במשך שנים רבות ריכזה סוגיית האינדיאנים ביבשת אמריקה עניין רב. כידוע, המתיישבים
הלבנים בצפון ובדרום אמריקה פלשו לקרקעות שהיו בשליטת שבטים אינדיאנים מקומיים,
אך רק במאה העשרים הגיעה הטרגדיה של האינדיאנים לבתי המשפט, ואלו פסקו לא פעם
מתן פיצויים בגין שטחים שנגזלו מהשבטים.
עם זאת, עושה רושם, שגם במאה העשרים ואחת הסוגייה תמשיך להעסיק את האינדיאנים
ואת הממשלים במדינות שונות ברחבי אמריקה.
סמוך לחופי מחוז בריטיש קולומביה בקנדה מתנהל לאחרונה מאבק משפטי נוקב בין
בני שבט האידה (Haida) לבית הממשל הקנדי, בנוגע לקרקעות של איי המלכה שרלוט
(Queen Charlotte Islands) הממוקמים בצפון האוקיאנוס השקט.
המגעים בין הצדדים נמשכים כבר למעלה משמונה שנים, ולאחרונה דחה מנהיג אינדיאני
מקומי הצעת פיצויים של הממשלה בגין נזקים שייגרמו לשבט בעבור קידוחי נפט וגז
העומדים להתבצע במקום. הממשל המקומי הציע לשבט 20% מהאיים ומהמחצבים המקומיים,
אך נענה בסירוב, בטענה שמדובר בפגיעה אקוטית בסביבה.
"ברור מאליו שהממשל מנסה לעורר פרובוקציה", אמר ג'וגאו, נשיא המועצה של השבט.
"ההצעה מלכתחילה נועדה לדחייה, ואין על מה לדבר כל עוד לא ייפתר המשבר הסביבתי",
הוסיף ג'וגאו.
מנגד, התובע הכללי במדינה, גולפ פלנט, הודיע שלא יעלה את הצעתו למתן 2 מיליון
דונם של קרקע לאינדיאנים, ואף רמז שיינקוט יד קשה כלפי בני השבט, במידה וידחו
את הצעת הממשלה.
בנוסף, פלנט אמר כי בריטיש קולמביה תפעל בכל האמצעים החוקיים כנגד בני השבט,
בכדי ליישם את ההחלטה להשתמש בשטחים לצורך קידוחי נפט.
הוא הוסיף שבני האידה חסמו לאחרונה פעילויות של כריתת עצים במקומות, שלדבריהם
חשובים מבחינה דתית.
"הגיע הזמן להחזיר את הרכוש לאנשים", אמר התובע הכללי, שהדגיש כי באזור יש
משאבי טבע רבים, שיכולים לשמש את בני השבט. מנגד, ג'וגאו טוען כי ניצול המשאבים
הטבעיים באזור מהווה בעצם פגיעה בטבע המקומי.
בריטיש קולמוביה פנתה לבית המשפט יחד עם חברת כרייה מקומית, אשר לה בעלות על
קרקעות האיים. בני השבט לא נותרו חייבים.
הם הגישו במהרה תביעה נגדית, בה הם טוענים לבעלות מלאה על כל שרשרת איי המלכה
שרלוט.
כתוצאה מהמהומה הרבה, החליט גם השלטון המרכזי באוטוואה להתערב ולנסות לפתור
את המחלוקת.
מחלוקת נוספת, לא פחות חמורה, הסתיימה בימים אלו בדרום היבשת, במדינת צ'ילה.
ארבע נשים אינדיאניות מבוגרות שחסמו במשך שנים רבות את בנייתו של סכר הידראולי
בדרום המדינה, סיימו מאבק בן 6 שנים והסכימו לקבל כפיצוי 1.2 מיליון שקל תמורת
הצפת אדמות אבותיהם.
המשא ומתן בין נציגי הנשים לממשלה וקבוצת אנדסה שמפעילה את הסכר, הגיע בחודש
האחרון לשיא, ובסיומו הצליחו הנשים להגדיל את גובה הפיצויים, וכן את האדמה
שיקבלו בתמורה.
במסגרת ההסכם, יעתיקו הנשים את מגוריהם מאזור נהר ביו-ביו ויבטלו את כל התביעות
כלפי הממשלה.
הנשיא ריקארדו לאגוס התערב בעצמו בפרשה, ואמר בסיומה כי כל הצ'יליאנים צריכים
להיות מרוצים.
אנדסה הצ'יליאנית, חברה בת של אנדסה הספרדית, מקווה להתחיל להפעיל את הסכר
ולייצר חשמל בתוך כשנה. כ-90% מבנייתו כבר הסתיימה, וכעת שהבעיות המשפטיות
מאחורי החברה, היא יכולה לרוץ קדימה עם הפרוייקט.
נציין, כי אינדיאנים רבים נלחמו באנדסה בבתי המשפט, בטענה דומה לזו של האינדיאנים
בצפון אמריקה - פגיעה באיכות הסביבה. האינדיאנים טענו, כי הצפת האזור תפגע
קשות בבעלי החיים באזור, ותהרוס את אורח חייהם המסורתי. ארבע הנשים יקבלו גם
שטח משמעותי של 3,000 דונם כפיצוי במקום 1,080 הדונם שנלקחו מהם.
הנשים האינדיאניות לא הסכימו לדבר עם העיתונות, אך לדברי עורך הדין שלהם, "נצבט
להם הלב" לוותר על אדמת אבותיהם גם בשביל להגיע להסדר עם הממשלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
