"החוזה המשולש" חי וקיים

לסוכנות לא רק זכות אלא גם חובה, כנאמן של הקהילות היהודיות בחו"ל שהן אלו שמימנו את הקמת המושבים והקיבוצים, לשמור על זכויותיה, ולא להסכים לנישולה מזכויותיה באותן קרקעות עו"ד יהודה רוה 12/10/2003



"החוזה המשולש" חי וקיים
לסוכנות לא רק זכות אלא גם חובה, כנאמן של הקהילות היהודיות בחו"ל שהן אלו שמימנו את הקמת המושבים והקיבוצים, לשמור על זכויותיה, ולא להסכים לנישולה מזכויותיה באותן קרקעות

עו"ד יהודה רוה 12/10/2003
לאחרונה פורסמו מאמרים המתייחסים לזכויותיה של הסוכנות היהודית במקרקעין החקלאיים, בעקבות החלטת ביניים שניתנה בבג"צ 738/99, אשר הוגש על ידי הסוכנות היהודית. הדיון בבג"צ שהתקיים ב-21.9.03 ואשר בעקבותיו פורסמו המאמרים, לא היה בעתירה לגופה, אשר טרם נדונה, אלא בהקשר לצו ביניים, שעוסק בעניינם של שני ישובים חקלאיים בלבד. כיוון שמאמרים אלה לקו בחוסר דיוק, ראוי להביא את הדברים כהווייתם.

כידוע, מאז בוא העליה הגדולה בשנ

מודעה
ות ה-50', יזמה הסוכנות היהודית ופעלה להקמתם של מאות יישובים חקלאיים בכל רחבי הארץ. מעשה ציוני גדול זה נעשה בעידודן של ממשלות ישראל, והדבר קיבל ביטוי בחוק ובאמנה שנכרתה בין הממשלה לסוכנות. מימון הקמת הישובים, רובו ככולו, נעשה על ידי הסוכנות מתרומותיהם של יהודי התפוצות, ללא השתתפות כלשהי מתקציב המדינה. עד היום השקיעה הסוכנות בהקמה, בביסוס ובפיתוח ההתיישבות החקלאית כ-27 מיליארד שקל. התכלית בהקמת מעל 800 ישובים ע"י הסוכנות היתה לקלוט את מאות אלפי העולים בהתיישבות חקלאית ולבסס את החקלאות בארץ.

הקמת הישובים נעשתה בדרך של התקשרות בין הסוכנות, האגודות החקלאיות ומינהל מקרקעי ישראל, באמצעות "חוזים משולשים". בהתאם לחוזים אלו, שוכרת הסוכנות את השטח החקלאי מאת המינהל לתקופה של שלוש שנים לצורך הקמת ישוב חקלאי על הקרקע, כשבאחריותה לדאוג לעיבודה החקלאי של הקרקע על ידי האגודה החקלאית (המושבים והקיבוצים), המוגדרת כ"בר רשות". עם סיום תקופתם של החוזים הם התחדשו כדבר שבשיגרה מידי שלוש שנים.

בעשור האחרון קיבלה מועצת מקרקעי ישראל החלטות המהוות שינוי מרחיק לכת במדיניות הקרקעית, שתכליתן הפשרת קרקעות חקלאיות ושינוי יעודן למגורים ומסחר, תוך תשלום פיצוי כספי נדיב למושבים ולקיבוצים ותוך התעלמות מזכויותיה והשקעותיה של הסוכנות באותן קרקעות חקלאיות - על אף ההוראה בחוזים המשולשים הקובעת פיצוי לסוכנות בגין זכויותיה והשקעות אלה בעת שינוי יעוד.

כפי שכבר נפסק מספר פעמים על ידי בתי המשפט, לסוכנות לא רק זכות אלא גם חובה, כנאמן של הקהילות היהודיות בחו"ל שהן אלו שמימנו את הקמת המושבים והקיבוצים, לשמור על זכויותיה, ולא להסכים לנישולה מזכויותיה באותן קרקעות, אגב שינוי יעוד קיצוני מן הייעוד שלמענו נתרמו הכספים הנ"ל, לטובת העשרתם של אחרים. הסוכנות ציפתה באופן לגיטימי כי גם זכויותיה והשקעותיה יובאו בחשבון בעת הפשרת הקרקעות החקלאיות, וזאת לא כדי לפתור בעיות תקציביות שלה, אלא אך ורק כדי להמשיך ולבצע את שליחותה הלאומית, דהיינו לקדם הבאת עולים ארצה, להעמיק את החינוך היהודי ציוני בתפוצות, תוכניות משותפות עם יהודי התפוצות וכמובן להמשיך בפיתוח ההתיישבות היהודית.

לאחר שמגעים בין הסוכנות למינהל במטרה להגיע להסדר מוסכם לא עלו יפה, ובעקבות כוונת מועצת מקרקעי ישראל לקבל החלטה לפיה החוזים המשולשים לא יוארכו עוד, נאלצה הסוכנות בשנת 1999 להגיש עתירה לבג"צ נגד המינהל וגורמים נוספים. בעקבות הגשת העתירה והוצאת צו ביניים במסגרתה, חזר בו המינהל מהניסיון להעביר החלטה חד-צדדית בדבר ביטול החוזים המשולשים.

לאחר כמה דיונים מקדמיים שהיו בעתירה, ובשל זהות הצדדים לה, הפנה בית המשפט העליון את הצדדים להליך של גישור, המתנהל בפני עו"ד משה נסים. המגשר קיים מספר ישיבות, שמע את טיעוני הצדדים והעלה הצעת פשרה לפתרון כולל של הסכסוך. הצעת הפשרה עודנה תלויה ועומדת, כאשר מצד המדינה מונה לרכז את הנושא מ"מ ראש הממשלה ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל - השר אהוד אולמרט. מבדיקות ראשוניות של הצעת הפשרה, נראה שהיא זוכה לאהדה מצד הממשלה.

ראוי שוב לציין, כי בג"צ טרם דן כלל בעתירה לגופה, מאחר והליכי הגישור בין הצדדים טרם הסתיימו. אם אמנם יידרש בג"צ, או כל בית משפט מוסמך אחר, לדון בטענות הסוכנות לגופן, יטענו כל הצדדים לאותו הליך את מלוא טענותיהם, ובסופו של יום יידרש בית המשפט ליתן החלטתו. אולם, שלב זה טרם הגיע, ועל כן מוקדם לדבר על "ניצחון", או "הפסד" של מי מהצדדים.

גם בימים אלו, בעיצומו של המאבק המשפטי, מוסיפה הסוכנות לפעול במלוא המרץ ולגייס תרומות מיהדות העולם, והיא שוקדת כמימים ימימה בפיתוח תחומי העליה, הקליטה, החינוך היהודי-ציוני בתפוצות וחיזוק הקשר בין ישראל לתפוצות, כמו גם חיזוק וביסוס ישובים כפריים, יצירת מקורות תעסוקה, הקמתם של ישובים חדשים באזורים מרוחקים, השקעת כספים בפריפריה ועוד, תוך תיאום מלא עם ממשלת ישראל.

כולי תקווה כי הליך הגישור בין הסוכנות למינהל יעלה יפה, ובכך ייצאו נשכרים מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות, שהם הנהנים מפעולותיה ומפעליה המבורכים של הסוכנות היהודית. יחד עם זאת, הסוכנות ערוכה, כמובן, גם למיצוי זכויותיה בערכאות משפטיות, אם יהיה צורך בכך.

הכותב מייצג את הסוכנות היהודית בעתירה שהגישה לבג"צ.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988