נגעה בשמים, לא יכלה לצאת מזה

גילת לוויינים כיוונה לחלל, אבל ניהול כושל הוביל אותה להתרסקות כואבת על האדמה. שווי שוק של כמעט 4 מיליארד דולר התפוגג, ובמקומו נותרו הנושים עם חצי מיליארד דולר חוב. ספק אם החלפתו של המנכ"ל יואל גת תעזור להם לראות ולו חלק מהפסדיהם

למה בחרנו

בזכות היכולת לבזבז מאות מיליוני דולרים לאורך השנים, כדי להקים אופרציה מורכבת על-פני הגלובוס כולו, שלא הצליחה לייצר רווחים עד היום. גילת גייסה במשך עשר שנים למעלה מ-700 מיליון דולר (בשלוש הנפקות אקוויטי ושתי הנפקות אג"ח), השקיעה בשורה של מיזמים כושלים, ולבסוף נאלצה להגיע להסדר עם נושיה.

בזכות קריסת הערך האדירה למשקיעים - בתוך שלוש שנים בלבד, גילת נפלה משווי שוק של קרוב ל-4 מיליארד דולר, לשווי שוק קרוב לאפס.

בזכות העובדה שהיא נאלצה להיתלות בחסדם של נושיה כדי להמשיך ולהתקיים, לאחר שאלה מחלו ופרסו את חובותיה.

בזכות הפספוסים של מנהלי החברה בהערכת ההכנסות וההפסדים, רבעון אחר רבעון, שיצרו לחברה תדמית לא אמינה.

אחראים לכישלון

יואל גת, מי שעמד בראשות החברה מיום היווסדה, ויתר המייסדים - עמירם לוינברג, גידי קפלן, שלמה תירוש ויהושע לוינברג. גם יואב לייבוביץ', סמנכ"ל הכספים, שנותר עד היום בתפקידו, "ליווה" את החברה במהלך קריסתה.

הנפילה

באיזו נקודה צריך להתחיל את הסיפור על גילת? אולי במקום שבו נפגשו מייסדיה, שהכירו (כמו בהרבה סיפורים ישראליים) במהלך שירותם הצבאי ביחידת מודיעין מובחרת וחלמו על הצלחה עסקית גדולה. ואולי כדאי להתחיל דווקא במרתף בית אביו של יואל גת, נשיאה האגדי לשעבר של גילת, שם החלה החברה לקרום עור וגידים. אפשר גם להתחיל את הסיפור ברגעי האופוריה הגדולים, כשגילת נחשבה להצלחה עסקית אדירה גם במונחים בינלאומיים, ונסחרה בנאסד"ק לפי שווי של מיליארדי דולרים.

אבל הדרך הנכונה ביותר היא להתחיל את הסיפור דווקא מהסוף - מההווה העגום של גילת, שהיום דומה יותר לשבר-כלי המחפש את הדרך להדביק מחדש את החלקים. במרס השנה נאלצו המנכ"ל גת והנשיא עמירם לוינברג לפנות את כיסאותיהם אחרי 16 שנים, בעקבות המשבר הפיננסי החריף והסדר הנושים שבא בעקבותיו. גת קיבל עם פרישתו מצנח-זהב של כ-9 מיליון שקל, ואילו לוינברג קיבל כ-6 מיליון שקל. החליפו אותם המנכ"ל החדש אורן מוסט, לשעבר המשנה למנכ"ל סלקום, ושלמה רודב, שמונה ליו"ר.

חילופי-הגברי בגילת סיימו תקופה של כחצי שנה שבה החברה נמצאה בהקפאת הליכים, בעקבות חוב של כחצי מיליארד דולר, מתוכם 350 מיליון דולר לבעלי האג"ח ועוד 150 מיליון דולר לבנקים, בעיקר לבנק הפועלים. הבנקים ובעלי האג"ח מחלו על חלק מהחוב וחלק אחר הומר באג"ח, בהלוואה ובמניות. תהליך זה הקטין את חובותיה של גילת מכ-500 מיליון דולר ל-190 מיליון דולר. המקור הבלעדי המיועד להחזר החוב הנותר הוא כושר הרווחיות ותזרים המזומנים העתידי הצפוי של החברה, והיכולת לעמוד במשימת החזר החובות היא המשימה העיקרית של הצמד מוסט ורודב. גילת, שהיתה רגילה לחשוב בענק, במונחים של מיליארדים, נוחתת לקרקע המציאות הקשה והסיזיפית של ליקוט חוזים וקיצוצים, הכול כדי לשרוד.

הסדר הנושים היה בבחינת "ברירת מחדל" בעבור נושי החברה, שיכלו מצד אחד לגרום לסגירתה של החברה ולחלום לקבל את חובותיה בחזרה, או לתת צ'אנס נוסף, אחרון, ולנסות להציל לפחות חלק מהחוב. מעל כל זה מרחפת ההכרה כי למרות הכול, גילת עדיין מייצרת הכנסות בקצב של כרבע מיליארד דולר בשנה, ויש לה קצב הזמנות בסכום דומה. אין הרבה חברות טכנולוגיה ישראליות שיכולות להציג מספרים כאלה.

