"פרשת ילדי הגזזת גבתה יותר קורבנות מכל מלחמות ישראל ביחד"

הסרט "ילדי הגזזת" שיוקרן מחר בפסטיבל חיפה מגולל את סיפורם של עולי צפון אפריקה אשר חלו בסרטן עקב הטיפול שהעניקה להם המדינה כנגד הגזזת. הבמאי דוד בלחסן טוען באוזני > ארי ליבסקר טענה מרחיקת לכת: יתכן שישראל, בסיוע כסף אמריקאי, בעצם ביצעה סוג של ניסוי בבני-אדם ומתנערת מאחריותה לתוצאות

דוד בלחסן ביים סרט דוקומנטרי בשם "ילדי הגזזת" שיוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים בחיפה. הסרט מספר את סיפורם של כ-100 אלף ילדי עולים מצפון אפריקה שטופלו בשנות החמישים בהקרנות רנטגן כדי למנוע את מחלת הגזזת, וכתוצאה מכך לקו בסרטן בבגרותם.

האצבע מאשימה מופנית לראשי משרד הבריאות דאז, על ביצוע ניסויים בבני אדם שמומנו על ידי הממשל האמריקאי. בנוסף, עוקב הסרט אחר נפגעי הגזזת ומאבקם בממסד, שמסרב לקחת אחריות על המחדל.

בלחסן הוא מורה לקולנוע במרכז התקשורת בדימונה. המרכז גם אחראי להפקת הסרט, דבר שמעורר מיד את השאלה האם יש קשר בין נושא הסרט לכך שהוא הופק במקום שבו נמצא הכור הגרעיני של ישראל?

* כיצד נולד הרעיון לסרט?

"דודי ברגמן, שהוא גם המפיק של הסרט, הציע לי לערוך תחקיר על נושא הגזזת. האמת, לא עניין אותי הנושא. אמרתי 'מה לי ולזה'? אני מגיע מרקע של חקר ההיסטוריה של זרמים ביהדות בתקופת בית שני, אבל יש לי נטייה לצלול לכל דבר שאני עושה, והתחלתי בתחקיר, ולמעשה גילתי סיפור הרבה יותר גדול מכפי שהוא נראה בהתחלה".

"התחלנו בצילומי ניסיון של הסרט.זה לא בדיוק התקדם כפי שרצינו, ולמעשה חשבנו לגנוז אותו. לא היה מספיק כסף להפיק את הסרט, והבנתי שרק גוף כמו BBC, או Arte, יוכל להתמודד אתו. אבל מוקרני הגזזת לא הרפו, במיוחד דוד דרעי, שגם מופיע בסרט. הוא ביקש מאתנו להוציאו את הסרט, גם בתקציב דל, וגם אם הוא לא נראה ממש כמו שסרט צריך להיראות, כי הנושא חשוב. דרעי אפילו השתמש בנימוק שזו הצוואה שלו, שזו בקשתו האחרונה, ואין לדעת כמה שנים נותרו לו לחיות".

* מהי מחלת הגזזת?

"הגזזת היא מחלת עור קלה שפגעיה הם אסתטיים חברתיים בעיקר. מדובר בזיהום פטרייתי של עור הקרקפת שגורם לגירודים ונשירת שיער, שכתוצאה מכך נוצרות קרחות קטנות על הפדחת באזור הנגוע שנראה כגזוז. מכאן השם גזזת. המחלה נפוצה בעיקר בקרב ילדים ומתרפאת מאליה בגיל ההתבגרות. העולים בארץ מוצאם השתמשו בחומץ ובתרופות סבתא כדי לרפא את המחלה שמזכירה את הכינמת המוכרת לכולנו מהילדות.

* מדוע היה צורך לטפל במחלה שמתרפאת מאליה?

"דוקטור חיים שביה, מנכ"ל משרד הבריאות בשנות החמישים, היה בין המתנגדים לעליית יהודי צפון אפריקה, בטענה שזו עלולה להביא עמה מחלות מדבקות, ובראשה הגזזת. הוא התייחס אל הגזזת כאל מגפה ונגע שיש להילחם בו בכל דרך. כדי להציל את המדינה, כהגדרתו. שיבה נסע לארצות הברית כדי לגייס משאבים כספיים להדברת הנגע. הוא שב לארץ כשבאמתחתו כסף רב ושבע מכונות רנטגן מתוצרת הקונצרן האמריקאי פיקרן. המכונות היו בנות עשר שנים לפחות, מעודפי הצבא האמריקאי, ולא נועדו כלל לטיפול במחלת הגזזת. ההקרנות שהילדים עברו לא נועדו למנוע את המחלה אלא היו טיפול למניעת הידבקות חוזרת. הסיבה לכך שהשתמשו בטכניקה זו הייתה כדי להסיר את שורשי השיער לתקופה זמנית ולחשוף את הקרקפת במערומיה, דבר שיקל במריחת היוד על הראש. מחלקה מיוחדת הייתה אמונה על הטיפול בחולי הגזזת. היא נקראה 'המחלקה לרפואה חברתית'. מונח עברי זה אינו אלא תרגום חופשי לאסכולה רפואית הקרויה אאוגיניקה. אאוגיניקה היא תורה שהתפתחה בעקבות התיאוריה של דארוין. לפי תפיסה זו פוליטיקאים ואנשי ציבור החליטו מהו טיפוס האדם שמועיל לחברה, לדעתם. הם האמינו שהתכונות של אותו טיפוס נבחר עוברות בתורשה ויש לעודד את התר בותו, ואילו מי שהתכונות שלו אינם מוגדרות כ'טובות', יש למנוע את התפשטותו. וההגנה במקרה של שיבה הייתה נגד הגזזת".

