וכבישי הרוחב עדיין תקועים

בלשכת מנכ"ל משרד התחבורה, סלמן בן-ציון, הגדירו בשבוע שעבר את פרשת האחים מלמוד (או פרשת כפר מל"ל 2), כ"הורדת חסם קשה בפרויקט כביש חיוני". אין ספק בנכונות ההגדרה, בלי קשר לשאלת התנהגותו של ראש הממשלה אריאל שרון. המחלוקת המתמשכת בין האחים מלמוד, שנחלתם נפגעה כתוצאה מתוכנית הכביש, לבין מע"ץ על גובה הפיצוי, היא באמת חסם קשה, שחייבים להסירו כדי לקדם כביש מאוד חיוני. במשרד התחבורה לא הבינו על מה המהומה, שהרי מע"ץ נאלצת לא פעם לשלם יותר משומת השמאי רק כדי להוריד מעליה מטריד או מטרד ולצאת לפרויקט.

האחים מלמוד הם רק דוגמא לעוד פרויקט תקוע, שנגרר ונסחב. כמו כביש 531, כבישי רוחב נוספים, שאמורים להזין את כביש חוצה ישראל, תקועים בשל שלל סיבות רבות ומגוונת. כביש חוצה ישראל, על אף איכותו, קצב סלילתו והיקף ההשקעה - לא יעמוד בפני עצמו ללא מערכת כבישי רוחב מזינה. כיום נוסעים ב-70 הק"מ הפתוחים לתנועה, ממחלף שורק ליד גדרה ועד למחלף ניצני עוז, רק 30 אלף כלי רכב ביום חול בממוצע. מספר זה הוא זעום ביחס לקיבולת הכביש ואף נמוך מהתחזית של חוצה ישראל, העומדת על 50 אלף כלי רכב ליום בתקופה זו.

שני תנאים מצטברים חייבים להתקיים על מנת להבטיח את הצלחת הפרויקט: שינוי התנהגות הצרכן - הנהג הישראלי צריך להפנים את עניין תשלום האגרה; שנית, המדינה חייבת להבטיח ליזם מערכת טובה של הזנה ונגישות לכביש - ושוב חוזרים לכבישי הרוחב.

להצלחה או לכשלון של כביש חוצה ישראל יש השלכות עצומות על התפתחות תשתית התחבורה, בעיקר בשל העובדה, כי זהו פרויקט התחבורה הראשון בשיטת המימון הפרטי. כישלון השיטה עלול להבריח מהתחום מקורות מימון פרטיים ומוסדיים גם יחד.

בשנים האחרונות הבינו את החשיבות העצומה של פיתוח כבישי הרוחב, ולכן הקימו את ועדת החסמים במשרד רה"מ, שמטרתה לקדם פרויקטים תקועים. הרעיון היה להושיב סביב אותו שולחן את כל הגורמים ולהכריע במחלוקות. נראה, כי רעיון לחוד וביצוע לחוד. מקור בכיר אמר ל"גלובס": "ועדת החסמים היא עוד גוף אימפוטנטי שלא עושה כלום. כלום. אותם אנשים שמתנגדים לתוכניות בוועדות המחוזיות יושבים בוועדת החסמים. הכל דיבורים בעלמא, לא פתרו שום חסם. אם נציג משרד התחבורה מתנגד לתוכנית של המשרד - אז מה נשאר? כל אחד שיש לו זכות חתימה לאישור חושב שהוא תופס את כולם בגרון ושהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה".

יש שלוש סיבות עיקריות לעיכובים בפרויקטים: סטטוטוריקה, הפקעות ותקציב. לכל סיבה עיקרית יש עוד ים של תתי-סיבות: עניינים של איכות סביבה; דיונים המתנהלים בעצלתיים בוועדות התכנון; מלחמות חורמה בין רשות מקומית אחת לשניה; דייר שמתעקש על גובה הפיצוי וגורר את הפרויקט לשנים לביהמ"ש; מינהל מקרקעי ישראל שרוצה לשווק את הקרקע למגורים במקום לכביש; ערעורים על החלטות של מוסדות התכנון והתנגדויות; מחלוקות קשות בין משרדי הממשלה; מחסור תקציבי שגורם להקפאת פרויקטים, וזו רשימה חלקית.

במוסף זה פורסמה במארס בשנה שעברה הכותרת "בכל מקרה, כבישי הרוחב לא יהיו מוכנים בזמן". בדיקת "גלובס" השבוע מגלה, שלמרות שחלפה שנה וחצי, חלק רב מהמחלוקות עומדות בעינן, וחיבור כביש 6 וכבישי הרוחב רחוק מלהשביע רצון.

