"לא צריך להכריח את הכבלים להיכנס לטלפוניה"

הרבה החלטות צפויות בזמן הקרוב במשרד התקשורת: פתיחת שוק השיחות הבינלאומיות לתחרות, תקנות המפ"א (מתן שירותי תקשורת פניםארצית), תעריפי הקישוריות בהודעות הSMS בסלולר, ועוד, וכל זה, תחת שר חדש שעוד לא למד את הדברים. הכוכב החדש של המשרד ומי שנחשב כמומחה בתחומי הרגולציה השונים, הוא סמנכ"ל הכלכלה של המשרד, ד"ר אסף כהן, שהיה חבר הן בוועדת קרול שהמליצה על תנאים לפתיחת השוק לתחרות, והן בוועדת גרונאו שקבעה את מדיניות השנים הבאות בנוגע לתעריפי בזק.

מה יקרה בשוק השיחות הבינלאומיות, עם הפתיחה לתחרות?

"אנחנו לא מתכננים את השוק. אני לא יכול לבוא ולומר לך מה הולך להיות בשוק הזה. בוא נדבר על נטוויז'ן ואינטרנט זהב; אין ספק שהן סובלות היום מחיסרון גדול ביחס למתחרות שלהן. אין ספק, שמבחינתן כניסה לשוק הזה זו השוואת תנאים מאוחרת, לעומת בזק בינלאומי, ברק וקווי זהב, שפועלות בשני השווקים - גם השיחות הבינלאומיות וגם האינטרנט - ללא שום הפרדה, לא מבנית ולא חשבונאית.

"מהצד השני, אלה חברות הסלולר, שנחשבות האיום הגדול. כתבנו, שאנחנו נפעל במיוחד כדי למנוע סבסודים צולבים בזמן אוויר בין חברות הסלולר לבין מחירים של שיחה בינלאומית. יש כל מיני אפשרויות לטפל בזה. אם לא נצליח למנוע את זה, יכולה להיות בעיה קשה לחברות הבינלאומיות. אם כי, שיחות לחו"ל מטלפונים סלולריים מהוות 20% מכלל השיחות לחו"ל. זה עדיין לא כל השוק. לכן, יכול להיות שהחשש מהחברות הסלולריות גדול יותר מאשר הוא באמת".

מהי הכדאיות של המתחרים החדשים?

"החברות הבינלאומיות מרוויחות יפה. התחושה שלנו, אפילו יותר מתחושה, שיש שם מקום להורדת מחירים, בעיקר במגזר הפרטי. יש פערי מחירים בין המגזר העסקי לפרטי ויש שם מקום לשיפור".

מעניין, אבל לא עונה לשאלה.

"רמת הכדאיות די גבוהה. חסמי הכניסה נמוכים. אפשר להרוויח בשוק הזה. אני לא יכול לומר במדויק".

אבל הכנתם עבודות.

"עשינו עבודות, אך קשה להגיע להערכות מדויקות בגלל שאנחנו לא יודעים מה קורה בסקטור של האינטרנט. אנחנו רואים את הרווחים המוצגים ומשערים שהרווחים של השיחות הבינלאומיות יותר גבוהים. קשה להגיע למספרים מוחלטים. בהחלט יש מקום לכניסה של מתחרים חדשים".

יש מקום לעוד 8 שחקנים, למרות הרווחיות?

"קשה לענות, מכיוון שפעילות לחו"ל יכולה להיות גם פעילות בהיקפים לא גדולים. אין שם עלויות כניסה גבוהות מדי".

לא הצבתם מגבלות על בעלות צולבת. תקדים לעתיד, למשל, בתחום התקשורת הפניםארצית (מפ"א)?

"זה מסמל, אולי, כיוון מחשבה לגבי הצורך להקפיד על הפרדה בבעלויות צולבות כאשר השוק לא כלכך גדול".

החלטתם בשיחות הבינלאומיות על הפרדה תאגידית. זה רמז להיענות אפשרית לבקשת בזק, לביטול ההפרדה המבנית בה היא מחויבת?

"ועדת קרול, בקטע על הפרדה מבנית התייחסה לבזק בינלאומי, ואמרה שם, שברגע שתורחב התחרות בשוק הבינלאומי, יש לשקול להמיר את ההפרדה המבנית שקיימת בין בזק לבזק בינלאומי בהפרדה אחרת. זה יכול לקרות".

ומה לגבי בזקכל?

"בזקכל נתפסת בעיניי ככלי חשוב בידיים של בזק. אולי אפילו יותר מאשר זה נראה. זה הקשר של בזק למגזר העסקי. אני לא חושב שיהיה נכון לחזק את הקשר ולהסיר את הגדרות בין בזקכל לבזק, לפני שמתחילה לנו תחרות, שאני מניח שתופנה למגזר העסקי, לפחות בהתחלה".

