חברת רסידו עתרה לבג"ץ בבקשה לבטל את הוראות המעבר הנוגעות לקרקע החקלאית

לדברי רסידו, הוראות אלו יגרמו לה לנזקים כספיים כבדים, ובין היתר יקפיאו או יבטלו את תוכניתה לבנות איזור תעסוקה בן מאות אלפי מ"ר על מתחם בן 1,000 דונם ליד נתב"ג.

החברה טוענת, כי הוראות המעבר הן בלתי סבירות, אינן הוגנות ואינן מגינות על פעילות חוקית שעשו חברות שונות.

"נישול חד צדדי"

רסידו , באמצעות עוה"ד ארז אהרוני ורונן מאוד ממשרד זיסמן-אהרוני-גייר, אומרת בין היתר, כי הוראות המעבר אינן נותנות משקל להשקעה הכספית של היזמים ברכישת קרקע בפרויקטים שונים. זאת, למרות ששופטי בית המשפט העליון קבעו, בתיק קודם, שיש לתת משקל לנושא זה.

עוד אומרת חברת רסידו, כי הוראות המעבר קובעות, שכדי לאשר עיסקה מסוימת, היתה חייבת תוכנית הבנייה שלה להיות מופקדת בוועדה לבניין ערים עד 15 באוגוסט 2001.

לדברי החברה, במציאות השוררת כיום בענף התכנון והבנייה נמשכים הדיונים בוועדות שנים, ואין ליזם שליטה על קצב הדיונים. לכן, לדבריה, אין זה צודק והוגן לקבוע את יום האישור כתנאי סף לדיון בעיסקה.

רסידו גם טוענת, כי הוראות המעבר מאפשרות למינהל מקרקעי ישראל לנשל באופן חד צדדי יזמים מזכויותיהם בקרקעות, שרכשו בתום לב.

היזמים התקשרו בעבר בעסקאות עם מושבים וקיבוצים, כשהם מסתמכים על החלטות קודמות של המינהל עצמו.

החלטות מנוגדות בנוסף אומרת רסידו, שמועצת מקרקעי ישראל קיבלה תוך זמן קצר שתי החלטות מנוגדות בנושא זה - החלטה ראשונה ב-8 באוגוסט והחלטה הפוכה ב-2 בספטמבר. לדעת רסידו, התנהגות זו אינה סבירה, בפרט כאשר העובדות שעמדו בפני המועצה היו זהות בשני הדיונים. הרשאה מהמינהל רסידו מביאה את פרויקט צומת אל-על כדוגמא בולטת לנזקים שייגרמו לה, כתוצאה מהוראות המעבר. החברה אומרת, כי רכשה לפני שנים ממושב ליד נמל תעופה בן-גוריון כ-1,000 דונם קרקע חקלאית , והיא מתכננת לבנות במקום איזור תעסוקה גדול.

החברה קיבלה מהמינהל הרשאה לעיסקה, ואף הסכמה שלו לשעבד את זכויות רסידו לטובת בנק.

לדברי החברה, היא השקיעה כספים רבים כדי לקדם את הפרויקט, ועתה באות הוראות המעבר ומקפיאות אותו לתקופה לא ידועה. החברה אומרת, כי הוראות המעבר פוגעות עקב כך שלא בצדק בזכויות הקניין שלה.

חברת רסידו מנהלת פרויקטים לבניית 7,500 יחידות דיור ועוד 250 אלף מ"ר מבני משרדים, תעשייה ותיירות.

(בג"ץ 03/8831).