השופט הראשי בבית הדין האיזורי לעבודה בחיפה, דורון מיבלום, דחה בסוף השבוע את תביעתם של 421 עובדי רפא"ל בתחומים הטכניים, שטענו לאפליה פסולה מחמת גיל, בכך שחוייבו לפרוש. מיבלום קבע, כי בפנייתם לבית המשפט נהגו התובעים בחוסר תום לב.
התובעים טענו, באמצעות עו"ד נעמי לנדאו, כי לפני כשנתיים נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין הממשלה לבין רפא"ל, ובו נקבעה חלוקת העובדים לקבוצות שונות, שלכל אחת מהן נקבעו תנאי פרישה מיוחדים לה. מרבית העובדים שתבעו היו אמורים, לפי ההסכם, לפרוש בגיל 48.
לטענת העובדים, קבוצות אחרות של עובדים יכולים לעבוד עד גיל 55, בעוד להם ניתן לעבוד עד גיל 48 בלבד. כמו כן, לטענתם, בקבוצות האחרות מדובר בפרישה מרצון, בעוד אצלם מדובר בפרישה כפויה, עם הגיעם לגיל 48.
רפא"ל, שיוצגה באמצעות עוה"ד עמי שחר ואפרת בירן ממשרד פיינברג, טענה, כי חלה התיישנות על תביעת העובדים. מיבלום קיבל את הטענה, בציינו, כי תקופת ההתיישנות, החלה על תביעות של אפליה מחמת גיל, היא שנה אחת.
לדבריו, הניסיון לבודד את מרכיב הגיל בסוגיית הפרישה של העובדים בקבוצה, ולתנאי הפרישה שלה מול קבוצות אחרות, הוא ניסיון מלאכותי המתעלם ממכלול הנסיבות הרלבנטיות. לדבריו, בנסיבות שחייבו את חתימת ההסכם הקיבוצי, לא היתה כל דרך לראות את עובדי רפא"ל כמיקשה אחת.
כן הוא ציין, כי לדעתו, ההסכם הקיבוצי האמור בא להיטיב עם קבוצה זו, ולאפשר לאנשים שהוותק שלהם בעבודה לא הגיע לוותק הדרוש לצורך קבלת זכויות גימלה, להמשיך לעבוד ברפא"ל עוד תקופה מסויימת, כדי להגיע לגיל מינימלי שבו ניתן היה לקבל זכויות גימלה. בכל מקרה, לדעתו, לא היה מקום להושיט יד לתובעים, שכן הם באו לבית הדין בחוסר תום לב. (בש"א 2631/98)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
