעם ביום, שמשפיעות כל היום,
במשך שנים ארוכות, כמו תרופות ללחץ דם למשל. אילו התרופות היו מסוכנות, הן
לא היו ניתנות".
יש תחרות?
פאלאצ'י מבקש למסור לי מחקר חדש שעוד לא פורסם. מתברר ש-97 אחוז מהרופאים מאמינים
שוויאגרה היא תרופה יעילה לפחות כמו כל תרופת מרשם אחרת, או יותר, והם גם מייחסים
לה בטיחות גבוהה. "לנו יש 21 מיליון גברים בעולם שמשתמשים, 130 מיליון מרשמים,
תשעה כדורים נמכרים כל שנייה", ועוד כל מיני שיאי גינס שכאלה, ו"יש לנו גם
100 מחקרים", הוא אומר, ורומז שהמתחרות בימי חייהן הקצרים יותר לא הספיקו להנפיק
מחקרים רבים כל כך. וגם טרם קיבלו אישור של רשות המזון והתרופות האמריקאית,
ה-FDA, שנחשבת קפדנית יותר מה-EMEA, המקבילה האירופית (שנותנת אישור לכל מדינות
האיחוד האירופי).
שליט אומר שהסיאליס הוגשה ל-FDA, "והתקבל 'מכתב אישור' שאומר שהתרופה לא נדחתה,
אבל יש להם עוד שאלות. אנחנו מצפים שהיא תאושר בארצות הברית בתחילת 2004".
- פאלאצ'י, מה יש לך לומר על המתחרה השלישי, לוויטרה?
"לא ראיתי עוד מתחרה. הוא עוד לא השיק. אני לא מדבר על מתחרים שלא קיימים בשוק".
בוב דול עושה את זה ויאגרה עשתה מהפכת תרבות שלמה, לטוב ולרע. היא שינתה לחלוטין
את הרגלי הדיבור על מין ובוודאי על בעיות זקפה, שאנשים לא ששים להודות בהן.
עם צאתה לשוק באמריקה הופיעו ידוענים בטלוויזיה וסיפרו כמה עזרה להם. אחת ההצלחות
השיווקיות של פייזר הייתה כשהסנטור בוב דול, המועמד הרפובליקני לנשיאות שהתחרה
והפסיד לביל קלינטון, יצא מהארון והודה שהוא במשתמשים.
על אף האינטרס המסחרי הברור של חברת התרופות קשה להמעיט בערך העלאת המודעות
לאפשרות לפנות לרופא ולהיעזר באופן פשוט. קשה גם להמעיט בערך הרב של החזרת
מספר רב של אנשים, חולים במחלות שונות, גופניות ונפשיות, למעגל העולץ של האנשים
שמין הוא חלק אינטגרלי מחייהם.
אבל היא גם הולידה את תופעת הסוחרים בקרן הרחוב המוכרים לך כדורים כחלחלים
נטולי טעם בדיסקרטיות מוחלטת, ויש מועדונים שמחלקים בהם טריפ בכניסה, ויש כאלה
שמחלקים ויאגרה, כחלק מההתעוררות הכללית והחוויה. זה העולם שבו אתה צריך תמיד
איזה כדור קטן בשביל להיות שמח.
בעיות של שוק שחור לא חסרות. ניסוי קטן באינטרנט: הקשתי "ויאגרה" ביאהו, והתוצאות
לא איחרו להגיע: 2.38 מיליון אזכורים. האזכור הראשון היה האתר הרשמי של התרופה.
בחרתי את האזכור השני (סיפורים על ויאגרה), אתר שהציג את עצמו כבית מרקחת מקוון
שלח אותי למלא שאלון פרטני על מצבי הבריאותי. הצגתי את עצמי כגבר יליד שנת
1933, עב בשר, סובל מהפרעת לב, דיכאון וחולשה, ונוטל ניטרוגליצרין (התוויית
נגד מוחלטת של כל אחד משלושת הכדורים היא שאין בשום פנים לקחת אותם עם תרופה
ממשפחת הניטרטים. בתחילת חייה של הוויאגרה אירעו מקרי מוות בשל השילוב).
