פס"ד תקדימי: ותיקי גליל-ים יורשו להוריש לצאצאיהם מנכסי הקיבוץ

פסק הדין, שהוציא שופט המחוזי נסים ישעיה, צפוי להשליך על עתידם של אלפי חברים ויורשיהם, בקיבוצים הנמצאים בהליכי הפרטה

חברי קיבוץ גליל ים או יורשיהם החוקיים, שהתגוררו בקיבוץ במועד בו החליט הקיבוץ על שינוי התקנון ועל הפרטת פעולותיו ושיוך נכסיו, ייכללו במניין הזכאים לחלק מנכסי הקיבוץ ורכושו, אם וכאשר יחליט הקיבוץ על חלוקת נכסיו. כך קבע הבוקר (ד') ביהמ"ש המחוזי בת"א.

בכך קיבל השופט נסים ישעיה באופן חלקי תביעה שהוגשה על-ידי 55 יוצאי קיבוץ גליל ים, ממייסדיו ומראשוניו, להצהיר על זכויותיהם בנכסי הקיבוץ ורכושו אם וכאשר יוחלט על חלוקתם. מאז הגשת התביעה, לפני חמש שנים, נפטרו 5 מבין ששת המייסדים שהצטרפו לכתב התביעה. יתר התובעים, 48 במספר, הם צאצאיהם ויורשיהם של חברי קיבוץ שנפטרו, אולם תובעים אלה עזבו את הקיבוץ לפני עשרות שנים.

התביעה הוגשה על רקע תוכניות בנייה שפורסמו בעיתונות, לפיהן קיבוץ גליל ים עומד למכור את זכויותיו בחלק מהקרקעות שבחזקתו, ועשוי לקבל מאות מיליוני דולרים (ראו ידיעה בעמוד זה).

בפברואר 2001 בוצעו שינויים בתקנון הקיבוץ, שהעידו לטענת התובעים על כוונה של חברי הקיבוץ לחלק ביניהם, דהיינו בין החברים החיים בקיבוץ בלבד, את רכוש הקיבוץ ונכסיו, תוך נישול החברים שעזבו או יורשיהם של אלה שנפטרו.

קיבוץ גליל ים, באמצעות אלי מוריק, גזבר הקיבוץ לשעבר ויו"ר ההנהלה הכלכלית של הקיבוץ כיום, הכחיש את טענות התובעים, וטען כי בקיבוץ גליל ים אין כוונה לבצע הפרטה או חלוקת נכסים, והעובדה שהקיבוץ שינה מס' הוראות בתקנון אינה מצביעה על קיומה של כוונה לחלק את נכסי הקיבוץ.

ישעיה קבע, כי טענה זו של מוריק, והצהרתו בדבר העדר כוונה כיום לפרק את הקיבוץ או לשייך את נכסיו לחבריו מקובלת עליו כאמינה. אלא, שהצהרה זו אינה מונעת חלוקה כזו בעתיד הקרוב או הרחוק יותר, ואין בה התחייבות מוחלטת ובלתי חוזרת של הקיבוץ לגבי העתיד.

ישעיה השתכנע, כי תיקון הוראות התקנון, הדיבורים וההצעות בדבר שינוי מבנה הקיבוצים באופן שרכוש או דירות המגורים ישויכו לחבריו, כל אלה מצביעים על הכשרת הקרקע והכנת כלים שיאפשרו מימוש כוונות מעין אלה בעתיד.

לדברי השופט, מוריק, מזכיר הקיבוץ וחברי קיבוץ אחרים שהעידו בפניו לא נתנו הבהרות או הסברים לשאלה מדוע הוכנסו שינויים כה משמעותיים לתקנון, שינויים הפוגעים פגיעה של ממש בעקרונות שקבעו לעצמם מייסדי וראשוני הקיבוצים שקמו בארץ ומייסדי גליל ים בכלל זה.

לדברי ישעיה, הקיבוץ ונציגיו לא שכנעו, כי השינויים לא הוכנסו על מנת לאפשר בבוא היום חלוקת הרכוש או שיוכו לחברי הקיבוץ. לדבריו, אין להתעלם מעצם הפרטת תחומי חיים ופעילויות שונות בקיבוץ, המתבצעת בד בבד לשינויים המוכנסים בתקנון מתוך כוונה לאפשר ולהכשיר את הקרקע לקראת תהליך שיוך נכסי הקיבוץ לחבריו.

ישעיה השתכנע, כי רוב חברי הקיבוץ, אלה שתמכו בשינוי התקנון, גמרו אומר בלבם להפריט בעתיד את חיי הקיבוץ, ולשייך את נכסיו לחבריו החיים בקרבו.

ישעיה מדגיש, כי לא יהיה זה צודק להחזיר לעוזבי הקיבוץ את מעמדם וזכויותיהם כחברים בעלי זכויות בקיבוץ, והעובדה שיזמי נדל"ן החלו לגלות עניין בקרקעות הקיבוץ אין בה כשלעצמה להעניק לעוזבים זכות משפטית או אחרת לחזור בהם או זכות לקבל חלק מנכסי הקיבוץ שנים רבות לאחר מכן.

אשר על כן, לתביעת התובעים שעזבו את הקיבוץ לפני עשרות שנים אין ביסוס משפטי והיא אינה מוצדקת, אולם לא כך הדבר בכל הנוגע לאותם תובעים שהמשיכו להתגורר בקיבוץ לפחות עד למועד השינוי בתקנון בפברואר 2001, וכן פטירת חלק מהתובעים לפני מועד זה לא תביא לשלילת הזכויות מיורשיהם.

תביעתם של שאר התובעים, דהיינו אלה מביניהם שחברותם בקיבוץ פקעה לפני פברואר 2001, נדחתה.

לאור אופייה העקרוני של המחלוקת, ובהתחשב בתוצאות אליהן הגיע השופט, הוא קבע כי כל צד ישא בהוצאותיו.

התובעים יוצגו ע"י עוה"ד יורם מושקט ושרון שפינט וקיבוץ גליל ים יוצג על-ידי עוה"ד ע. קפלן וא. טלמון. (ת.א. 2933/98).

תקציר עלילת גליל ים

* קבוצת יורשים לחברים שנפטרו, שעזבו בינתיים את הקיבוץ תובעים להצהיר על זכויתיהם בנכסי הקיבוץ, אם יחולקו בעתיד

* הרקע: פרסום תוכניות בנייה שמתכנן הקיבוץ במאות מיליוני שקלים

* התובעים טענו: הקיבוץ הוסיף סעיף לתקנון, המנשל אותם מזכויותיהם

* טענת הקיבוץ: שינוי התקנון אינו מעיד על כל כוונה להפרטה

* ביהמ"ש הכריע: שינוי התקנון מצביע על כוונה עתידית לחלק הנכסים