הנקראות ביותר

הטלוויזיה הרוסית לא מאמינה בעצמאות

כל רשתות השידור הרוסיות נמצאות בבעלות ישירה של ממשלת רוסיה או נשלטות על ידה בעקיפין

באולפן טלוויזיה קטן במרכז מוסקבה, גדוש מצלמות וציוד צילום, התיישב באחרונה השדר אנדריי נורקין בעמדת השידור שלו, והחל במה שברוסיה נחשב לתרגיל פוליטי רגיש. הוא שידר מהדורת חדשות בשעות אחר הצהריים.

הוצאות הגנה נרחבות, הוא דיווח, מובילות לגידול במספר התאונות במהלך תרגילים צבאיים. בתי המשפט הרוסים בעלי הרגישות הפוליטית הגבוהה, הוא התנבא, יאפשרו לתובעים להאריך את מעצרם של אנשי עסקים, בשל העניין הרב שמגלה בהם הקרמלין. וחוץ מזה דיווח נורקין לצופיו על חוק עירוני שטרם בוטל מהתקופה הסובייטית, הדורש מתושבי מוסקבה להחזיק ברשותם רשיונות להתגורר בעיר הבירה.

אם היה עובד עבור תחנת טלוויזיה רוסית, היה נורקין נדרש לחשוב פעמיים באשר לבחירת הנושאים השנויים במחלוקת, ובאשר לטון האירוני שבו בחר להציג את דבריו.

כל רשתות השידור הרוסיות נמצאות בבעלות ישירה של ממשלת רוסיה או נשלטות על ידה בעקיפין. אלא שנורקין, ששידר חדשות עבור Ekho-TV, אינו ניצב - בינתיים - מול אותם לחצים המופעלים על הקולגות שלו.

שידורי החדשות של Ekho-TV מוזנים דרך האינטרנט לתחנת לוויין ניו יורקית בשם RTVi, הנמצאת בבעלות איש העסקים הרוסי הגולה, ולדימיר גוסינסקי. 10 מיליון צופים דוברי רוסית נצמדים מדי יום לשידוריה, מרביתם חיים בבריטניה, ישראל וארה"ב. ברוסיה ניתן לקלוט את שידוריה רק באמצעות צלחת לוויין.

העובדה שצופי הטלוויזיה ברוסיה נדרשים לצאת לחו"ל כדי לקלוט תחנות חדשות עצמאיות מדגימה עד כמה התחזקה אחיזתו של הקרמלין באמצעי התקשורת בשלוש וחצי השנים האחרונות.

הסיפור הזה גם מרמז איזו כברת דרך מוכן הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין לעשות כדי לסייע לבעלי בריתו בבחירות לפרלמנט שיתקיימו בדצמבר, וכדי לזכות בעצמו בכהונה שנייה בבחירות לנשיאות שיתקיימו במארס.

מבקריו טוענים כי מימשל פוטין ניסה גם להשתיק מתנגדים במרכזי כוח אחרים, כמו האקדמיה והעסקים. אולם אחיזת החנק הממשלתית על אמצעי התקשורת, 12 שנים אחרי נפילת הקומוניזם הסובייטי, היא הראייה הבולטת ביותר לכך שברוסיה, קשה מאוד כנראה להיפטר מהרגלים רעים. כל שש תחנות הטלוויזיה הפועלות ברוסיה נמצאות בבעלות ישירה של הקרמלין או נשלטות על ידי בעלי בריתו של פוטין.

"זהו שינוי בעייתי מאוד", אומר יאסן זאסורסקי, העומד בראש הפקולטה לעיתונות באוניברסיטת מוסקבה. "במשך השנים האחרונות איבדנו את כל הערוצים הלאומיים בבעלות פרטית".

כמה מהתחנות היו כבר בבעלות ממשלתית כחלק ממורשת הקומוניזם. רשתות RTR ו-Kultura הן רשתות ממשלתיות המנוהלות ישירות על ידי רשויות מימשל. TV Center נמצאת בבעלות עיריית מוסקבה ונשלטת על ידי ראש העיר, יורי לושקוב.

49% מרשת ORT נמצאים בבעלות כמה משקיעים קטנים, ביניהם עיתונאים, אולם נתח השליטה על התחנה נמצא בידי גזפרום, מונופול הגז הטבעי הרוסי.

נורקין עבד פעם עבור NTV, שנחשבה בשעתו לנכס החשוב ביותר מבין נכסי הטלוויזיה והמו"לות של גוסינסקי. בבחירות לנשיאות רוסיה בשנת 2000, גוסינסקי תמך במתנגדי פוטין. התחנה שלו, שמשכה אליה כמה מהעיתונאים המוכשרים ביותר במדינה, הציגה גם סיקור ביקורתי של המלחמה בצ'צ'ניה, ובאופן קבוע הציגה את פוטין באור גרוטסקי ומבודח.

