הנקראות ביותר

האם פאג' ביוטק הישראלית עדיין מסוגלת לנצל את המומנטום?

פאג', הווירוס הידידותי שאוכל חיידקים, ששימש כשיטת ריפוי מקובלת בבריה"מ הקומוניסטית, ובמיוחד בגרוזיה, זוכה לעדנה מחודשת בגלל שגשוגן של אוכלוסיות חיידקים עמידות לכל סוגי האנטיביוטיקה

גיליון האחרון של המגזין Wired נסקרה בהרחבה טכנולוגיה מן הגוש המזרחי, שעושה צעדים איטיים בדרך למערב. כאשר אחרון הפטנטים על אנטיביוטיקה צפוי לפקוע ב2006, האלטרנטיבה המסתמנת היא Phage Therapy, המבוססת על בקטריות שאוכלות חיידקים. נשמע מוזר, אבל זה עובד: סוג הווירוס הנקרא בקטריופאג' (bacteriophage), וידוע בשם החיבה פאג', מוכר בביולוגיה, ונתגלה כבר ב1917. רק שהיישומים האפשריים שלו בטיפול בזיהומים נשכחו עם השנים, בעיקר לאחר השתלטות הפניצילין על השוק.

הפאג'ים משמשים כנשק טבעי לחיסול חיידקים, כאשר כל פאג' "מותאם" מטבעו לתקוף חידק ספציפי. הם הפכו לשיטת ריפוי מקובלת בבריה"מ הקומוניסטית ובעיקר בגרוזיה, במימון ובעידוד סטאלין עצמו. אבל המחקר לא נעשה בשיטות מדעיות מובהקות, ובנתיים התפוררות הגוש המזרחי הביאה לשקיעה של הטכנולוגיה הזו. הסיפור היה יכול להיגמר כאן, אלא שבמערב התחילו להבין שהאנטיביוטיקה יצרה בעיות חדשות - היא מחקה נגיפים רגישים והותירה בחיים את העמידים.

היום משגשגים החיידקים המכונים MDR multi-drug resistant)t), כלומר המגלים עמידות לכל סוגי האנטיביוטיקה. 40 אלף איש מתים בכל שנה מזיהומים עמידי תרופות שכאלה, לפי נתוני הקרן הלאומית למחלות מידבקות בארה"ב. ולמרות שהשוק העולמי למוצרים אנטיבקטריאליים מוערך ביותר מ25 מיליארד דולר, ענקיות התרופות מתמקדות בעיקר בפיתוח תרופות המבוססות על מולקולות מהונדסות גנטית.

לתוך החלל הזה נכנסה בין היתר אותה חברה שנסקרה בוויירד, Intralytix האמריקנית, אותה ייסד מיקרוביולוג יוצא גרוזיה. הבעיה שלה, כמו של שאר החברות בתחום, היא "להביא תרופה סובייטית מאובקת אל המאה העשרים ואחת", כדברי היזם. צריך לציין שלמרות שבבריה"מ של אז נעשה שימוש נרחב בטכנולוגיה, רוב המחקר המדעי בתחום לא זכה לרישום ולתיקוף נאותים, ולכן אינו יכול להציג תוצאות מובהקות. ובכל זאת חלו התקדמויות: ביוני 2002 זכתה אינטראליטיקס באישור FDA ראשון לטכנולוגיה הזו, לפאג' המחסל בקטריה שתוקפת צמחי מאכל.

לבד ממנה, בשוק הזה בולטת נכון לעכשיו רק חברה אמריקנית אחת - Exponential Biotherapies, שגייסה יותר מ17 מיליון דולר, ומפתחת ומוכרת פטנטים לקיומה עד שתצליח להפיק מוצר של ממש. לפני כשנתיים כיכבה בתחום חברת Phage Therapeutics שהצליחה גם להנפיק, אבל נסחרת כעת מעבר לדלפק במחיר עגום של אפס, וללא פעילות.

היו"ר, הנשיא והמנכ"ל שראה אותה נופלת, אחד ריצ'רד הונור (Honour) פרש ומנהל כעת חברת ארומתרפיה. ואילו חבר דירקטוריון של פאג' תרפויטיקס שהתפטר בזמן, קייסי הרלינגטן (Harlingten), המתואר בפרסומים כ"מולטימיליונר קנדי", מנהל היום חברה בורסאית בריטית בשם PhageGen. החברה הזו עובדת היום על פיתוח טיפולים בשחפת ובאנתראקס, לא ברור באיזו מידה של הצלחה.