כביש חוצה ישראל לאורך 86 הק"מ צפוי להיפתח לכל אורכו בתחילת 2004. אז, על פי תחזית המדינה, ייסעו בכביש 90 אלף כלי רכב ביום. איך בתוך חמישה חודשים

עד לפתיחת הכביש, אמורים חברת חוצה ישראל והיזם, דרך ארץ, להביא לגידול של פי 3 במספר כלי הרכב?

"למע"ץ אין שום התחייבות פורמלית, שבאה לידי ביטוי בחוזה הזיכיון מול דרך ארץ וגם לא כלפי חברת חוצה ישראל. יש את ההבטחה לתשלום הפיצויים ליזם במידה וכמות כלי הרכב תהייה נמוכה מהתחזית", אומרים בחוצה ישראל. בכיר במשרד התחבורה מסביר: "הבעיה הכואבת היא הליך האישור הסטטוטורי, כל כבישי הרוחב שנמצאים בוועדות - תקועים. הדוגמא הכי בולטת ומייצגת היא כביש 57 עוקף כפר יונה, תוכנית שנמצאת 13 שנה בוועדות התכנון ולא מתקדמת לשום מקום. לכן, בלית ברירה, נאלצת מע"ץ להשקיע כסף מיותר, 16 מיליון שקל, בתוך כפר יונה, ועושים עוול בלתי רגיל לתושבים, כאשר מעבירים את כל התנועה דרך היישוב".

כביש 57 נחשב לאחד מהפרויקטים הדחופים ביותר, כיוון שמדובר בציר עמוס. מדובר בפרויקט שמטרתו לחבר בדרך ראשית בין חוצה ישראל לכביש גהה. "מדובר בקטע קצר של 3 ק"מ בלבד, שיכלו לחסוך כסף, זמן ועוול", אומר בכיר אחר במשרד התחבורה. "יש החלטת ממשלה שאומרת, שנציגי כל השרים יתמכו בתוכנית, ואז זה מגיע לוועדה המחוזית, ונציגי כל השרים, כולל נציג משרד התחבורה, מתנגדים לתוכנית".

משה עובד, מנהל אגף בכיר לתכנון במע"ץ, כתב בעבר לוועדת החסמים על התנהלות הוועדות בעניין כביש 57: "נראה כאילו כל מי שביכולתו עושה לעיכובים בתהליך אישורו של הפרויקט.. פרויקט זה מתפתל בין נחשולי מינהל התכנון והולקחש"פ". ואם לא די בכך, העבודות להרחבת צומת השרון בכביש 57 הופסקו בשל בעיות תקציב.

"האבסורד הוא", מוסיף גורם נוסף במשרד התחבורה, "שבדרך לכביש חוצה ישראל יש עומסי תנועה. שם זה דווקא התקדם, מע"ץ סיימה את הרחבה ארבעה נתיבים של הכביש, אבל יש פקק בכפר יונה וצריך להרחיב את צומת בית ליד".

קושי סטטוטורי אחר הוא אישור כביש 551 - כביש רוחב במרכז השרון, שאמור לחבר בין כבישי האורך: חוצה ישראל, גהה, החוף ונתיבי איילון. כביש זה, באורך של 8 ק"מ ובעלות של 100 מיליון שקל, הוא הכביש היחיד הקושר את כל כבישי האורך כציר רציף. "פרויקט זה מתוקצב במע"ץ בעדיפות עליונה לביצוע, וממתין לאישור הסטטוטורי. זאת בעיה קשה", אומרים במשרד תחבורה. "עשו דבר טפשי. לאחר ששמעו את כל ההתנגדויות החליטו, שמע"ץ צריכה לחזור למועצה הארצית ולהפוך את הכביש מכביש אזורי לכביש ראשי. ההחלטה זו משמעותה תקיעה לעוד 3 שנים. זו חלמאות לשמה, וזאת מעבר לעתירה שהוגשה לביהמ"ש על-ידי רשות שמורות הטבע".

גם בכביש 531, בו נפתר לכאורה החסם של האחים מלמוד מכפר מל"ל (בהנחה שההסדר יקבל את אישור היועמ"ש), עדיין מוקדם לנשום לרווחה.

