זירת הקרקע החקלאית מסרבת להירגע. אמנם בשבוע שעבר, ואחרי תלאות רבות, הצליחה מועצת מקרקעי ישראל לאשר הוראות מעבר, שיש סיכוי שיגרמו לפורום הקרקעות לבטל את העתירה לבג"ץ לפחות בנושא זה - אך בכך לא תמה הפרשה.
על הפרק עומדות עתה שתי עתירות אפשריות נוספות: האחת כנגד הוראות הקבע להפשרת קרקע לבנייה למגורים (מחליפת החלטה 727), והשנייה כנגד ההחלטה להיוון חלקת המגורים (החלטה 1000), המאפשרת אמנם לחברי המושבים והקיבוצים להוון את חלקת המגורים שלהם, אך באותה הזדמנות מעניקה למושבניקים גם מתנה בדמות אפשרות להוון 500 מ"ר לצורכי תעסוקה. זה מרגיז מאוד את פורום 15 הערים הגדולות ואת פורום הקרקעות, שרואים בכך את שיאו של אי השוויון החברתי, ואת סכנת בריחת העסקים מהעיר במלוא עוזה.
אם לא די בכך, מאפשרת ההחלטה לפצל נחלות במושב לחמש יחידות, שלוש יחידות בהיוון של 3.75% ושתי יחידות נוספות בהיוון של 41%. גם בכך הם רואים אי צדק ברור.
ההחלטה המחליפה את 727 עברה בשקט, לפחות מבחינת רובינשטיין, שכן היא מבטיחה פיצוי חקלאי בלבד לישובים שיתבקשו למסור מתחמי קרקע לבנייה רוויה. פורום הקרקעות טוען, שגם החלטה זו מנוגדת לרוח הבג"ץ, שכן היא מבטיחה פיצוי נוסף, בדמות של תוספות לחקלאי אם הוא "ישתף פעולה" עם התוכנית שתיושם על האדמות שהחזיר ולא יתנגד לה במוסדות התכנון.
באשר להחלטה 1000 קיימת תמימות דעים בין כל המתנגדים. במכתב ששלח רובינשטיין למועצה הוא התריע על כך, שהוא תומך מזה שנים ברעיון הסדרת זכויות החקלאים בקרקע החקלאית בתחום המגורים, אך לדעתו ההצעה - כפי שנוסחה על ידי מנהל המינהל, יעקב אפרתי, ועל ידי נציגי החקלאים, יונתן בשיא ממהדרין, ראש המועצה האזורית עמק חפר, נחום איצקוביץ', יו"ר ועדת הכלכלה ושר החקלאות לשעבר, שלום שמחון ובארי הולצמן - הצעה זו "חורגת משמעותית מרעיון ראוי זה".
מירב הסיכויים, שעמדת רובינשטיין מבטיחה לנו שידור חוזר של הסצינה אותה כבר ראינו בבג"ץ לפני כחודש. פורום הקרקעות יעתור כנגד ההחלטה, פרקליטות המדינה תודיע שרק היא מוסמכת לייצג את עמדת המועצה, אולמרט יתייצב בפני בית המשפט, שישלח את כולם הביתה להתאמץ להחליט על עמדה משותפת.
לתסריט הזה אפשר לחבר שני "סופים", או שכמו בפעם הקודמת, ההתרוצצות בין משרד המשפטים והמינהל תוליד החלטה חדשה, שרובינשטיין יוכל להגן עליה ובית המשפט יוכל לקבלה. הניסיון מלמד, שההחלטה החדשה מצומצמת הרבה יותר מהמקורית, או שכולם צריכים להיערך לקרב התשה ממושך בבית המשפט, שאולי היה ניתן למנוע אותו באם המועצה הייתה מקבלת החלטה אחראית קצת יותר.
לדברי רובינשטיין, "ההחלטה מעוררת שאלות קשות באשר להתייחסות מועצת המינהל למקרקעי הציבור, משאב רב חשיבות ומוגבל בכמות, וזאת בהיותה נאמן הציבור".
יש לכך מסקנה אחת, שנשמעת לאחרונה מיותר ויותר גורמים בציבור. להוראות הקבע לגבי הפשרת קרקע חקלאית, ולהחלטה לגבי היוון חלקת המגורים והפרנסה החלופית במושבים, יש משמעות ציבורית כבדה מאוד, והיא נוגעת לא רק למושבים ולקיבוצים אלא לדמותה של הארץ, חלוקת המשאבים שלה, היחסים בין העיר והכפר, ועוד ועוד.
לכן, אולי כדאי להתייחס אל ההחלטות והשפעותיהן קצת יותר בכובד ראש, להוציא אותן מסמכות ההחלטה של מועצת מקרקעי ישראל, שהולכת ומאבדת את מעמדה כנאמן הציבור, ולמנות ועדה מקצועית שיש בה נציגות לכל שכבות הציבור - לחקלאים, לערים הגדולות, לעיירות הפיתוח וליישובים הערבים. אולי ועדה כזו תצליח להגיע לנוסחה, שניתן יהיה לחיות אתה בשלום ולומר שיש בה מידה של צדק חלוקתי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