תוך זמן קצר מצא את עצמו גוסינסקי מטרה לפשיטות משטרתיות וחקירות. ב-2001 ברח גוסינסקי מרוסיה לספרד, כשהוא נרדף על ידי משרד התובע הכללי. מאוחר יותר באותה שנה, השתלטה גזפרום על NTV. Ekho-TV היא השריד לאימפריית המדיה לשעבר של גוסינסקי ברוסיה.

ההשתלטות על NTV הותירה רק רשת טלוויזיה עצמאית אחת, TV6, בבעלות מבקר נוסף של פוטין, המיליארד הגולה בוריס בריזובסקי. חלק גדול מצוות החדשות של NTV עבר ל-TV6, והמשיך משם את עבודתו. אולם בינואר 2002, הגישו בעלי אחזקות המיעוט בחברה, המתברכים בקשרים הדוקים לקרמלין, תביעה נגד TV6, תוך שימוש בסעיף בחוק שמעולם לא נעשה בו שימוש. התביעה הובילה את הרשת לפשיטת רגל. הממשלה הסכימה אז לאפשר לטייקונים ידידותיים לרכוש את התחנה, שינתה את שמה ל-TVS, ואיפשרה לצוות הוותיק של TV6 לקבל לידיו את הניהול.

אולם העיסקה היתה בעייתית מהתחלה, והתחנה סבלה מרייטינג נמוך והכנסות זעומות מפרסומות. ביוני, שוב סגרה הממשלה את השלטר באמצע שידור. כיום TVS הוא ערוץ בבעלות ממשלתית, המשדר שידורי ספורט בלבד.

RIA Novosti, סוכנות החדשות הממשלתית, התגאתה באחרונה כי משרד העיתונות והמידע הנפיק יותר מ-2,000 רשיונות שידור מאז 1991. הרוסים, ציינה הסוכנות, חופשיים לצפות בתחנות שידור זרות, אם הם יכולים להתחבר אליהן, ונהנים מאלפי עיתונים ומגזינים חדשים.

אולם החלק הארי של 144 מיליון אזרחי רוסיה, המפוזרים על פני 11 איזורי זמן, חי מעבר להישג יד של עיתונים ארציים. ירחונים וערוצי טלוויזיה מקומיים נשלטים בדרך כלל על ידי פוליטיקאים מקומיים, ורובה המכריע של האוכלוסייה מסתמך בכבדות על רשתות הטלוויזיה לקבלת חדשות ארציות.

"הם מאמינים שם בקרמלין כי כדי להשיג תוצאות ממשיות, הם חייבים להיות בעלי השליטה על גופי המדיה ההמונית", אומר נורקין, שדר Ekho-TV.

בשנת הפעולה הראשונה של הרשת לא התערבו הרשויות במלאכת איסוף חומרי החדשות, והתייחסו אליה כאל כל גוף חדשות זר אחר. אולם נורקין מאמין שזה עוד עשוי להשתנות לרעה.

לפני שנתיים דחה בית משפט ספרדי את בקשת הרשויות הרוסיות להסגיר לידיהן את גוסינסקי באשמת הונאה בהיקף של 250 מיליון דולר, כספי הלוואה מגזפרום.

האינטרפול סירב להנפיק צו להסגרתו. רק שבשנתיים האחרונות השתנו כנראה דבר אחד או שניים, ובחודש שעבר עצרו שלטונות יוון את גוסינסקי, איש הפיננסים מאחורי Ekho-TV, על פי דרישת הרשויות ברוסיה.

התובעים הרוסים מסרו לכתבים כי הם מתכננים להגיש בקשת הסגרה רשמית לרשויות היווניות. העיתונות הרוסית שטופת ספקולציות באשר למניעים שמאחורי העניין המחודש בתביעה נגדו. נורקין משוכנע שהוא יודע מהי הסיבה.

"העובדה שגוסינסקי נעצר יכולה להיחשב כסוג של לחץ על החברה שלנו", הוא אומר. "הקרמלין אינו מאושר מהעובדה שקוראים ל-Ekho-TV 'חדשות גוסינסקי'. הם לא ממש מאושרים מהעובדה ש'חדשות גוסינסקי' דוחפת את האף לבעיות רוסיות".

במיוחד, מחדדים אנליסטים, חוששים אויבי גוסינסקי בקרמלין מניסיונות Ekho-TV לשדר בתוך גבולות רוסיה. לפני מספר חודשים, מספר נורקין, התקיימו שיחות בין גוסינסקי לתחנות שידור מקומיות בניז'ני נובגורוד, סמארה וטומסק המבקשות לשדר את תוכניות הרשת. מעצרו של גוסינסקי לא השפיע על המגעים.

"אף אחד לא הפסיק לדבר איתנו", אומר נורקין. "אבל אי אפשר לדעת לאיזה כיוון זה יתפתח. אני לא שולל על הסף את האפשרות שכמה חברות מקומיות ייבהלו, ויחליטו שמוטב להן שלא לדבר איתנו בנסיבות הקיימות".

ובינתיים, ממשיכה Ekho-TV ללכת בכיוון העצמאי שלה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות