שוק הנדל"ן הפקיסטני צמח בקצב מהיר, והראה סימנים מעטים בלבד של התמתנות מגמה
זו במדינה כולה. איזור אחד בו תתכן מגמה זו הוא איזור עיר הנמל קראצ'י. בשכונת
המגורים היוקרתית "דיפנס האוזינג" בקראצ'י דווח על ירידה חדה במחירים בשיעור
של 20% ויותר במהלך החודשיים האחרונים, כאשר הסתבר שהקונים הפוטנציאלים לא
עומדים ברמות המחירים העולות בקצב מהיר. כעת ניכר שינוי במגמה.
כתוצאה מכך, ולאור זאת שלא צפוי בטווח הקרוב "בום" נדל"ני משמעותי בעיר, קונים
שרכשו בתים כאשר השוק היה ברמות שיא ממתינים להתאוששות לפני שיממשו את השקעתם.
בכל רחבי המדינה, שכונות מגורים רבות, במיוחד בערים איסלמבאד הבירה (800 אלף
תושבים) ולאהור (5 מיליון תושבים), חוו עליות מחירים חדות במחירי הבתים והקרקעות
בתקופה האחרונה, בעיקר הודות לעלייה חדה מאוד בביקושים מצד אזרחים פקיסטנים
המתגוררים בחו"ל, ורכשו דירות במולדתם, בין אם להשקעה או לשימושם הם. כעת,
אותם עשירי הגולה נשארו לבד במרוץ המחירים, בעוד שהמקומיים אינם יכולים להרשות
זאת לעצמם.
בסופו של דבר, מצבו של ענף הנדל"ן בפקיסטאן אינו יכול להיות מנותק מהנתונים
המאקרו כלכליים האחרים של המדינה. בהשוואה למדינות אסיאתיות אחרות, השקעות
חדשות בפקיסטאן נשארו בסדרי גודל נמוכים, למרות התאוששות מסוימת בכלכלת המדינה
ב-2003. משקיעים זרים נרתעים מהבירוקרטיה הפקיסטנית הידועה, כמו גם ממצבה הבטחוני
הנזיל, לאור המתחים מול הודו שכנתה.
בהיעדר השקעות חוץ משמעותיות, נחמה מעטה בלבד ניתן למצוא בביקושים המקומיים,
כגון זוגות צעירים הרוכשים דירה ראשונה. העלייה החדה במחירי הדירות הפכה אותן
להרבה מעבר להישג ידו של פקיסטני ממוצע. בסופו של דבר ברור, כי רמת המחירים
הנוכחית לא תוכל להישמר ללא עלייה חדה בפעילות ההשקעה, משום שהביקושים המקומיים
ה"רגילים" לא יכולים לעמוד בתחרות.
באשר לעתיד רוכשי הדירות בפקיסטאן, לממשלה נותרו מספר ברירות. כדי לספק דיור
לפשוטי העם המשתכרים עד 200 דולר לחודש, על הממשלה ליזום פרויקטים חדשים למגורים,
יתכן אפילו שיש ליזום הקמת ערים חדשות, במדינה שכבר כיום מונה 160 מיליון תושבים
(כמו צרפת, בריטניה וספרד יחדיו). ערים אלה יותאמו בסטנדרט ובתשתיות לאוכלוסיה
חסרת הדיור.
גם הרגלי הדיור של הפקיסטנים צריכים לעבור שינוי. מחוץ לקראצ'י, עיר בת כמעט
10 מיליון תושבים, המהווה את המרכז העיסקי-כלכלי של פקיסטאן, הרעיון לגור בדירה
בבית משותף לא נשמע מושך כלל. אפילו רוכשי בתים קטנים וזולים לא מוותרים על
בית פרטי עם חצר. כאמור, רק בעיר הגדולה מקובלים בתי דירות גדולים וצפופים.
מה צפוי בטווח הרחוק בשוק המגורים - על כך איש לא מוכן להתנבא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