"פיקניק זה לא"

יש גם נקודה ישראלית בסיפור. איזכור הפאג'ים העלה באוב את Phage-Biotech הישראלית, שהקים אשר וילף בתחילת 2000. החברה, שנחשפה ב"גלובס" ביוני 2001, ניסתה לפתח תרופות על בסיס פאג'ים, והיישום הראשון שאליו פנתה היה טיפול בפסאודומונאס, וירוס הגורם לזיהומים ודלקות שונים. אז גם קיבלה פאג' ביוטק מענק לטובת הפיתוח מהמדען הראשי, וגייסה כסף מקרן אמריקנית בשלב הסיד. לאור העובדה שהחברה חתמה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם החברה הרוסית Immunopreparat, שהקנה לה גישה בלעדית לידע הרוסי, הכל נראה פתוח. מצד שני, כבר אז היה ידוע שבעיות הרגולציה עמדו להיות חריפות, כמו שציין וילף עצמו באותה תקופה.

אז מה קורה כעת, שנתיים אחרי, בפאג' ביוטק? טלפון לאשר וילף מבהיר שהחברה לא נסגרה, אבל המכשולים הרגולטוריים חייבו אותה לשנות כיוון. "היו שני אתגרים אסטרטגיים שלא היה לנו מספיק כוח לפרוץ", מסביר וילף. "רישום הפטנט על המולקולה התגלה כלא קל, כי פאג'ים זה חומר ביולוגי גנרי, וגם לא היה בסיס רגולטורי קיים. לא הצלחנו לגייס מספיק כדי לפרוץ את זה".

וכך, לפני שנה, "אחרי תהליך ארוך של חשיבה והסתגלות", כך וילף, השכילה החברה לפתח טכנולוגיית ייצור - הפעם מוגנת פטנט - של חומר פעיל שיהיה איכותי, מרוכז וזול יותר מהקיים בשוק.

על הבסיס הזה התקדמה החברה לכיוון של יישום פאג'ים כתוספי מזון, בעיקר לשוק הווטרינרי. וילף מספר ש"יש דרייב גדול לגישות משלימות וחלופיות לטיפול בזיהומים, ביניהן פרוביוטיקה. האסטרטגיה שלנו היא להכניס את יישומי הפאג'ים כאלמנט משלים לפרוביוטיקה, שיש לה אפקט פאסיבי, כי השימוש בחידקים פרוביוטיים הוא גישה מניעתית תחזוקתית, לא ממש טיפולית".

המטרה היא לפתח תוסף מזון פאג'י שישולב בפרוביוטיקה, ויוכל להוריד את הריכוזים של פתוגנים שקשורים לשרשרת המזון, ובכך להוריד את רמת הפתוגנים שמגיעים לבני האדם מבעלי החיים הנאכלים וגורמים למחלות.

כרגע עוסקים בחברה בתכנון פרוייקטים מול שני גורמים, אומר וילף, אחד בארה"ב ואחד באנגליה ("מכון מחקר ממשלתי שעוסק במחקר של גידול מזון צמחי לבעליחיים").

"גלובס": ומימון, מאיפה?

וילף: "אנחנו צפים. קיבלנו בזמנו מימון מהמדען הראשי לטובת התוכנית הקלינית, אבל לא יכולנו להשלים אותה. אין לנו עבודת ייצור משמעותית עדיין, אבל יש כבר את הטכנולוגיה העיקרית. פיקניק זה לא, אבל כל הסיבות הן לטובת הקונספט".

אם כך, חברה יכולה להמציא את עצמה מחדש עקב הצירוף של קשיי מימון ורגולציה. מצד שני, מי שאין לו אפילו את ההון הדרוש כדי "לצוף", לא בטוח שיוכל לעשות את זה. ככל הידוע לכותבת שורות אלה (ולמאגר המידע של IVC), בארץ פעלה רק עוד חברה אחת שהתבססה על פאג'ים, Phage-X שמה, שייסד פרופ' מיכאל ענבר מהאוניברסיטה העברית, אך זו נסגרה כבר באמצע 2002. מי יודע, אם התחום יתפתח, אולי יצוצו אחרות בעתיד. שנה טובה.

aviva-m@globes.co.il

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות