גוגל ומטא כבר בשוק דובי והן לא לבד

סוף השבוע האחרון נצבע אדום בוהק בוול סטריט, ועדיין, במבט רחב יותר מדדי הדגל בוול סטריט עדיין לא מאוד רחוקים מהשיאים שלהם. מדד S&P 500 רחוק רק ב־3.1% משיא כל הזמנים שלו, ומדד הנאסד"ק הכללי נמוך בכ־9.1% מהשיא. אלא שהמדדים הללו מסווים מפולת אמיתית במניות של מספר חברות ענק. חלום הבינה המלאכותית לא מת, אבל שוק ההון סיים לחלק צ'קים פתוחים על סמך הבטחות.

● הנתון שמסביר מה מבהיל כל כך את וול סטריט
● הבחירות מחקו את התשואות החיוביות בקופות גמל באוקטובר

בין אפל לגוגל: זו שנוגעת בשיא וזו שצללה

דוגמה שממחישה בצורה מיטבית את ההתפכחות בוול סטריט היא מעמדה של אפל . אם עד לפני חודשים ספורים היא נתפסה כמי שמשתרכת מאחור במירוץ ה־AI, עם השקעות הון (CAPEX) צנועות משמעותית מהמתחרות, בסוף השבוע האחרון היא חזרה להיות החברה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר ועקפה את אנבידיה. הסיבה: המשקיעים רואים בה מעין חוף מבטחים, עם תזרים מזומנים חיובי ויציב.

בצד השני נמצאות ענקיות כמו אלפאבית (גוגל), מטא , ברודקום , ועוד. מניות שהיו מזוהות עם מהפכת ה־AI ונהנו מהקפיצה הגדולה בשווקים. כעת, הן נמצאת במה שמוגדר "שוק דובי", מרחק של 20% ויותר מהשיא האחרון שרשמו. הכסף יוצא מהן ועובר לסקטורים ומניות שנחשבו דפנסיבים הרבה יותר.

הפגיעה במניות שמזוהות עם מהפכת ה־AI היא רוחבית למדי, ולא נעצרת בסקטור זה או אחר. כך למשל, מניית יצרנית שרתי הבינה המלאכותית סופר מיקרו (SMCI) התרסקה ב־71% משיאה, ספקית פלטפורמת הפורומים רדיט איבדה כ־65%, וחברת הפרסום הדיגיטלי מבוסס ה־AI אפלובין ירדה בכ־68% מהשיא.

חברות ענק מבוססות ספגו גם הן מכות קשות: ענקית השבבים אינטל ומעצבת השבבים הבריטית Arm איבדו כ־53% משוויין מאז חודש יוני (אינטל לבדה איבדה כ־30% בסוף השבוע האחרון ו־Arm כ־10%), חברת שבבים נוספת, AMD נסוגה ב־22% ואורקל צללה ב־58%.

עונת הדוחות חושפת את מחיר המהפכה

מה עומד מאחורי גל הירידות הזה? בבסיס הטלטלה ניצבת שאלה שצפה בוול סטריט במשך תקופה ארוכה ונותרה עד כה ללא תשובה.

האם השקעות העתק בתשתיות הבינה המלאכותית, בהיקף מצטבר של מאות מיליארדי דולרים, אכן מניבות תשואה שמצדיקה את המחיר שלהן?

התשובה שמספקת עונת הדוחות הנוכחית מטרידה את השוק. בעוד שספקיות הענן הגדולות הגדילו את הוצאות ההון שלהן בחדות, קצב צמיחת ההכנסות נותר הרחק מאחור. ענקיות כמו אלפאבית ואמזון דיווחו על שחיקה בתזרים המזומנים החופשי בעקבות בניית מרכזי הנתונים, בעוד שהפעילויות המסורתיות שלהן כמו מפרסום ומסחר מקוון נמצאות בהאטה.

אינטל ספגה ירידה יומית היסטורית לאחר שתחזיותיה חשפו כי תקציבי ה־IT בארגונים מופנים לרכישת כלי AI על חשבון חומרה רגילה, וגם חברות תוכנה כמו ServiceNow נפגעו מחשש שהטכנולוגיה החדשה תשבש את המודל העסקי שלהן במקום להאיץ אותו.

כפי שהסבירו כלכלנים ומנהלי השקעות בבלומברג ובמרקטווצ', השוק עובר בימים אלה שינוי פרדיגמה. משקיעים הפכו בררנים בהרבה, והתפיסה ההיסטורית לגבי חברות הטכנולוגיה השתנתה. אם בעבר הן נחשבו לגופים שמייצרים הררי מזומנים ללא השקעה פיזית כבדה, כעת הן הפכו למפלצות תשתית עתירות נכסים, חוב והוצאות. השלב הבא של מהפכת הבינה המלאכותית הוא שלב ההוכחה. שלב שבו וול סטריט כבר לא מסתפקת בהבטחות לעתיד, אלא מתמחרת סיכון ממשי למי שמציגה תזרים שלילי.

מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מוסיף כי "בתקופה האחרונה גובר החשש בקרב המשקיעים. הירידות שנרשמו בחודש האחרון במדד השבבים של פילדלפיה (SOXX) נובעות בין היתר, מההבנה כי ייתכן והמניות הגיעו לתמחור שגוזר ציפיות מוגזמות לקציר פירות מהיר מדי של ההשקעות בבינה מלאכותית".