מאיפה הכסף?

"לפי תפיסתו האאוגנית של דוקטור שיבה הוקמו בארץ ובחו"ל מחנות שבהם בוצעו הקרנות בכפייה בילדים. מנין למדינת ישראל היו סכומים אדירים כאלה בתקופת משטר הצנע, כשלא היה מספיק כסף כדי לקנות אוהלים למעברות? איך פתאום מגייסים סכומים אדירים ומאות רופאים, ומטיסים מכונות רנטגן? אתה יודע באיזה סכומים מדובר?", הוא שואל. "הרי לא היו למדינת ישראל סכומים כאלה. וכמובן קראתי על כל הנושא של אאוגיניקה, ולאט לאט, הפאזל שלי התחיל, איך אומרים, לקבל צורה. אני אדם חשדן, ואני יודע שהעולם הרפואי מתכחש, שניסויים שנערכו בבני אדם באושוויץ קידמו את הרפואה בכמה עשרות שנים.

"עד היום, בברלין, הסטודנטים לרפואה לומדים על גולגלות שהובאו מאושוויץ. נכון שההשוואה הזאת מצמררת, אבל העולם האאוגיניסטי של אז דגל בשיטות כאלה. אינני אומר שיש לי את כל ההוכחות, אין לי הוכחות ודאיות לכך, אך ישנם חשדות, והדבר שיועיל יותר מכול להסיר את החשדות הוא שקיפות. עיון שערכתי בספרי משרד האוצר מגלה כי בין השנים 1948 עד 1958, שנות הטיפול המאסיבי בגזזת, תקציבו המצטבר של משרד הבריאות לא הגיע לכדי שישים מיליון לירות. מאין באו למדינת ישראל הענייה שלוש מאות מליון לירות בעבור הטיפול במחלת הגזזת בלבד, סכום העולה על כל התקציב השנתי של המדינה באותן שנים?

מדוע הוצאה זו לא נרשמה כלל בספרי התקציב? בנוסף גליתי כי קונצרן פיקרן מספק את מרבית מכונות הרנטגן למדינת ישראל. הזיקה בין אותו קונצרן לבית החולים שהקים פרופסור שיבה נשמרת עד היום במסמכים שנמצאים בגנזך המדינה".

* אתה טוען שארצות הברית מימנה ניסויים בבני אדם?

"בארצות הברית החל הטיפול בגזזת בעזרת הקרנות כבר בשנות השלושים של המאה הקודמת. עשרים שנה מאוחר יותר הוצפו בתי המשפט האמריקניים בתביעות פיצויים בשל נזקי קרינה. בעת שבית המשפט פיצה את התובעים ביד רחבה, החל משרד הבריאות הפדרלי בחיפוש מדינת הגירה שבה יוחל לחקור באין מפריע תופעות סרטניות עקב הקרנות רנטגן.

ואני שואל בסרט, האם היוותה מדינת ישראל הצעירה והענייה כתובת נוחה וכר נרחב לביצוע ניסוי רחב היקף? האם הטיפול היקר במחלת הגזזת מומן על ידי הממשל האמריקאי ותזרים המזומנים הותנה בקצב התקדמות המחקר, ומכאן החיפזון והרשלנות?

האם דוקטור שיבה לבדו היה מעורב בסוד העניינים? הייתכן שאיש ממשלתו של בן גוריון לא ידע מה קורה ולא היה שם כדי להתריע ולהזהיר? התשובות לכך תינתנה רק אם המדינה תאפשר את פרסומם של הפרוטוקולים של משרד הבריאות השמורים בגנזך המדינה".

עמיר פרץ מתרעם

* מתי החלו לגלות כי ההקרנות גרמו לסרטן?

"חולי הגזזת התבגרו והחלה להופיע אצל חלקם מחלת הסרטן בצורות שונות, ואצל חלקם החלו להופיע מחלות הקשורות לתפקוד מערכת העצבים.