ביקשתי 180 כדורים בבת אחת. זה לא הפריע לאתר להפנות אותי למסך הבא כדי למלא
את פרטי כרטיס האשראי שלי. פאלאצ'י: "אנחנו שמחים לשתף פעולה עם רשויות החוק
בכל מדינה שאנחנו פועלים בה. אנחנו עובדים קשה כדי שאזרחים יידעו שיש מקום
אחד לקנות תרופות מרשם, דרך הרופא שלך בבית המרקחת". אגב, גם סיאליס ולוויטרה
אפשר לקנות באינטרנט.
שיפור ביצועים כשידידיי ממין זכר שמעו על הכתבה המתהווה הם רצו לדעת דבר אחד:
אם זה "יותר טוב עם" או, בלשונם המהוקצעת יותר של אנשי המקצוע, האם הכדורים
לטיפול בבעיות זקפה משפרים ביצועים אצל אדם שאין לו בעיות מיוחדות בתחום. ובכן
ידידיי וקוראיי שהגיעו לשלב זה בכתבה, האנשים בתחום לא מספקים תשובה חד משמעית
בעניין: "לשפר ביצועים זה שטויות במיץ", אומר סלע נחרצות. "זה לא מאריך את
זמן הפעילות המינית ואין השפעה על זמן הגמירה. זה רק מרחיב את כלי הדם באזור
איבר המין. מה שכן, עוד לא נבדק אם זה מביא לקיצור הזמן עד הזקפה השנייה ולשיפורה".
ד"ר רוב פחות נחרץ בעניין: "יש כאלה שאומרים, שמע, לקחתי, זה היה פיצוץ. ויש
גברים בריאים שזה לא עושה להם כלום. זה גם אינדיבידואלי, וגם לכל תרופה יש
אפקט פלסבו של 30-25 אחוז", כלומר רק בזכות עצם לקיחת התרופה אתה מרגיש יותר
רב און.
השאלה היא גם מה פירוש "אין בעיות בתחום". "יכול אדם לבוא ולומר, התפקוד שלי
פחות טוב מאשר כשהייתי בן 20", אומר ד"ר גיל רביב, האחראי על המרפאה להפרעות
בתפקוד מיני בתל השומר. "אני נוהג לענות לאנשים האלה, כי אתה בן 50. אתה גם
לא משתין כמו בן 20. אבל זה לגיטימי לתת להם את התרופה".
ד"ר רביב אומר שבעוד שמצד אחד יש עוד אנשים רבים שיכלו להיעזר בתרופה ולא מגיעים
אליה מסיבות של בושה, חוסר ידיעה או סתם מחסור כלכלי, מצד אחר יש בה שימוש
עודף ומיותר: "יש קבוצה לא קטנה של בני 35-25 שלוקחים את הכדור 'לשיפור ביצועים'.
הם משיגים את זה לא דרך הרופאים, אלא דרך מודעות בעיתונים עם מספר טלפון. התרופה
מאוד נגישה לאנשים.
זו תרופה, זה לא חומר הומאופתי ולא סתם גימיק, אלא תרופה שהומצאה לאנשים עם
הפרעה".
המחקר הגדול ביותר באשר לנפוצות ההפרעה, כלומר לבעיות תפקוד מיני, הוא מחקר
אמריקאי שקבע ש-52 אחוז מהגברים בני יותר מ-40 ועד אחרי גיל 70 סובלים מבעיה
זו או אחרת בתפקוד מיני. ה"אחרי גיל 70" מגיע עד סוף שנות השבעים, וברור שהמבוגרים
יותר מושכים את הסטטיסטיקה כלפי מעלה. אלא שחברות התרופות מנסחות בקיצור את
הקומוניקט, והעיתונות מתמצתת עוד יותר, וכך מגיעים לכותרת: "52 אחוז מהגברים
מעל גיל 40 סובלים מבעיות בתפקוד מיני", מה שמיד מתפרש לעין המרפרפת של הקורא
כמשהו כמו "מכל שני גברים בני 41, לאחד העסק לא עומד". והצורך של העיתונים
בכותרות שכולם ידברו עליהן משתלב נפלא עם צורכי השיווק של חברות התרופות.
