ביהמ"ש חייב את העיתונאית איילה חסון להצהיר שהמקור שלה בפרשת בראון אינו מעוניין להיחשף

שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, צ. הכהן, קבע היום (א'), כי העיתונאית איילה חסון תמסור בתוך 7 ימים תצהיר, לפיו המקור שלה בחשיפת פרשת בראון אינו מעוניין לחשוף את זהותו. השופט הכהן קבע עוד, כי בשלב זה אין מקום להסרת החיסיון של המקור.

דוד אפל, במסגרת תביעת דיבה בסך 5 מיליון שקל שהגיש נגד איילה חסון, רפיק חלבי, מוטי קירשנבאום ורשות השידור, ביקש מבית המשפט לחייב את חסון לענות על שאלות המפורטות בשאלון. כן ביקש לחייבה לגלות מסמכים, קלטות, תמלילים ותרשומות, הקשורים בהכנת הכתבה נשוא התביעה, ואשר לטענתה, הם חסויים ויש בהם משום גילוי מקורות מידע עיתונאיים.

חסון מסרה בתצהיר תשובה, כי יועציה המשפטיים הבהירו לה, כי אינה חייבת להשיב לשאלה שעלולה לחשוף מקורות, עדים וראיות.

בא כוחו של אפל, עו"ד יהודה רסלר, טען, כי העד המרכזי ואולי היחיד שתרם מידע עויין על אפל הוא עו"ד דן אבי-יצחק, שחשף את עצמו בפרשה זו ובכך ויתר על החיסיון.

השופט קובע, כי אפל מניח הנחות, לפיהן הוא כבר יודע מיהם מקורות המידע, ועל בסיס הנחות אלו קובע אפל, כי אין בתשובות לשאלות משום הפרת חיסיון. לדברי השופט הכהן, מקורות המידע לעת עתה הם חסויים, ומפיה של חסון אנו יודעים, כי מתן התשובה לשאלה או חשיפת קלטת מסויימת יחשפו את המקורות.

עוד קובע השופט, כי בהליך ביניים של שאלונים וגילוי מסמכים, רשאי ביהמ"ש לסמוך על עדותה של חסון בתצהיר, לפיה החשש מפני גילוי המקור הוא כזה המצדיק את הסירוב לענות על השאלה, או לגלות מסמך בשל החיסיון העיתונאי.

לדברי השופט, צודק בא כוח התובע בטענתו, לפיה החיסיון אינו של העיתונאי אלא של המקור, ומשמעות הדבר היא שעל חסון להצהיר, כי המקור אינו מעוניין לחשוף את עצמו.

אשר על כן החליט השופט לדחות את בקשותיו של אפל, בכפוף לכך שחסון תמסור תצהיר, לפיו המקור אמר לה, כי הוא אינו מעוניין לחשוף את זהותו במשפט זה.

חסון חוייבה עוד במתן תצהיר השלמה לתצהירים שניתנו על ידה, בו תבהיר בגין כל שאלה וכל גילוי של מסמך, האם התשובה או גילוי המסמך עלולים לחשוף את זהותו של המקור. השופט קובע עוד, כי נכונה טענתו של רסלר, לפיה החיסיון העיתונאי אינו חיסיון מוחלט, ומשום כך הוא ביקש מביהמ"ש לעשות שימוש בסמכותו ולעיין בחומר החסוי הנמצא ברשות הנתבעים.

השופט הכהן אומר, כי הוא אינו מוצא לנכון בשלב זה לעשות כן, וזאת מאחר ונראה לו שלא יהיה בכך כדי להשפיע על ההחלטה, מלבד לספק סקרנות שאין בו. (ת.א 134/97)