קרקעות רבותי, קרקעות

ההצעה: הגדלת תקבולי המדינה משיווק קרקע בפטור ממכרז ביישובי קו עימות ובאיזורי עדיפות לאומית. חוכרים בקו עימות יתבקשו לשלם 31% מערך הקרקע ובתקרה של 36 אלף שקל ליחידה (כיום משלמים 0%); באיזור עדיפות לאומית ישלמו 51% (31% כיום) כאשר סך ההטבה לא תעלה על 24 אלף שקל ליחידת דיור; באזור עדיפות לאומית ב' ישלמו 71% (כיום 51%) ובלבד שסך ההטבה לא תעלה על 12 אלף שקל ליחידה. יועלה גם מחיר הקרקע המיועדת לתעשייה, מסחר ותעסוקה.

ההסבר: לגרום שימוש יעיל יותר בקרקע ומניעת לחצים על המינהל לשווק קרקע בפטור.

ההתנגדויות הצפויות: נפגעים צפויים מההחלטה: יזמים ורוכשי דירות באיזורי עדיפות. צפויה התנגדות מצד משרד השיכון וראשי רשויות. משרד השיכון תובע שלא לקבוע מחיר מינימום.

הגדלת היצע הקרקע

ההצעה: הרחבת שיטת המקב"ת (מכרז קרקע בלתי מתוכננת) למתחמים ששטחם עד 150 דונם באיזור עדיפות, ועד ל-100 דונם באיזור ללא עדיפות. השיווק יוגבל לאזורים מבונים או צמודי דופן ליישוב קיים. במהלך 2004 ישווקו בדרך זו לפחות 10 מתחמים, וב-2005 ישווקו כל המתחמים בדרך זו.

המתחמים יוחכרו ליזמים ללא צורך בחוזה פיתוח עם המינהל. רשות שתסייע בקידום התוכנית תקבל תמריץ של 10% מתקבולי המינהל בעבור השיווק.

צפויה התנגדות קלה מצד אגפי התכנון במינהל ובמשרד השיכון שיסרבו לוותר על מוקד כוח.

ההסבר: לחסוך את הוצאות התכנון של המינהל ומשרד השיכון, שמסתכמים במיליונים רבים ואינם מוכיחים את עצמם, ולמנוע את ניוון המגזר הפרטי.

ההתנגדות הצפוית: אין

הגדלת המלאי התכנוני

ההצעה: להרחיב את סמכויות הוועדות המקומיות לאישור תוכניות מתאר מפורטות; לבטל הצורך לקבל אישור ולקחש"פ (ועדה לקרקע חקלאית ושטחים פתוחים) לתוכניות בקרקע חקלאית; למנות חוקר חיצוני להתנגדויות (כיום בסמכות ועדה מחוזית), שיגיש את מסקנותיו בתוך 60 יום לתוכנית מתאר מקומית, ועד 120 יום לתוכנית מתאר החלה על מרחב התכנון כולו. משרד השיכון ומשרד הפנים יחוייבו לקדם כ-20 תוכניות גדולות ובהן 1,000 יח"ד.

באם וועדה מקומית לא תמלא את תפקידה בנושא האכיפה על בניה בלתי חוקית, שר הפנים יהיה רשאי לבטל את סמכויותיה, ולמנות ועדה קרואה, עד למינוי ועדה אחרת.

כדי למנוע תביעות סרק, מוצע להטיל אגרה על מערערים לוועדת ערר מחוזית - 1% אם סכום התביעה נמוך מ-480 אלף שקל, ו-2.5% באם התביעה גדולה יותר. בסעיף 197 ניתן יהיה לערער רק במקרה והפגיעה היא ב-10% משווי הנכס. (כיום לא קיימת תקרה).

ההסבר: הצורך לעמוד ביעדי השיווק, לייעל את התכנון והבנייה ולהמריץ את ענף הנדל"ן.

ההתנגדויות הצפויות: צפויים להתנגד להצעה משרד הפנים והארגונים הירוקים בעקבות ביטול סמכות הולקחש"פ, ושל הארגונים החברתיים בעקבות הדרישה לתשלום אגרה להתנגדויות.

צמצום החיכוך בין החוכרים לבין המינהל

ההצעה: לאפשר לחתום על חוזה חכירה לקרקעות בייעוד של מגורים, משרדים, תעסוקה, מסחר ומלונאות בלי לחתום תחילה על חוזה פיתוח; במקרה של העברת זכויות חכירה מהוונות הרשומות בטאבו, לא תידרש הסכמת המינהל למעט במקרה של העברת זכויות לזרים.

אפשרות לרכוש את יתרת הזכויות במקרה של שינוי יעוד בבניה נמוכה, בפטור מדמי היתר, בתשלום 99% משווי הזכויות. מי שיחליט לממש זכות זו בתוך חמש שנים מחתימת ההחלטה יזכה בהנחה מדורגת, מ-50% בשנה הראשונה ועד 10% בשנה החמישית.

ההתנגדויות הצפויות: אין.

הדיור הציבורי

ההצעה: הרעה בתנאים לדיירי הדיור הציבור, עד כדי ביטול חוק הדיור הציבורי. בדיור הציבורי מתגוררות 83 אלף משפחות בתחתית הסולם הסוציואקונומי, רובן מקבלות הבטחת הכנסה. שכר הדירה בדיור הציבורי יועלה ב-20%; שכר דירה מינימלי יחושב לפי 25% מעלות שכירות מקבילה בשוק, אבל לא פחות מ-100 שקל בחודש; הנחה בשכר דירה רק על פי מבחן הכנסה; תבוטל הזכאות של בן משפחה מבוגר לרכוש דיור ציבורי בו התגורר דייר שנפטר; תוקטן ההנחה במחיר הדירה של זכאים ברכישת דיור ציבורי, כך שתגיע עד 80% בלבד במקום 90% כיום.

ההתנגדויות הצפויות: צפויה התנגדות עזה מצד הארגונים החברתיים, ובראשם הקשת המזרחית ועמותת ידיד, ומצד משרד השיכון.

דיור לעולים חדשים

ההצעה: הזכאות לסיוע בדיור לעולים חדשים תרד מ-15 שנה לשבע שנים לאחר מועד העלייה לארץ; זכאות לסיוע בדיור ציבורי תשווה לזכאות של אזרחים ותיקים, ותהיה תלויה בהכנסה; תבוטל תוספת המשכנתא לעולים שצברו למעלה מחמש שנות זכאות. הזכאות לסיוע בשכר דירה לעולים קשישים תשווה לסיוע שמקבלים נכים.

ההתנגדויות הצפויות: יתנגדו להצעה מפלגות עולים וארגונים חברתיים. משרד השיכון, המתנגד אף הוא, תובע קביעת הוראות מעבר.