הם ניסו ויאגרה ד"ר רביב אומר שכל פעם שיוצאת תרופה חדשה לשוק "הנושא מתעורר,
יש יותר דיווחים בעיתונות ובטלוויזיה. מה שקורה כעת זה המשך של מה שהתחיל במהפכה
הגדולה של 1998, כשהוויאגרה יצאה לשוק. כל התעוררות בשאלות ובפניות ובמודעות
היא חיובית. גם בארץ וגם באירופה אין מספיק תשומת לב לעניין. לא מלמדים אותו
בבית הספר לרפואה כנושא, הסטודנטים לא עושים סבב במרפאות. אין חשיפה גדולה
לציבור, לאנשים לא נעים לדבר על זה".
"שאלתי רופאים", אומר סלע, "אתם יוזמים שיחה? הרי אם בא חולה עם יתר לחץ דם
או עם סכרת, יש סבירות שיש לו גם בעיות בתפקוד המיני. אז הרופאים ענו לי, 'מה
פתאום, אני אכנס לו לתחתונים? כולסטרול זה ענייני, לחץ דם זה ענייני, אבל המיטה
זה לא ענייני'. כך יוצא שזה מתבייש לשאול וזה מתבייש לספר. חברות התרופות מחנכות
את הרופא לדבר. הרי לא תשאל, 'עומד לך?' תגיד, 'תשמע, יש לך בעיות נלוות, סכרת,
לחץ דם. כתוצאה מזה יש לפעמים תופעת לוואי של קשיים בתפקוד...'"
גיל לבדו, אומר ד"ר רביב, איננו פוגע בתפקוד המיני, "אבל ככל שמתקדמים בגיל
ההפרעה בתפקוד המיני עשויה לעלות כי יש מחלות נלוות. מבחינה סטטיסטית גבר בן
60 שאולי יש לו קצת לחץ דם או קצת סכרת ואולי היה לו התקף לב, יש לו סיכוי
גבוה יותר לסבול מבעיות בתחום".
- האם אין בעיית התמכרות נפשית לתרופה?
"יש לא מעט חולים ששואלים את הדבר הזה, ואני מסכים איתם. אדם שיש לו חרדת ביצוע,
בעיה לא על בסיס אורגני, והוא מתחיל עם הכדור, יגיד, למה לי להתאמץ? אקח כדור,
ואין בעיה ולא יהיו לי נפילות. יש אנשים שלוקחים את זה שנים. אנחנו לא יודעים
אם אחרי עשר שנים של לקיחה נוצרות בעיות, אי אפשר לדעת וסביר שלא נוצרות".
- מי מהשלוש טובה יותר?
"לא תשמעי ממני מה יותר טוב כי אני לא יודע. צריך להיות הוגנים כלפי פייזר.
הם עשו מהפכה עצומה בנושא התפקוד המיני. מי שבא ומבקש תרופה לרוב כבר ניסה
ויאגרה ולא בהכרח נכשל. יכול להיות שרוצים לנסות משהו חדש. טוב שנכנסות תרופות
חדשות, אבל מה יותר טוב - ימים יגידו".
העתיד בלוויטרה "ויאגרה היא הפורצת והוותיקה", אומר ד"ר רוב, "היא הכי בדוקה,
עם ניסיון של חמש שנים. היא בטוחה כי אנחנו מכירים אותה טוב, והיא אפקטיבית.
