אנטנות סלולאריות: לעקוב אחרי המידע

אנטנות סלולאריות פולטות קרינה אלקטרו מגנטית והציבור נחשף לקרינה הזאת ללא הרף. תהיינה אשר תהיינה הצהרותיהן המרגיעות של חברות הסלולאר, קיים סיכוי סביר שקרינה אלקטרו-מגנטית זו משפיעה לרעה על בריאותנו: הטענה הרווחת בדבר עלייה בשיעורי התחלואה בסרטן בגין נזקי הקרינה הנפלטת מהאנטנות אמנם נמצאת במחלוקת קשה בקרב אנשי המקצוע, אבל מעולם לא הופרכה באופן סופי.

תחום הטלפוניה הסלולארית הוא יחסית חדש, ובעצם רק בעשור האחרון הוא התפתח למימדיו הנוכחיים בכל העולם. על מנת לחקור באופן מדעי את הקשר בין הקרינה הנפלטת מהמכשירים והאנטנות למחלות הסרטן, נדרש מחקר מקיף שייערך לפחות 15 שנה. בינתיים לא נערכו מספיק מחקרים ואין מספיק נתונים.

האינפורמציה הנמסרת לציבור על העדר קשר כזה , נובעת ממחקרים חלקיים, שאותן מממנות חברות הסלולאר עצמן, שהאינטרס הברור שלהם לחזור ולטעון באוזנינו, שאין כל סיכון בחשיפה לערכי הקרינה, שלגירסתן הם נמוכים ביותר. זה מזכיר מאוד את טענתן העיקשת של חברות הטבק, שנשענה אף היא על מחקרים מדעיים , לפיה אין כל קשר בין עישון סיגריות למחלות סרטן למיניהן.

על מנת להוכיח ולבסס את הקשר, שכידוע התקבל ע"י בתי המשפט בארה"ב, נדרשו חמישים שנות מחקר, מה שמלמד אותנו, שעדיין אנחנו רחוקים מהיכולת לקבוע אי קשר בין קרינה אלקטרו מגנטית למחלת הסרטן.

העובדה הזאת לא גורמת לאף אחד לחשוב פעמיים, איפה וכמה אנטנות כדאי ומותר להציב במקומות שהציבור חשוף אליהן. להיפך: בישראל כבר מוצבות היום כ-5,000 אנטנות סלולאריות. ומאחר שכל אנטנה מסוגלת להעביר רק מספר מוגבל של שיחות, צפיפותן של האנטנות נמצאת בהכרח בעלייה מתמדת: ככל שמספר המשתמשים באזור מסויים עולה, והוא תמיד עולה, כך גדל מספר האנטנות הנדרשות כדי לספק את צרכיהם. כדי להצניע את העובדה הזאת נוקטות החברות שיטות מתוחכמות של הטעייה והסתרה: בעבר היו האנטנות, שתיפקדו כמוקדי שידור, חשופות ובולטות לעין, והן הוצבו בעיקר בשטחים פתוחים. כיום רובן מוצבות על גגות בתי מגורים, ובדרך כלל הן מוחבאות בצורה מתוחכמת, ומכוונת, בין דודי השמש לאדניות ולעציצים. התביעה ליידע את הציבור בעניין מיקום האנטנות עלתה לא פעם על סדר היום הציבורי. כאשר כיהנתי כחברה בכנסת הקודמת, ובתוקף מעורבותי בסוגיות הקשורות לאיכות הסביבה, הגשתי בג"ץ באמצעות עו"ד גידי פרישטיק (2246/02 ח"כ נחמה רונן ואח' נגד שר התקשורת), שעיקרו תביעה להסדרת העברת המידע לציבור בדבר מיקומן של האנטנות. הבג"ץ הוגש לאחר שאושרה תמ"א 36 למתקני תקשורת, וזו פטרה את חברות הסלולאר מחובת הדיווח.

במהלך הדיונים בבג"ץ גובשה הצעת פשרה, לפיה מחוייבות חברות הסלולאר להציג באתר האינטרנט של המשרד לאיכות הסביבה את מלוא הפרטים על כל אנטנה שהן מציבות (WWW.SVIVA.CO.IL) ואכן, כל אזרח יכול לראות היום מפה אינטראקטיבית, המתארת את פריסת האנטנות בסמוך למקום מגוריו, וכן מידע חשוב כגון סוג האנטנה ותאריך הרישוי שלה. חברות הסלולאר התחייבו לעדכן את האתר באופן קבוע ובשבועות האחרונים הן הוסיפו פרטים על מאות אנטנות חדשות.

כמובן שהפרוייקט הזה מחייב מעקב עירני: מסירת מידע לציבור איננה האינטרס הישיר של החברות (שמעולם לא נידבו אותו לפני שהוכרחו לעשות כן), ועל כן חשוב מאד להשוות את הנעשה בשטח עם המידע הנמסר באתר ולהתריע על אי דיוקים אם קיימים כאלו.