אנטישמיות מוסלמית

אירועי השבוע האחרון מלמדים שוב, אם בכלל היה צורך בהוכחה נוספת, שאכן יש אנטישמיות בוטה וגסה בעולם המוסלמי. וגרוע מכך: אנטישמיות זו היא כוח מניע למעשים של ממש. ועידת המדינות המוסלמיות, אשר נפתחה בנאומו האנטישמי של ראש ממשלת מלזיה, הסתיימה בקריאה להטיל חרם כלכלי מוסלמי, ולא רק ערבי, על ישראל. אוסמה בן-לאדן, בקלטת החדשה שלו, משתמש באותם מינוחים של האדון ממלזיה, טוען שישראל שולטת בעולם וקורא למוסלמים להתלכד נגדה.

גדול המזרחנים בדורנו, פרופ' ברנרד לואיס, ייחד לפני כשני עשורים את ספרו "שמיים ואנטישמיים" לדיון בשאלת האנטישמיות בכלל ומקומה במזרח התיכון ובעולם המוסלמי בפרט. את היחס המוסלמי ליהודים מתמצת לואיס בפיסקה מאירת העיניים הבאה:

"יהודים חיו תחת שלטון האיסלאם במשך כ-14 מאות שנה, בארצות רבות, ולפיכך קשה לדבר בהכללה על התנסויותיהם. דבר אחד, על כל פנים, ניתן לקבוע בוודאות: מעולם לא היו היהודים פטורים בארצות האיסלאם מהפליה, אך רק לעיתים רחוקות היו נתונים לרדיפות; מעולם לא היה מצבם שם חמור כבארצות הנוצריות בתקופות הקשות, אך מעולם גם לא היה מצבם טוב כבארצות הנוצריות במיטבם. שום דבר בתולדות האיסלאם אינו מקביל לגירוש ספרד ולאינקוויזיציה, לפוגרומים הרוסיים או לשואה הנאצית; אך אין גם שום דבר שניתן להשוותו עם התהליך המתקדם של שוויון זכויות והשתלבות בחברה במערב הדמוקרטי ב-300 השנים האחרונות".

במדינות ערב נוהגים לטעון, שאין הערבים יכולים להיות אנטישמיים משום שהם עצמם שמיים. טענה זו מופרכת משני צדדיה. ראשית, הערבים אינם שמיים. שנית, "אנטישמיות" היא שנאת היהודי באשר הוא יהודי, רק בשל מוצאו ודתו, ואין לה שום קשר למוצאו ודתו של מי שמפגין שנאה עיוורת זו. חוץ מזה, העובדות מדברות בעד עצמן: האנטישמיות פורחת במדינות ערב, במיוחד במצרים ובסוריה, בצורה שאין לה מקבילה באירופה. ברוב ארצות אירופה האנטישמיות והגזענות אסורות בחוק; במדינות ערב לא זו בלבד שהן חוקיות, אלא שיש להן גם תומכים פעילים בקרב הממסד וחוגי השלטון.

מניין, אם כן, באה האנטישמיות המוסלמית והערבית? התשובה פרדוקסלית למי שמכיר את תולדות המזרח התיכון: מאירופה. מדינות ערב והאיסלאם התנגדו, לעיתים באלימות, לכיבושן בידי מעצמות אירופה. הן סלדו וסולדות עד עצם היום הזה מהדמוקרטיה משום שהיא נתפסת כנטע זר שיובא בכוח בידי הכובשים השנואים. אבל את האנטישמיות אימצו בארצות אלו בחום ובהתלהבות.

הסכסוך היהודי-ערבי (הרבה לפני הקמתה של מדינת ישראל) היה הרקע לקליטת האנטישמיות במדינות המזרח התיכון והאיסלאם. וכפי שאנו רואים בימים האחרונים, התמשכותו של הסכסוך ממשיכה להפרות את הגזענים. האם האנטישמיות תיעלם אם וכאשר יושג הסדר שלום במזרח התיכון? קשה מאוד להניח שעשרות שנים של הסתה ושנאה יוכלו להימוג בן לילה. אם הערבים והמוסלמים ימשיכו לחקות את האירופים והנוצרים בנושא זה, סביר להניח שהאנטישמיות רק תלבש פנים אחרות ותמצא לעצמה תירוצים אחרים. טבעה של שנאה שקל מאוד להשריש אותה, וקשה מאוד לשרש אותה.