הקישון: הצעה להזרמת קולחי המפעלים לים אחרי מיחזור לצורך קירור

עוד מוצע, שבקצהו של הצינור הימי יותקן מפזר, שיכלול 10 פתחים מקבילים, שיזרימו את התמלחות לים, תוך צמצום ההשפעה על הסביבה הימית.

לטענת עורכי המודל, בשל השאיפה לשקם את הקישון ולאפשר בו קיומם של צמחים ובעלי חיים, לא ניתן להזרים לנחל קולחים מטוהרים גם ברמה טובה, שכן הנחל מתאפיין בתופעות של גאות ושפל, היוצרות תחלופת מים מצומצמת ביותר. כפועל יוצא ממגבלה זו יש צורך לנתב את הקולחים ממפעלי התעשייה ישירות אל הים. עורכי המודל מדגישים, שבמהלך השנים פותחו מודלים חישוביים, המיועדים לחזות את מידת השתלבותם של הקולחים בסביבה הימית, תוך התחשבות בפרמטרים של עומק הים, זרמים ימיים, תכונות המים והקולחים. מודלים אלה מאפשרים כיום להזרים קולחים מטוהרים לים, מבלי להזיק לסביבה הימית.

עוד מצא המודל, שלמרות מליחותם הגבוהה של הקולחים המיוצרים במפעלים, קיים בכל זאת פוטנציאל מיחזור למטרות קירור באמצעות התפלה, ובמספר מקרים תתכן גם הצדקה כלכלית לכך. בשל עובדה זו נדרשו מפעלי התעשייה לכלול בתוכנית האב שלהם גם את אילוץ החוק למניעת זיהום הים.

עורכי המודל מדגישים, שבסוף התהליך הפסולת הנוזלית שתוזרם לים תכיל תמלחות נקיות משאריות זיהום ומגורמים מזיקים לסביבה, ולכן תוכל להיקלט על ידה ללא חשש של הפרת מצב שיווי המשקל האקולוגי בים.

במקביל מכיל המודל שורה של עקרונות לטיפול בשפכים בחצר המפעל. בין העקרונות חובת טיפול עצמאית בשפכים ומיחזור עד לקבלת תמלחת המתאימה להזרמה לים; הקמת מערכת מכלים לקליטת קולחים חריגים; התחברות למערכת מעקב מקוונת, כדי שניתן יהיה לפקח על איכות הקולחים בזמן אמיתי בחדר בקרה של המפעל, ברשות נחל הקישון ובמשרד לאיכות הסביבה, ומנגנון שיאפשר את הפסקת היצור במפעל באם תתרחש תקלה ממושכת.

עוד מומלץ להקים שתי תחנות שאיבה, תחנה מזרחית, אליה יחוברו דשנים, חיפה כימיקלים, כרמל אולפינים, גדיב, בתי זיקוק וגדות ביוכימה. לתחנה המערבית יחוברו תלמה, תשתיות נפט, פז ואחרים.

לדברי עורכי המודל, הוא בנוי על עקרון של מערכת רבת מחסומים, שתפקידה להגן על הסביבה, ושבה המחסום העיקרי הוא מתקני הקליטה והטיפול במפעלים עצמם, ואילו המוצא הימי משמש רק כמחסום סופי, שיאפשר קליטה והשתלבות טובה של התמלחות בתוך הסביבה הימית.