ההכרזה על תחרות, או על תחרות מוכחת?

"תחרות מוכחת".

בבזק יש הפרדה מבנית, אבל אין הפרדה כספית בין החברה האם לחברות הבנות. זה מתבטא בשנה האחרונה בהזרמות הכספים מבזק לYES. אתה המלצת לוועדת השרים להפרטה לאשר את הההזרמות ל-YES. איפה הרציונל הכלכלי?

"חוות הדעת שלי לא שקלה אם זה טוב או רע לבזק. אנחנו שוקלים מה זה עושה לשוק הטלוויזיה הרבערוצית. היה כבר מצב קיים, של בזק עמוק בתוך YES. היה לנו חשש, שאם בזק תשקיע בYES ולא יהיה אף אחד אחר שישקיע, YES לא תחזיק מעמד, וחברות הכבלים לא יוכלו להתמזג".

כדאי להיכנס לתחרות בתחום התקשורת הפניםארצית?

"במפ"א, התחרות תהיה בהתחלה לפחות במגזר העסקי. אני מניח שזה יהיה כדאי למי שיש לו כבר תשתית ומערך שירות לקוחות, כמו חברות סלולריות וחברות שיחות בינלאומיות. לגבי הלקוח הקטן בבית, יהיה מסובך להתחרות בבזק , אלא אם מדובר בחברת הכבלים".

לדעתך, הכבלים ייכנסו לטלפוניה?

"אני הייתי בדעת מיעוט שלא צריך להכריח את הכבלים להיכנס לטלפוניה. התפיסה שלי אומרת לא להכריח. אם זה לא טוב לו ולא כלכלי לו, הוא לא יעשה גם אם תכריח אותו".

אם יש תחרות בטלוויזיה בכבלים - ואומרים שיש - למה יש מגמה של העברת תכנים מחבילת הבסיס לחבילות בתשלום? הרי הצרכן משלם יותר ומקבל פחות, למרות ההיצע המתרחב.

"יש מהלך של העלאה מסוימת במחירים בשנה האחרונה, אבל החברות לא ברווח גדול מדי כתוצאה מכך. אני חושב שהצרכן מקבל יותר, יש לו יותר מה לבחור, ויכול להיות שבשנה האחרונה הוא משלם קצת יותר מאשר שילם קודם. בשורה התחתונה, מצבו של הצרכן היום יותר טוב מאשר לפני YES".

למה חברות הסלולר צריכות לשלם אגרות על תדרי הדור השלישי לפני שהן משתמשות בהם?

"ההיגיון הכלכלי של אגרות תדרים הוא לייעל את השימוש. לא תיקח משאב, תשאיר אותו אצלך במחסן ולא תשתמש בו. כשחברה מקבלת תדר, היא אמורה לשלם דמי שימוש בין אם היא משתמשת בו ובין אם לא. בסיפור המיוחד של הUMTS הלכנו עם האוצר למהלך נכון. שנה ראשונה הם לא ישלמו. שנה שנייה הם ישלמו 25% ושנה שלישית הם ישלמו 75%, כאשר על פי החוק היבש היו צריכים לשלם 100% בכל שלוש השנים".

היה כאן מצב מיוחד: משרד התקשורת פרסם שני מכרזים ואיחד אותם ביחד - תדרי GSM 1800 שסלקום ופרטנר היו צריכות, ותדרי UMTS שהן לא רצו לקנות באותו זמן.

"אתה מדבר על דברים שהיו טרם זמני. אני לא מעורה בשיקולים אז".

ברגולציה יש המשכיות. אתה אחראי גם על מה שקדם לך. הכריחו את החברות לקנות תדרי UMTS. פלאפון אפילו לא רצתה את תדרי GSM 1800. לכן, חברות הסלולר מבקשות לשלם אגרות על התדרים רק כאשר ישתמשו בהם.

"לא יודע מה היה אז. אני מסתכל מה קורה עכשיו, קדימה. אני חושב שההסדר המוצע הוא סביר ביותר".

שורה תחתונה, החברות צריכות לשלם על תדרים שהן לא משתמשות בהם.

"הוויכוח שאני מעורב בו הוא זה של שאלת הבשלות. של המוכנות לתשלום על התדרים, שעוד לא קיימת. לכן הצענו מודל שלוקח בחשבון שהבשלות היא בשלות חלקית".

ופלאפון בכלל רוצה להחזיר את התדרים או לפחות לא לשלם אגרות. הם לא מתכננים "להבשיל" בשום שלב.

"אני חושב שהשחקן העיקרי כאן הוא משרד האוצר".

ודעתך האישית בנושא?

"צריך לחשוב על דרכים מסוימות, לראות איך בכל זאת מסייעים, אבל בהחלט, אנחנו לא השחקן הדומיננטי". ָ