תוכנית ההרחבה של הכביש תקועה 6-7 שנים בוועדה המחוזית. החלק המערבי, החיבור בין כביש 4 לכביש 20 וכביש 2, טרם אושר, ואמור להתפרסם במכרז PFI (היזם מקים והמדינה שוכרת). "במקרה הזה, של כביש בתוואי בנוי ומאוכלס, מע"ץ אולי הייתה צריכה לפעול אחרת. כאן לא מדובר באדמה חקלאית, כאן מע"ץ הרסה בתים ובתי עסק" , אומר בכיר אחר במערכת. "מע"ץ עשתה טעות שלא עשתה רביזיה, שלא הכינה תוואי חליפי לתוכניות ישנות, שבפני עצמן היו נכונות למצב של לפני 30 שנה, והמשיכה לעלות על בתים בכפר סבא. אולי זו טעות. הרסנו הרבה בתים. ולהרוס בית זה מאוד קשה, וזה לא רק עניין של כסף. זו בעיה קשה מאוד לעקור אנשים מבתיהם לאחר 50-60 שנה. אולי מע"ץ עשתה טעות שלא בחנה תוואי חדש. מצד שני, אישור תוואי חדש בוועדה המחוזית לוקח 15 שנים".

למע"ץ נמאס, בלשון המעטה, ממינהל התכנון, ובשנה האחרונה הגישה 5 תוכניות לוועדה לתשתיות לאומיות, מתוכן שלושה כבישים, שאמורים לתמוך בכביש חוצה ישראל: כביש 9, שיחבר בין כבישי האורך באזור חדרה; כביש 461, שמחבר בין גהה לחוצה ישראל, בין מחלף גבעת כח למחלף מסובים; וכביש 7 (הרחבה ושדרוג של41), חיבור מאשדוד ואזור גדרה לחוצה ישראל.

במע"ץ אומרים, כי גם בות"ל אין קסמים וגם שם נערמים קשיים. כך למשל, מיד עם הגשת התוכניות פנתה עמותת אדם טבע ודין לבג"ץ, בבקשה לצו ביניים שיקפיא את פעילות הוועדה. הבקשה אומנם נדחתה, אך העתירה העקרונית נגד חוקיות הוועדה תלויה ועומדת.

אדריכלית הנוף ומתכננת הערים מאט"ד, יעל דורי, אומרת ל"גלובס": "כבישי הרוחב, שממומנים ברובם מתקציב מדינה, ישרתו ב-25 השנה הבאות בעיקר את הזכיין הפרטי, והזכיין, למיטב הבנתי, מאוד ממורמר על שהמדינה לא עומדת בהבטחותיה ויש חשש ברור לפגיעה בתדמית של הכביש.

"הבעיה שלנו עם כבישי הרוחב היא, שכל המאמצים והמשאבים שמושקעים כרגע בכביש הרוחב הם לא תמיד מוצדקים. אין חשיבה, כל כביש רוחב לגופו לא נבחן מבחינת היעילות התחבורתית שלו, מעבר ל'מטרה' של יכולת ההובלה של תנועה מכביש חוצה ישראל. לדוגמא, כביש 461, בסה"כ כביש קטן, שרק בגלל שהוא מתחבר לכביש 6 הפך להיות פרויקט לאומי. זאת דוגמא לכך, שכבישי רוחב של חוצה ישראל לא באמת צריכים לקבל קדימות בוועדות רק בגלל ההתחברות לחוצה ישראל.

כבישי הרוחב גורמים למצב, שפרויקטים לעידוד התחבורה הציבורית מקבלים עדיפות משנית".

אט"ד מייצגת חלק קטן התנגדויות לכבישים. כמעט כל תוכנית מגיעה לביהמ"ש, וגם אם בסופו של יום הבקשות נדחות, הזמן האבוד נרשם בחשבון הסופי של לוחות הזמנים.

אחד השיאים היותר עלובים שיכול לרשום משרד התחבורה בתחום כבישי הרוחב, הוא החיבור של כביש מכבית (471) לחוצה ישראל. מדובר בקטע שבין זרובבל לכביש 40. הקטע מוכן לפתיחה כבר שנה - בדיוק מאוגוסט שנה שעברה. לדרך ארץ הבטיחו את אירוע הפתיחה עד ה-4 באוגוסט 2002, בחיבור עד לכביש גהה. מבחינת מע"ץ הכביש מוכן, אבל גם כאן העסק תקוע, בשל עיכובים מצד המפקח על התעבורה, שלא נתן אישור לפתיחת הכביש במשך שנה, ועיריית פתח תקווה שהתנגדה לפתיחתו. כביש חדש, מוכן לתנועה, עומד סגור.