בהעדר מידע על התיקים הרפואיים של ילדי הגזזת התקשו הרופאים באבחון הדיאגנוזה הנכונה. היו שחשבו אותם למתחזים וכאלה שפשוט שלחו אותם לאשפוז בבתי משוגעים. בשנת 1994 מוגשות לראשונה תביעות נזיקין בבתי המשפט המחוזי על ידי מוקרני הגזזת בגין רשלנות רפואית. כל התביעות נדחות על הסף מפאת התיישנות ובשל הנימוק כי זה היה הטיפול המקובל בעולם באותן שנים. בית המשפט קבע כי דין התביעה להידחות. למרות פסיקת בית המשפט המחוזי גבר החשש אצל פרקליטות המדינה שמה יעתרו מוקרני הגזזת לבית המשפט העליון.

"בשל כך מיהרה הכנסת לחוקק את חוק הגזזת. מוקרני הגזזת חשבו שהנה סוף-סוף הם זוכים בהכרה מהמדינה, וסבלם מקבל גושפנקה ממלכתית ומדינת ישראל מודה באחריותה לרשלנות הרפואית. מאוחר יותר התברר להם כי חוק הגזזת הכניס אותם למיטת סדום. לא רק שהמדינה לא הודתה באשמה, אלא היא גם קבעה שלמעשה היא לא הייתה חייבת לפצותם. בסעיפים הקטנים של החוק נדרשו מוקרני הגזזת לחתום על ויתור לסעד משפטי כתנאי לקבלת הפיצוי. בהסתמך על דבר המחוקק פטר עצמו בית המשפט העליון מלהגיע לידי הכרעה ושלח את העותרים בחזרה אל החוק, לקבלת פיצויים זעומים על פי קריטריונים מחמירים של ועדות רפואיות משוחדות.

"בשנת 2001 התקיים כנס של מקריני הגזזת בתל אביב, שבו הם תבעו תשובות ברורות מהממסד. בכנס השתתף פרופסור ברוך מודן, שזמן קצר מאוחר יותר פרסם בעיתונות כי מתנהלת נגדו ונגד אלי שחר, מנהל מכון הגזזת, חקירה משפטית בחשד למעילה בכספי המכון. בנוסף פורסם כי פרופסור מודן מחזיק באמתחתו קובץ של אלפי תיקים סודיים ובו מידע חסוי על ילדי הגזזת. המידע הרפואי שנמצא בתיקים אלה, לו היה נמסר בזמנו, היה מביא לגילוי מוקדם של גידולים סרטניים אצל קורבנות ההקרנה ובכך מציל את חייהם".

* ניסית לראיין את פרופסור מודן לסרט?

"ביקשתי לראיין אותו, כי הבנתי שהוא נקודת הכובד של כל הנושא. נפגשנו, ומאוד הופתעתי מהגישה שלו. הוא ביקש לבדוק אם אני לא מקליט אותו בסתר. הצטרכתי לפתוח את התיק שלי. זה עורר בי חשד, ואז הוא למעשה מכר לי לוקשים, וסיפר לי על הנסיעות וכמה שהוא חוקר דגול, ואני שאלתי אותו איפה התיקים? מה כתוב בתיקים האלה? אם הוא יכול להראות לי תיקים? דוגמית, אפילו להסתיר את השם. הוא כל הזמן הסתתר מאחורי הטענה של צנעת הפרט. הוא הממונה על צנעת הפרט. אמרתי, 'אבל אנשים מבקשים את התיקים שלהם, איפה כאן צנעת הפרט?' גם מאלי שחר קיבלתי יחס דומה. בוא נאמר שמכל הממסד הזה חשתי רתיעה עמוקה, רתיעה לחשוף את העניין. גם פוליטיקאים כמו עמיר פרץ ואלי בן מנחם לא לקחו את העניינים לידיים, ולא ביקשו את המסמכים".

* הטענות שלך מופנות גם לפוליטיקאים שאמורים לייצג כביכול את חולי הגזזת יוצאי צפון אפריקה?

"בוודאי, בוודאי. אבל הם לא רצו להגיב. עמיר פרץ עשה את עצמו אדם מופתע ומתרעם. הוא אומר: אם תביאו לי איזה מסמך כלשהו שיוכיח, אז אני אקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את הנושא הזה עד תום; אבל הוא הממונה, הוא יזם את חוק הגזזת, שדפק בסופו של דבר את מוקרני הגזזת. הוא אמור היה לדרוש כי יחשפו את המסמכים. את אותן טענות אני מפנה גם לראשי תנועת ש"ס, שניהלו את משרד הבריאות בשעתו ועשו כל שביכולתם כדי להשתיק את הפרשה מאז 1948. פרשת ילדי הגזזת גבתה יותר קורבנות מכל מלחמות ישראל ביחד.

"כל עוד לא תופרך האשמה החמורה כי בחסות אמריקאית בוצע ניסוי רפואי בילדי העולים, כל עוד הממסד הרפואי לא יחשוף את כל הידוע לו, פרשה זו תרבוץ לפתחה של מדינת ישראל לדיראון עולם". ?

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988