מנכ"ל משרד התחבורה, סלמן בן-ציון, אמר, כי העבודה בפרויקט מינהרות הכרמל תחל
באפריל 2004. בן-ציון אמר, כי היזמים (דרגוס הספרדית - 40%, נכסים ובניין -
20%, אשטרום - 20%, ופיבי אחזקות - 20%) הודיעו לו, כי הם עומדים בשלבים סופיים
של הסגירה הפיננסית עם בנק הפועלים, והתחייבו להתחיל את העבודה עד התאריך האמור.
בן-ציון אמר עוד, כי פרויקט מינהרות הכרמל הוא דוגמא לפרויקט BOT שבחרו לבצע
בקיצור דרך, שהביאה בסופו של דבר לעיכוב תהליכים מתמשך ולא סביר.
תוכנית מינהרות הכרמל, להקמת צמד מינהרות באורך של 5 ק"מ, תחבר את צומת הקריות
(הצ'ק פוסט) עם היציאה הדרומית של חיפה וחוף הכרמל. הפרויקט כולל מחלף שיאפשר
ירידה למרכז הכרמל. עלות הפרויקט 170 מיליון דולר, במונחי 1997. הפרויקט נתקע
בתחילה בשל עיכובים סטטוטוריים, ולאחר מכן בשל הודעת בנק דיסקונט שהוא חוזר
בו ממימון הפרויקט.
כרמלטון זכתה ב-1998 במכרז BOT להקמה, תפעול ואחזקה של מינהרות הכרמל. כרמלטון
הציעה תמלוגים למדינה בסך 60 מיליון דולר. העיכובים הסטטוטוריים והבעיה המימונית
הפכו את פרויקט מינהרות הכרמל כסמל לכישלון. שר התחבורה, אביגדור ליברמן, מיד
עם כניסתו לתפקיד, הודיע כי יפעל להוצאת הפרויקט לפועל במהירות האפשרית.
בית המשפט המחוזי אמור להכריע בקרוב בעתירת כרמלטון נגד בנק דיסקונט, בבקשה
לאכוף על דיסקונט לקיים את הסכם המימון שנחתם ב-1999.
בתוך כך הודיע בן-ציון, כי הוא מתנגד לביצוע פרויקט הנתיבים המהירים ואגרות
גודש בכניסות לת"א וירושלים.
בן-ציון אמר, כי צריך קודם כל לטפל בהיצע, ורק אח"כ בביקושים לכבישים. לדבריו,
כל עוד לא יושלמו רשת הרכבות לערים הגדולות, אין מקום לגביית אגרה בכניסה לערים.
יצוין, כי משמעות הצהרתו של בן-ציון היא למעשה הקפאת התוכנית לזמן בלתי מוגבל,
או לפחות לחמש שנים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