בצד הקליני היא עובדת על בין 60 ל-70 אחוז מהאנשים, שזה בסדר. היא חוללה מהפכת
אמת, והיא עוזרת ומצילה. לחלק מהאנשים היא עושה נפלאות, חזר להם החיוך לפנים.
אבל היא לא עובדת על כולם, לפעמים לגמרי לא ולפעמים עובדת אבל 'זה לא זה'.
"הסיאליס היא תרופה שבאה מחברה מכובדת, נעשו בה עבודות על 4,000 חולים, אבל
בארץ היא נמכרת חודש. המחקרים יכולים להראות על משהו, אבל בקליניקה זה לא תמיד
אותו הדבר בדיוק. אבל מהמעט שכבר יש כאן אני שומע תגובות מצוינות. עם זאת,
לא נעשו על התרופה עבודות בהיקף של ויאגרה, ויש חששות לגביה מצד רופאים. היא
נמצאת בדם הרבה זמן, ואנחנו לא יודעים איך היא מתחברת עם תרופות אחרות. התרופה
אושרה באירופה, וזה אומר שהיא בסדר. באירופה הם לא נוקשים כמו בארצות הברית".
- אתה רושם אותה לחולים?
"בטח, אבל אני נזהר איתה, כמו שאני לא נותן ויאגרה לחולים קרדיאליים קשים,
למשל. אנחנו לא יודעים איך הסיאליס משפיעה על ייצור הזרע. אני לא אומר שזו
סיבה לא להשתמש בה, אבל צריך להזהיר".
ד"ר רוב סבור שהסיאליס תכבוש נתח שוק משלה, אבל הלוויטרה, שאמורה לפעול בתוך
זמן קצר יותר משעת הייבוש של ויאגרה, היא שתהיה המתחרה האמיתית של ויאגרה.
"על פי המחקרים, היא גורמת לפחות גלי חום. צריך ללמוד אותה כמובן בשטח ולראות
איך היא תעבוד, אבל היא כנראה תרופה טובה מאוד ויש למה לחכות".
גם בשוודיה לא מחלקים תרופה כזאת או תרופה אחרת, מתברר שגם חיי מין תקינים
הם לפעמים מותרות של עשירים. ד"ר רביב ראה לא מזמן שיש ירידה בבאים למרפאה.
"שאלתי, למה אתם לא באים, והם אמרו לי, דוקטור, אין לנו כסף לשלם על זה. ומדובר
באנשים שצריכים את התרופה. אבל הם אומרים לעצמם, או.קיי, אז לא אקיים מגע מיני,
אבל יהיה לי אוכל לילדים שלי. אז או שמוותרים או שלוקחים במינונים קטנים".
כל אחד מהכדורים עולה 60-50 שקל לכל כדור. קופות החולים אינן משתתפות בעלות
התרופה בביטוח הרגיל. במסגרת הביטוחים המשלימים יש הנחה מסוימת, אבל יש לזכור
שמשפחות שמצבן הכלכלי פחות טוב לא עושות ביטוחים משלימים.
"הקופות לעולם לא ישתתפו בהוצאה", אומר סלע, "חוץ אולי מאשר במקרים מיוחדים.
זו איכות חיים בעיניהן, לא תרופה. בשום מקום לא אישרו זאת כתרופה שיש להשתתף
ברכישתה חוץ מבאנגליה, ששם אישרו למי שצריך ארבעה כדורי ויאגרה על חשבון הממשלה,
יענו פעם אחת בשבוע. אפילו בשוודיה, שהיא מדינה בעלת מודעות סוציאלית מפותחת,
משרד הבריאות לא אישר השתתפות ברכישתה. פה אין סיכוי בעולם שהקופות יאשרו,
הן בטח יגידו שזה לא עניין של חיים או מוות".
רביב: "אנשים לא מתים מלא לקיים סקס.
הם רק נכנסים לדיכאון וחיים באיכות חיים ירודה".
כתבות
ני"ע
