"צריך שיהיה לבזק בעלים מזוהה ולא שמישהו יקנה איקס אחוזים דרך הבורסה"

בעקבות ההחלטה ההיא, נפתח בזמנו הליך של מעין מכרז, שבו השתתפו חמישה גופים, ושהיה רווי החלטות מוטעות ולחצים פוליטיים. בנובמבר 2002, כאשר התברר שבראשית 2003 יתקיימו בחירות, הופסק התהליך. מה שמוזר בכל הסיפור הוא, שעד היום לא נשלחה למשתתפים במכרז שהופסק כל הודעה על הפסקתו, ותיאורטית, הוא עדיין מתקיים, למרות שבאופן מעשי הוא גווע ומת.

על-פי הצעת ההחלטה שיביא מחר מנהל רשות החברות הממשלתיות, אייל גבאי, לוועדת השרים להפרטה (הצעה שהתאפשרה לאחר שהשב"כ הסיר את התנגדותו להקטנת גרעין השליטה), תמכור המדינה גרעין שליטה של 40%-30% מהון המניות של החברה. המכירה תלווה בגיוס הון לחברה ובמכירת ההחזקות הנוספות בדרך של הצעה לציבור - במהלך המסחר בבורסה או באמצעות מכירה פרטית של חבילות של מניות, בנפרד או במשולב עם גיוס ההון לחברה.

מי שלא אוהב את ההצעה הזו, בלשון המעטה, הוא יצחק קאול, מי שהיה מנכ"ל בזק בשנים 1997-1990 והקים, יחד עם מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, דני רוזן, את אחת הקבוצות שניגשו למכרז. קבוצה זו כללה גם את חברת ההשקעות האנגלית ספקטרום.

לקאול, שבימים אלה מתמודד במערכת בחירות לראשות עיריית רמת השרון, יש ביקורת לא קטנה על ההצעה ועל התהליך המתקיים עתה.

- "גלובס": האם אתם עדיין בתמונה?

"אנחנו בתמונה וישנם המשקיעים, קבוצת ספקטרום האנגלית. המדינה לא השלימה את האינפורמציה שהיא התחייבה לספק למשקיעים".

- האם הם עדיין בתמונה?

"בטח. אבל הם הודיעו אז שבלי שייווצרו פתרונות לנושאים המרכזיים, הם לא יתקדמו. מדובר ברשיון הכללי החדש של בזק ובתעריפים, שעדיין לא פורסמו. מרדימים את העניין. הממשלה גם הולכת לכיוון אחר, של הפרטה בבורסה".

- הממשלה מדברת גם על הפרטה בבורסה וגם על מכירת גרעין שליטה קטן יותר.

"אלה שני סיפורים שונים. השאלה היא מה היא תחליט".

- לפי ההצעה שתובא מחר לוועדת השרים להפרטה, מדובר בשני הדברים.

"שניהם זה לא טוב. אתה צריך להראות למשקיעים לאיזה כיוון אתה הולך. שני כיוונים זה שוב אי-יציבות, אי-ודאות וחוסר בהירות".

- כלומר, אם אתם הולכים על רכישת גרעין השליטה, לא הייתם רוצים שתהיה גם פעילות בבורסה.

"בוודאי. אני חושב שזה גם לא נכון. ברמה הלאומית, הממשלה צריכה להחליט על הדרך שבה היא הולכת, ולהיות עקבית בה, לשדר לציבור המשקיעים שהיא יודעת מה היא רוצה. עם כל הכבוד ובלי לפגוע באף אחד, בזק זה לא חברת אל-על. אל-על היא חברה של שווי של 100 מיליון דולר. בזק היא חברה שחצי ממנה זה שווי של מעל מיליארד דולר".

- למה את מתכוון?

"אני מדבר על המשמעות הכלכלית מבחינת המשק. האחריות הכלכלית של ניהול חברה, שחצי ממנה שווה מיליארד דולר, היא אחריות קשה. אני מאמין שהמדינה צריכה ללכת כאן על שותף אסטרטגי". - ספקטרום היא לא בדיוק שותף אסטרטגי, היא משקיעה פיננסית.