גילת מערכות לוויין נחשבה לאחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות והמוצלחות שקמו בישראל. בשיאה, בפברואר 2000, היא נסחרה בשווי של קרוב לארבעה מיליארד דולר. היום - לאחר שצברה הפסדים במאות מיליוני דולר, פיטרה מאות עובדים וניצבה על סף תהום - היא נסחרת לפי שווי של 58 מיליון דולר בלבד. גילת היתה מורכבת מכל אותם חומרים נכונים שעשו אותה לחברת חלום, כזאת שמגשימה את הרעיון הציוני, באמצעות הפצת הטכנולוגיה הישראלית המתקדמת ביותר באזורים הנידחים ביותר בעולם.

גילת פועלת בשלושה תחומים: הראשון נחשב לשוק מוצרי הליבה שלה, והוא ציוד לפריסת רשתות תקשורת נתונים לארגונים גדולים. השני הוא ציוד תקשורת לביצוע תקשורת טלפונית נייחת באמצעות שידורי לוויין. השלישי הוא הסבה ושדרוג של ציוד התקשורת לאספקת תקשורת נתונים דו-כיוונית לעסקים ולשירותם של הצרכנים הפרטיים.

שמה של גילת מורכב מקומבינציה של האותיות הראשונות של שמות מייסדיה: יואל גת, עמירם לוינברג, גידי קפלן, שלמה תירוש ויהושע לוינברג (אחיו של עמירם). כולם, למעט האחרון, הכירו במהלך השירות הצבאי, וב-1987 היו שותפים לפרויקט מיוחד, שזיכה אותם בפרס ביטחון ישראל. העבודה הראשונה שלהם לא היתה בתחום הלוויין, אלא דווקא בתחום הטלוויזיה בכבלים, כשסייעו למת"ב, ובהמשך ליתר חברות הכבלים, בתכנון המכרז לטלוויזיה בכבלים, שנערך אז בישראל.

המפגש הראשון של אנשי גילת עם עולם התקשורת הלווייני התרחש כאשר GTE SpaceNet, ספקית של תקשורת נתונים באמצעות לוויין בארצות-הברית, ביקשה מהם לתכנן מערכות VTAS (Very Small Aperture Terminal). את העבודה הזו הם ביצעו במרתף של אביו של גת בתל-אביב.

לאחר שהצליחו בפרויקט, החליטו גת וחבריו שהגיע הזמן לגייס מימון, וקרן בירד, יחד עם ספייסנט, דסק"ש וקרן ההון-סיכון אתנה, השקיעו בחברה החדשה 1.5 מיליון דולר, לפי שווי של שלושה מיליון דולר אחרי הכסף.

ההצלחה הראשונה הגדולה של החברה היתה כשמכרו את מערכות הלוויין הדו-כיווניות שלהן לרשת בתי-המרקחת הגדולה בארצות-הברית, Rite Aid, שהיו לה 2,700 סניפים. משם נסללה דרכה של החברה לקראת ההנפקה הראשונה בנאסד"ק, ב-1993, שבה גויסו כ-23 מיליון דולר. קצב ההכנסות של החברה צמח ממיליונים בודדים בתחילת שנות ה-90, ל-54.5 מיליון דולר ב-1995, ול-338 מיליון דולר ב-1999.

קפיצת-מדרגה נוספת התרחשה כאשר גילת רכשה את ספייסנט מידי ג'נרל אלקטריק, תמורת 225 מיליון דולר בעסקת החלפת מניות. על בסיס רכישת ספייסנט הקימה גילת את Gilat2Home USA, שיותר מאוחר קיבלה את השם סטארבנד, מיזם לאספקת שירותי אינטרנט מהיר לווייני בארצות-הברית, שאותו הובילה גילת יחד עם אקוסטאר (בעלת רשת הטלוויזיה הלוויינית השנייה בגודלה בארצות-הברית), מייקרוסופט, ובנק ההשקעות ING-ברינגס.

מיזם סטארבנד התברר ככישלון חרוץ, כיוון שלא היה שוק אמיתי למוצרי החברה. עלות התשתית של סטארבנד, שכוללת רכש של "זמן אוויר" לווייני, היתה יקרה מאוד, ולכן היתה חשיבות קריטית לגיוס מספר מקסימלי של מנויים. כשאלה לא הגיעו, והעדיפו להתחבר לאינטרנט בדרכים הקונבנציונליות, ההוצאות פשוט הכריעו את החברה והיא פשטה את הרגל - לא לפני שסטארבנד גייסה מבעלי המניות שלה כ-175 מיליון דולר, ונטלה אשראי של כ-113 מיליון דולר מבנקים ישראליים. כיום, כחלק מתהליך ההבראה של גילת, המחזיקה בכ-34% מסטארבנד, נעשים מהלכים מתקדמים בניסיון להציל את סטארבנד ולהוציא אותה מהליכי פשיטת-הרגל.

