"אי אפשר ולא נכון לספור דונמים"

שר המשפטים לשעבר, משה נסים, אינו מבין איך קרה שדווקא הוא עומד במרכזה של סערה ציבורית ומשפטית כה עזה. לפני מספר חודשים הוא נרתם למשימה הסבוכה שהטילה עליו מועצת מקרקעי ישראל, לקבוע הוראות מעבר לקרקע החקלאית. הוא השקיע בכך שעות וימים, ועתה הוא נאלץ לספוג ביקורת כאילו ההוראות שלו, אותן ניסח עם עוד ארבעה חברים, נוגדות את רוח הבג"ץ. "כל מי שאומר זאת", אומר נסים, בפתח הפגישה, "נושא את שם הבג"ץ לשווא".

"הוראות המעבר הן אחת הסוגיות העדינות והקשות שוועדה ציבורית יכולה לעמוד בפניהן", אומר נסים, "הסיבה לכך היא בקשת בית המשפט לנסח הוראות מעבר כלליות שצריכות להתאים למגוון רחב של מקרים, שהמכנה המשותף ביניהם קטן מאוד, אם בכלל".

לדברי נסים, בנסותה להגיע לחקר הנושא, שמעה הוועדה את כל מי שרצה להופיע בפניה: עורכי דין שייצגו מספר לקוחות, אך גם את בעלי הדבר עצמם, מושבים וקיבוצים מכל רחבי הארץ.

"היינו הוועדה הראשונה בפניה נפרס כל המסע הכבד של הקרקע החקלאית", הוא אומר, "אף אחד לא עשה זאת לפנינו. קיבלנו חומר, שמענו את האנשים. כבר בישיבה הראשונה אמרתי לחברים, שמחובתנו להניח להשקפותינו האישיות, ולפעול אך ורק לפי המתווה של הבג"ץ".

נסים מתרעם במיוחד על כל מי שביקר את המלצת הוועדה להתחשבות ב"השקעה כספית ניכרת", ובמיוחד את מי שטען שלא קבע מהי אותה השקעה ניכרת.

"בשל ריבוי התוכניות והשונות הרבה ביניהן, לא ניתן היה לקבוע סכום מסוים", אומר נסים, "יתר על כן, אין דין השקעה בתכנון וביזמות במרכז הארץ כדין השקעה בפריפריה. אם הייתי קובע סכום כספי, היה הדבר נחשב למעשה ליצנות".

באשר למרכיב התכנון, שגם הוא זכה להתייחסות הוועדה, מסביר נסים, שמן המפורסמות היא שהליך התכנון בארץ ארוך ומייגע, ולכן ראה לנכון להתחשב בו, במיוחד לאור העובדה, שברוב המקרים התקדמות ההליך התכנוני תלויה בעיקר ברשויות התכנון ובחברות המתכננות, ולכן החובה הייתה להתחשב גם בהם.

ביקורת רבה עורר עליו הסעיף, לפיו ההוראות יחולו על החלטה 727 או החלטה אחרת שתבוא במקומה. לדברי נסים, החל ממועד מסוים דאג המינהל להוסיף מילים אלה לפחות בחלק מהמסמכים שיצאו מתחת ידו, כאשר הכוונה הייתה בעיקר לגבי שיעור הפיצויים והיקפם במקרה של שינוי ההחלטה - אך איש לא התכוון לכך שהיא תבוטל על-ידי הבג"ץ. לדברי נסים, בידיו מסמכים לפיהם המינהל בעצמו קבע, שהסתייגות זו תשולב בחוזים רק באישור ההנהלה.

נסים דוחה את הטענה לפיה הוראות המעבר כוללות בתוכן את כל הקרקעות החשובות במדינה ולכן היה עליהן לנהוג בקמצנות גדולה יותר. "השיקול להיטיב או להזיק עם סקטור מסוים לא עמד כלל על הפרק", הוא אומר, "אי אפשר ולא נכון לספור דונמים. כל מה שהתבקשנו לקבוע הוא מי יכול להמשיך את התהליך ומי יוצא ממנו, כל זאת לפי הוראות כלליות".

גם בנושא הייצוג בפני הבג"ץ חולק נסים על דעתו של רובינשטיין. לדעתו, אם רובינשטיין חולק על דעת המועצה בשאלת הוראות המעבר, מן הראוי היה שיניח לה לשכור עו"ד פרטי שייצג אותה בפני בית המשפט. נסים מבסס את דבריו על המלצות ועדת שמגר, בה היה חבר בעצמו, שקבעה, שבמקרה של מחלוקת מן הראוי שהיועץ המשפטי ייתן לממשלה זכות אלמנטרית להתגונן בבית המשפט. "יש לי הרגשה", מדגיש נסים, "שנעשה כאן עוול לאמת המשפטית ובוודאי לעובדות".