"אני מתכוון לזה במובן של בעלים מזוהה וברור, ולא שמישהו יקנה דרך הבורסה איקס אחוזים ויהיה אחראי על החברה הזו".

- איפה אתם עומדים עכשיו?

"אנחנו ממתינים לממשלה. כולם ממתינים. לא עושים פעולות. ציננו את התלהבות החברות שרוצות להשקיע. בנובמבר תמלא שנה להפסקת התהליך. אני חושב שממשלה צריכה לקבוע לעצמה קו, וללכת עם הקו הזה. אני יודע שלשר האוצר יש עניין רב בביצוע ההפרטה. אני מאחל לו שיעשה את הכל כדי שיצליח. אני חושב שראוי למדינת ישראל להצליח במהלך הזה. אני חושב ששר האוצר עצמו יכול לגרום למספיק משקיעים להתעניין בחברה הזו".

- אתם רוצים שעוד משקיעים יתעניינו בחברה? הרי הם יתחרו בכם.

"אני מדבר ברמה הלאומית. יש לי מספיק יכולת לעלות גם מעבר לעניין העסקי והפרטי. אני חושב שחברה כזו חשובה למדינת ישראל, ושראוי שהמכירה תיעשה לגוף רציני של משקיעים, שיהיה מזוהה מיהו בעל הבית של החברה, שיהיה לו אינטרס מובהק להשביח את התוצאות של החברה הזו.

"אני יודע שגוף כזה יכול להביא את החברה הזו לשיאים חדשים ואדירים, עם העובדים ועם ההנהלה. זה יכול להיות מודל להפרטה של חברת טלקום ברמה הבינלאומית. זה יכול להיות מנוף למשיכה של משקיעים רבים נוספים למשק הישראלי גם בנושאים אחרים. צריך לראות את התמונה הכללית ולא להביא פתרון של אין ברירה, פתרון ביניים לא מובהק, שלא ישיג את היתרונות שיכולה להשיג הפרטה ממשית לגוף כלכלי רציני ומשולב - בינלאומי וישראלי. זו דעתי".

- לאיזה שיאים אתה רוצה להביא את בזק?

"עם השנים, בזק הלכה והשתנתה והשתבחה, אבל אין גבול לשיפור ולהשבחה של חברה. בזק צריכה להשביח את עצמה גם בטכנולוגיות, בהתייעלות ובשיווק".

- מהי, לדעתך, הרמה הבאה של בזק?

"בזק עומדת להתמודד בשוק יותר ויותר תחרותי, בשוק שעומד להתחרות במערכות הסלולריות ובחברות השיחות הבינלאומיות ובמערכות תקשורת הפס הרחב, והיא צריכה להיות שרירית ורעבה".

- מה זה "שרירית"?

"שרירית זה יעילה ולא שמנה".

- וזה אומר לפטר עובדים?

"לא, להגדיל פעילויות, להרחיב פעילויות. אני מאמין שצריך לתת לבזק להיכנס לתחומים רבים נוספים ולאפשר לה להתכונן ולהתארגן לעניין הזה".

- לאיזה תחומים?

"למשל, לעולם התוכן. אני מחזיק כבר שנים בדעה שעולם התוכן והתשתיות הולך ומשתלב, ושההפרדות הן מלאכותיות. אני חושב גם, שבזק צריכה לא להישאר חברה מקומית בלבד".

- כלומר, היא צריכה להשקיע בחו"ל?

"בהחלט. היא צריכה להתרחב לשווקים הבינלאומיים".

- למה?

"כי השוק הזה נהיה צר על בזק".

- כמנכ"ל החברה, ביצעת השקעות בחו"ל, שבדיעבד לא הוכיחו את עצמן. החברה יצאה מהן.