רוטציה ולא קריסה: לאן בורח "הכסף החכם"?

לצד קריסה בשורת מניות, השוק הרחב מציג סימנים של איתנות. כך לדוגמה בחודש אוקטובר מדד S&P 500 במשקל שווה דווקא עלה בכ־5%. לשם השוואה, במהלך התפוצצות בועת הדוט־קום, המדד הזה צלל ב־32%.

הנתונים מעידים כי המשקיעים מעבירים את ההון ממניות הטכנולוגיה למניות דפנסיביות. תעודת הסל של סקטור מוצרי הצריכה הבסיסיים (XLP) זינקה ב־10.9% באוקטובר - העלייה החודשית החדה ביותר שלה מאז הושקה ב־1998. גם סקטורי התשתיות (Utilities) והבריאות רשמו ראלי מרשים.

ההסבר לרוטציה הזו פשוט למדי: התרחקות מהשינויים והסיכונים הכרוכים בהצטיידות למהפכת ה־AI והיצמדות למניות בעלות מוניטין, תזרים מזומנים יציב ורמות חוב נמוכות. כלומר, המשקיעים מעדיפים לפזר את ההשקעות בצורה שנתפסת כמתונה ואחראית יותר. העלייה החדה בסקטור הצריכה באוקטובר אף הביאה כלכלנים לתהות אם הוא לא מתומחר כבר יתר על המידה ומהווה סיכון בפני עצמו למשקיעים.

נורות האזהרה של שוק האשראי

מעבר לשוק המניות, האותות המדאיגים באמת מגיעים מכיוון שוק האשראי התאגידי. עלויות הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) של ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות זינקו לשיאים חדשים. לדוגמה, עלות ה־CDS של אינטל ל־5 שנים זינקה ב־22.4 נקודות בסיס לשיא של 127.9 נקודות בסיס בשנה, ושל אמזון הגיעה לשיא של 94 נקודות בסיס. גם מדדי הסיכון של מיקרוסופט, אלפאבית ורשתות נוספות רשמו שיאים חדשים.

הסיבה לכך ברורה. חברות הטכנולוגיה לוו סכומי עתק של קרוב ל־500 מיליארד דולר מתחילת השנה לטובת הקמת מרכזי נתונים ורכישת שבבים, זאת בהשוואה לכ־200 מיליארד דולר בשנת 2025 כולה. הלוואות הענק הללו, המלוות בעלויות המימון הגבוהות, מדאיגות את סוכנויות הדירוג - S&P חתכה לאחרונה את תחזית הדירוג של מטא ל־"שלילית" מ"יציבה", תוך ציון חוסר הוודאות לגבי המועד שבו הוצאות ה־AI ייצרו הכנסות שיעלו על העלויות הגואות. זאת לאחר שמטא הגדילה לאחרונה את התחייבויות ההוצאה העתידיות שלה ל־825 מיליארד דולר.

בבנק ההשקעות ברקליס התייחסו לאחרונה לסוגייה וציינו כי חברות הלוות כספים לטובת פרויקטי AI מהוות כעת קרוב ל־14% מסך הפוזיציות הפתוחות ב־CDS של חברות בודדות באמריקה, לעומת 4% בלבד בשנה שעברה. "שוקי האשראי אינם חסינים", הם מזהירים."גם כשיש אפיקי מימון אחרים זמינים, הנפקות ציבוריות גדולות עוד לפנינו". כמו שהגדיר זאת הוול סטריט ג'ורנל: "צוואר הבקבוק החדש בהקמת תשתיות הבינה המלאכותית בארה״ב הוא מחסור במימון זול".

המרוויחות החדשות: חברות מסורתיות

בזמן שענקיות הטכנולוגיה משקיעות סכומים חסרי תקדים, יש מי שגוזר קופון כאן ועכשיו. חברות המסורתיות שרוכשות את הטכנולוגיה מתחילות להציג שורת רווח משופרת. כך למשל, בנק סנטנדר הספרדי דיווח כי יוזמות AI הניבו עבורו ערך עסקי של 216 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2026. בדומה לכך, חברת התרופות נוברטיס דיווחה אף היא על שיפור בתוצאותיה בעקבות הטעמת מערכות AI.

לסיכום, שוק המניות רחוק מקריסה אבל המשקיעים מסתכלים אחרת על התוצאות, חשדניים הרבה יותר ולא חוששים להעניש על פספוס. חלום ה־AI עדיין שריר וקיים, אך וול סטריט דורשת כעת לראות קבלות על כל דולר שמושקע בתשתיות. מי שבינתיים משלמים את המחיר הם גם משקיעי הריטייל שפתחו פוזיציה באותן מניות שחטפו ירידות חדות. מי שהשקיעו דרך המדד הרחב פחות מרגיש את עוצמת הדרמה.

מודי שפריר מבנק הפועלים מסכם כי "בסופו של דבר לכולנו ברור שמהפכת הבינה המלאכותית היא כאן והיא קורית. ברור שהיא תניב פירות בסופו של דבר לחברות ובכלל לכלכלה הגלובלית. כעת, השאלה היא של תזמון ורמת המחירים כיום. החשש העיקרי, שבגללו המניות ירדו בארבעת השבועות האחרונים, הוא שהתשואה על השקעות החברות הללו לא תהיה גבוהה כמו שציפו מלכתחילה, או לא תגיע בקצב המצופה".