התוכנית: 3,300 יח"ד על הקרקעות היקרות בארץ

מתוך התוכנית המתארית הוגשה לוועדה גם תוכנית מפורטת לשלב א', הכוללת 953 יחידות דיור, בבניינים שגובהם בין שלוש עד תשע קומות, הכל בהתאם למגבלות שמטיל הצבא באזור זה. 190 יחידות מיודעות לזכאי משרד השיכון, בשיטת מחיר למשתכן. עוד כוללת התוכנית הקמת פארק בשטח 300 דונם, הרחבת מכון טיהור השפכים, והקמת בית עלמין חדש, בקצה הדרומי והמרוחק של המתחם.

במקביל ממשיך הקיבוץ לנהל דיונים מול מינהל מקרקעי ישראל שמטרתם להפיק רווחים גבוהים יותר מהעיסקה.

הקיבוץ טוען, שבידיו מסמכים המעידים על כך שהעיסקה נחתמה על-פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל 611, המאפשרת לקיבוץ ליזום תוכנית בנייה על כל השטח, ולהעביר למינהל 51% משווי הקרקע על-פי ייעודה החדש.

המינהל טוען, לעומת זאת, שעל פי ההסכמים שבידיו, העיסקה מתייחסת ל-800 עד 1,000 יחידות בלבד מכלל הפרויקט, ואילו לגבי שאר היחידות תחול החלטה 727, המאפשרת פיצוי של 27% בלבד לקיבוץ.

בנוסף, פנה הקיבוץ לאחרונה למינהל בבקשה להמיר חלק משטחי המגורים לשטחי תעסוקה, אך בקשה זו טרם הוכרעה.

תוכנית גליל ים הפכה עם השנים לסדין האדום של כל רעיון הפשרת הקרקע החקלאית, ובמידה מרובה היתה גם הסיבה לוויכוח הציבורי הגדול המלווה את הנושא כולו. עיסקה זו היוותה את אחת הסיבות להגשת בג"ץ הקשת המזרחית, שהביא להחלטת בית המשפט להקפיא כל העסקאות בקרקע חקלאית.

מנכ"ל תנובה וחבר גליל ים, אריק רייכמן, אמר לפני כשנה, שלקיבוץ חובות של 100 מיליון שקל, וגם אם העיסקה תצא לפועל, התמורה לקיבוץ לא תעלה על היקף החובות.