"להיפך. תגיד את האמת. כל הצעדים הוכיחו את עצמם. בזק יצאה מצעדים אלה עם רווחים מרשימים. זו היתה שגיאה לצאת, ברמה האסטרטגית. בזק עצמה הודתה שזו היתה שגיאה לצאת. אחרי זה בזק אמרה, אתה יודע, שהיא רוצה להיכנס לשווקים הבינלאומיים ולהתחיל עכשיו את הסיפור שוב. זה קשה, כי זה אומר רגולציה, וצריך להגיע להסדרים עם רשות החברות. תראה מה קרה. בזק היתה בחוץ והחליטה לחזור בה מזה, ואחרי כן החליטה אסטרטגית שצריך לחזור לצאת, אבל זה קשה".

- אני שומע פה ביקורת על המחליפים שלך?

"אני לא בא בביקורת על מישהו. אני אומר שמדינת ישראל היא שוק קטן, שהרבה חברות פועלות בו. הבסיס שלהן הוא של צמיחה וגידול. לכן לחברה כמו בזק אין שום ברירה - היא חייבת לפרוץ לשווקים בינלאומיים, אם היא רוצה לשמור על צמיחה ועל כושר תחרות. היא צריכה לעשות את זה בזהירות ובשכל. היא צריכה לנתח היטב את כל העסקים הכלכליים. אגב, ראינו שאתה יכול לעשות עסקים כלכליים פה וליפול. זה לא אומר שאם אתה בחו"ל אתה נכשל ואם אתה עושה בארץ אתה מצליח".

- אתה מדבר על אדאנת, למשל.

"למשל. צריך לבדוק היטב את התוכניות העסקיות ולבדוק היטב את הצעדים שעושים. אני חושב שהייצוא הוא סם החיים של מדינת ישראל. צריך להבין זאת ולעשות מאמצים בלתי רגילים לעודד כל מה שנוגע לפעולת ייצוא. זה יכול להיות ייצוא של מוצרים, תוכנות, שכל, טכנולוגיה ויכול להיות שגם שירותים. כל זה הוא התנאי להבטחת החוסן הכלכלי של מדינת ישראל לטווח הארוך".

- ומה עוד, חוץ מהייצוא?

"חינוך ותשתיות".

- יש בעיה בניהול של בזק?

"אני חושב שלבזק יש ניהול טוב. בזק נוהלה טוב, יש לה עובדים טובים. הסוגיה העיקרית של בזק היום היא ברמה האסטרטגית וזה שהיא חייבת להיות מופרטת. היא חייבת לקבל בעלים פרטיים, שיפעיל אותה, שיהיו לו את האמביציה ואת המוטיבציה לנהל אותה כמו חברה פרטית. אנחנו רואים כבר לידינו חברות פרטיות. אין שום ספק שבעלים פרטיים - הדרישות שלו לתוצאות, הדרישות שלו לתשואה, העמידה שלו בתחרות - הוא משקיע בזה את כל האמביציה שלו.

"הסוגיה השנייה היא הרחבת תחומי השירותים והפעילות בארץ. התחום השלישי הוא כניסה הדרגתית ומושכלת לפעילות בחו"ל, כחלק ממדיניות עידוד הייצוא של מדינת ישראל".

- האם השותפות שלך עם דני רוזן היא רק שותפות אד-הוק, לנושא הפרטת בזק, או מעבר לכך?

"אין לנו שותפויות אחרות".

- מה יקרה אם תיבחר לראש עיריית רמת השרון?

"מבחינתי, כל הנושא יעבור לנאמנות לדני רוזן, כדי שלא להסית, חס וחלילה, את תשומת הלב שלי מהנושאים שאעסוק בהם".

- איך הולכת מערכת הבחירות?

"היא מעניינת בפני עצמה. אני עושה את כל המאמצים להוביל אותה בדרך אחרת. הפצתי מצע, הפצתי חזון. הרבה דברים לקחתי מעולם העסקים - חזון, אסטרטגיה, תוכנית פעולה".

- אתה מתכוון ללכת לפוליטיקה ברמה הארצית?

"התשובה היא לא. כל השנים התרחקתי מפוליטיקה".