"ישראל היא המדינה היחידה בעולם", אומר גורם תחבורתי, "שלאחר שהכביש מוכן יש עוד כוח למתנגדים לעצור פרויקט. מילא שלא נוסעים עליו, אבל גם הורסים אותו וגורמים לנזקים חמורים. הכביש הפך לאתר פסולת, גונבים משם עמודי תאורה. כבר לא איכפת שלא יהיה פיתוח, אבל הרס של כל ההשקעה במכבית יורדת לטמיון. זו שערוריה".

מע"ץ חייבת 250 מיליון שקל לקבלנים. את הבעיות התקציביות של מע"ץ החליטו לפתור בדרך של מכרזי PFI. לכאורה שיטת פלא, עוקף תקציב, שתביא למציאת מקורות מימון וביצוע הפרויקטים במהירות ובאיכות. שני כבישים נבחרו לצאת במכרז שכזה: כביש 431 - המחבר את מודיעין דרך מחלף הנשרים וכביש מספר 1 לראשון לציון; והקטע המערבי של כביש 531 .

אחרי ויכוח ארוך וקשה בין משרדי התחבורה והאוצר לגבי גובה מענק ההקמה, הוחלט, כי הזכיין במכרזים אלה יקבל 40% מעלות הפרויקט מתקציב מע"ץ, בתום ההקמה.

למרות ההסכמה הפרויקט תקוע עדיין, בשל מחלוקות בין משרד התחבורה והאוצר. והפעם השאלה היא, מי תהיה הרשות הממונה על הכבישים. האם מע"ץ? או רשות עליונה

משותפת לאוצר, לתחבורה ולמע"ץ?

מכרז ה-RFP (שלב ב', שלב הביצוע, של מכרז PFI) של כביש 431 מוכן, והיועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד יוסי לוי, יכול היה לפרסם אותו אתמול. מכרז ה-RFP תוכנן להתפרסם בפברואר 2003, חתימה על חוזה הזיכיון נקבעה לאוקטובר, והסגירה הפיננסית נקבעה למארס 2004. במקרה כביש 431 אי אפשר להטיל את האחריות על מינהל התכנון, כי אפילו ההפקעות בתוואי לא מסובכות, והוויכוחים על גובה הפיצוי אינם בפערים דרמטיים. מחלוקת בין הפקידות באוצר ובתחבורה, על הגוף הממונה, ויכוח שאליו הצטרף גם ועד העובדים במע"ץ, תוקעת את הפרויקט הראשון לסלילת כבישים בשיטת ה-PFI. האח התאום של 431, 531 בחלקו המערבי, רחוק עוד יותר מפרסום הליכי מכרז. שם יש עוד להשלים הליכים סטטוטוריים לא פשוטים ולפנות את התוואי.

גם כביש 7, כביש אסטרטגי שיחבר את נמל אשדוד לחוצה ישראל, מתעכב. המדינה התחייבה לפתוח את הכביש במקביל לפתיחה של דרך ארץ, לפני כחודש - והכביש לא מוכן. מע"ץ התחייבה לפתוח את הכביש רק לאחר ביטויי כעס וביקורת מצד דרך ארץ בדצמבר שעבר.

בשבוע הבא ייפגשו נציגי מע"ץ וחוצה ישראל על מנת לבחון אילו כבישים ניתן לזרז. לחוצה ישראל חשובים בעיקר הכבישים 531, 551 וכביש 7. כיום אפשר להגיד בביטחון, שיש רק חיבורים בודדים שמניחים את הדעת: החיבור לכביש 3 במחלף שורק, החיבור בצפון לכביש 65, והחיבור לכביש חוצה שומרון, שמורחב לשלושה נתיבים לכל אורכו.

"המצב רחוק מלהיות מספק", אומרים בחוצה ישראל, "ברור לכולם שזאת בעיה רצינית. הצלחתו של הכביש תלויה באופן מהותי בהזנה של כבישי הרוחב".

במשרד התחבורה אומרים בסרקזם, לאחר התפוצצות הפרשה בכביש 531 ולאור הקשיים והעיכובים בקידום כבישי הרוחב, ששיחת הטלפון הבאה שיעשה ראש הממשלה שרון למנכ"ל בן-ציון, כדי לפתור חסמים, כבר תהיה ארוכה ומקיפה יותר, כי יש באמת קשיים שדורשים התערבות לאומית. ליתר ביטחון מציעים, בחצי הומור, שזאת תהייה שיחת ועידה, גם עם היועץ המשפטי לממשלה.