כישלון ועוד כישלון

גילת אינה העסק היחיד שיזם גת ונקלע לקשיים. גם חברת גילת תקשורת (מנטרג'י), שגת היה אחד ממייסדיה, הגיעה לפירוק, לאחר שצברה חובות של כ-60 מיליון שקל לבנקים - בעיקר לבנק הפועלים. מנטרג'י, שמניותיה נסחרו בנאסד"ק, ביצעה שורה של רכישות כושלות בתחום הלימוד מרחוק, ונקלעה למשבר שגלגל אותה לבתי-המשפט.

גם חברת הנדל"ן אילן גת, בבעלותו של גת, צברה חובות לבנקים, הנאמדים בכ-140 מיליון שקל, ונקלעה לגירעון של כ-80 מיליון שקל בהון. הבנקים נאלצו לפרוס חלק מהחובות של החברה, וגת עצמו הזרים לחברה כ-30 מיליון שקל בהלוואת בעלים.

מוטו ניהולי

יואל גת, המנכ"ל, 5 במאי 2001: "קפצנו הרבה מעל הפופיק. האמנו שכל מה שנעשה יצליח. לקחנו סיכונים גבוהים מדי. בתחילה לא קלטנו מה קורה, וכשקלטנו לא הבנו, וכשהבנו לא הגבנו מספיק מהר. לקינו בעיוורון ושכחנו את המוטו התמידי 'מגייסים כשאפשר, לא כשצריך'. תמיד היינו חברה שפועלת לפי המוטו הזה, אבל בגלל ההתלהבות התמקחנו על השווי של סטארבנד, ולכן דחינו הצעות לבצע השקעות פרטיות בחברה לפי שווי שוק של 1 או 2 מיליארד דולר, ולא לפי 6 מיליארד דולר, כפי שהעריכו אותה באותה עת בנקי ההשקעות".

"אין דבר קל יותר עבורי מאשר לעזוב. יש לי מספיק כסף בשביל להסתדר בלי לעבוד. אני לא בטוח שיש כיום מישהו שיהיה מוכן לבוא לחברה ולהקדיש לה את עצמו כמו שאנחנו, המייסדים, עושים בימים אלה. אנחנו לא רוצים לעזוב בנפילה. אני רוצה לעזוב כשהחברה תהיה במצב טוב. מבחינתי, לעזוב כרגע יהיה כישלון. אם הדירקטוריון היה רומז לנו משהו בסגנון הזה, היינו פורשים מיד. זה היה קל מבחינתנו. אבל כרגע, אני לא מכיר אלטרנטיבות טובות יותר.

"השאלה העקרונית, 'האם אני האדם המתאים ביותר לנהל את החברה', היא שאלה ששאלתי את עצמי הרבה זמן. אני חושב שעד לפני שנה, אפילו פחות, עשינו עבודה מצוינת ונחשבנו לחבורה טובה, והיינו גאים בכך".

"אני יודע שעשינו הרבה טעויות, אבל אף אחד לא ייקח מאיתנו את העובדה שמכרנו מוצרים בלמעלה מ-500 מיליון דולר ב-80 מדינות, עם מעמד מוביל בשוק מול חברות שעד לפני כמה שנים לא ידעו בכלל להגות את השם שלנו. אנחנו צריכים ללמוד מהטעויות ולעבור לשלב הבא. אנחנו חדורי אמונה שיש לנו סיכוי טוב לעשות את זה ולהצליח".

אתגרים והזדמנויות

בעקבות התפטרותו אמר גת כי "יכולת הקיום של החברה אינה עומדת בספק", וכי עתה הוא הרגיש כי הדבר הנכון לעשותו הוא לפנות את מקומו, "ולתת להנהלה חדשה הזדמנות להוביל את החברה לשלב הבא". למרות דבריו, יכולתה של גילת להתקיים לטווח הארוך עדיין אינה מובטחת. רחוק מכך. הנזקים שהותירו גת וחבריו המייסדים אינם בהכרח בני-תיקון, ותידרש עבודה מאומצת במיוחד של מוסט ורודב כדי להחזיר לבעלי המניות לפחות חלק מהפסדיהם העצומים. ?ג

גילת לוויינים

שנת הקמה: 1987

תחום עיסוק: פיתוח ציוד לפריסת רשתות תקשורת נתונים לארגונים גדולים וציוד לתקשורת טלפונית נייחת באמצעות לוויין

מס' עובדים: 909 (נכון לסוף 2002), מתוכם 395 בישראל

בעלי מניות: אליעזר פישמן 16.67%, פועלים 13.72%, דיסקונט 8.89%, גלובל 7.16%,

מנכ"ל: אורן מוסט (מאז 15 באפריל השנה)

שווי שוק בשיא (פבר' 2000): 3.7 מיליארד דולר

שווי שוק נוכחי: 58 מיליון דולר

צרו איתנו קשר *5988