ועידה בינלאומית לעתיד גורדי השחקים: מפיקים לקחים - וממשיכים לבנות

ההתקפה על WTC הביאה לשינוי חשיבה מהותי על כיצד גורדי שחקים צריכים להיבנות. ג'ין קורלי, שעמד בראש צוות החקירה של התמוטטות בנייני התאומים, אמר כי התאומים נותרו על תילם זמן ארוך מהמצופה לאחר פגיעת המטוסים. עם זאת, הוא מאמין כי שני שינויים תכנוניים היו עשויים להקטין את מספר הנפגעים.

קורלי אמר בוועידה, כי יציאות החירום של הבניין הן עניין מהותי. בבנייני התאומים יציאות החירום היו מרוכזות בצד אחד של הבניין, ופגיעתן מנעה חילוץ של מספר נפגעים רב יותר. קורלי ממליץ לפרוס את יציאות החירום בכל צדדי הבניין. נקודה נוספת עליה הצביע היא בקרת כיבוי האש. האש האדירה שהשתוללה במגדלי התאומים היתה בין הסיבות העיקריות להתמוטטותם, ויש לשפר את מערכות כיבוי האש.

רעיון בולט נוסף שהועלה בוועידה היה של האדריכל הבריטי אנתוני ווד מאוניברסיטת נוטינגהאם. לדבריו, יש לחבר את הקומות העליונות של גורדי שחקים סמוכים בסדרה של גשרים, שיספקו דרכי מילוט נוספות. את השרוולים שייוצרו מציע ווד לנצל לשטחים מסחריים, שייצרו "עיר בעננים".

ד"ר ג'ון רוברטס, פרופסור באוניברסיטת מנצ'סטר, אמר כי זה אפשרי לתכנן בניינים גדולים ובניינים גבוהים בצורה הרבה יותר בטוחה מזו שהם נבנו עד היום. "אדריכלים ומהנדסים חייבים להתרגל למחשבה שגורדי שחקים יכולים להיות מושא לאירועים קיצוניים בלתי צפויים. הם חייבם למצוא דרכים להפחית סיכונים בטיחותיים ואחרים".

אחד מהמפתחות לשיפור הבטיחות הוא למנוע מצב של "קריסה מתמשכת", כלומר נזק כבד שנגרם בחלק קטן מהבניין, שיוצר תגובת שרשרת שמביאה לקריסת הבניין כולו. לדברי רוברטס, "פגיעת המטוסים לבדה ב-WTC לא היתה מביאה לקריסתם. זה היה צירוף של מספר תופעות שהביאו להיחלשות שלד הבניינים, ואת התופעות האלה יש למנוע בעתיד".

בינתיים, הועבר בשבוע שעבר תואר "הבניין הגבוה בעולם" מצמד המגדלים בקואלה לומפור אל הבניין החדש בטייפה, טאייוואן, שגובהו למעלה מחצי קילומטר. דומה שאירועי ה-11 בספטמבר זעזעו את קו המחשבה על גורדי שחקים, אך לא עצרו את תאוות האדם להגיע לשמיים.