אחד ההיבטים המעניינים בענף הנדל"ן הוא חברות הקשורות בעקיפין לענף זה - יבואניות
הציוד ההנדסי (צמ"ה). למעשה, כיום ישנם שני מותגים ותיקים ומובילים בתום הצמ"ה:
וולבו השבדית, המיובאת על-ידי מאיר מכוניות ומשאיות, חברה פרטית בבעלות משפחות
שחר וקז, וקטרפילר האמריקנית, המיובאת על-ידי חברת זוקו הבורסאית. בנוסף ישנו
שחקן שלישי קטן יותר, פיאט, המיובא לישראל על-ידי חברת נ. פלדמן ובניו. לשוק
זה מנסה כעת לחדור מותג ג'ון דיר האמריקני, המיובא על-ידי חברת קלרום.
בעולם נהוג לחלק את שוק הצמ"ה למספר תחומים, כשהעיקריים הם התחום החקלאי, מה
שמכונה "טרקטורים ירוקים", ותחום התשתית, המכונה "טרקטורים צהובים". עד כה
נמנעה ג'ון דיר מלייצא את מוצרי הצמ"ה שלה מחוץ לארה"ב, בשל הסכם שהיה לה עם
קטרפילר. על-פי ההסכם, קטרפילר לא תתחרה מול ג'ון דיר בציוד היערות בשוק הצפון
אמריקני, ובתמורה ג'ון דיר לא תתחרה בקטרפילר בתחום הצמ"ה מחוץ לתחומי ארה"ב.
הסכם זה פג בתחילת השנה. אז רכש "ג'ון דיר צהוב" (חטיבת הצמ"ה של החברה) חברת
יערות גדולה בפינלנד, והחל במקביל לשווק גם את הציוד ההנדסי שלו בעולם. החברה
בחנה להיכנס לתחרות גם בשוק הישראלי, וחתמה על שיתוף פעולה בנושא עם קלרום.
עמיר קליין, יו"ר קלרום, אומר, שהחברה כבר החלה בייבוא המוצרים לישראל, אלא
שהשפעתם תורגש רק החל מהרבעון הרביעי, ובעיקר בשנה הבאה.
למרות ההאטה בשוק הבנייה בשנים האחרונות, שמשפיעה על הקבלנים, ובעקיפין גם
על הספקים, שסובלים מהאטה בביקושים לציוד, בשוק הצמ"ה מביעים היום אופטימיות
לקראת 2004. לדברי גורם בענף, במהלך השנה הבאה צפויים להגיע לפרקם כלים רבים
ויהיה צורך להחליפם.
"גל חידוש הציוד הגדול בענף נרשם בשנת 1996, ולכן ישנם היום כלים רבים שהגיעו
לרמת בלאי גבוהה, ונחשבים כיום למיושנים. את הכלים הללו הקבלנים יהיו חייבים
להחליף במהלך 2004, ולכן אנחנו אופטימיים בנוגע לביקושים העתידיים לשנה זו",
אומר אותו גורם.
גלובס: אלא שמצבם של הקבלנים לא מזהיר, ורבים מהם נאנקים היום תחת חובות כבדים
מחד, ותזרימי מזומנים חלשים מאידך. מי יוכל להרשות לעצמו לחדש את צי הכלים
שלו בתנאים כאלה?
"לחלק מהקבלנים לא תהיה ברירה. הכלים הללו כיום מיושנים מדי, והדבר מקבל ביטוי
במשך זמן העבודה שיידרש לפרויקטים תחת השימוש בהם, ובקצב התקלות והקלקולים
באותם כלים, שחלקם יכול להגיע לכדי השבתה במהלך השנים.
"לכן, גם אם לקבלנים לא יהיה כסף או כן יהיה כסף - בהרבה פריטי ציוד יהיה צורך
בחלפים, כי הם לא יעמדו בדרישות של היזמים. כיום, כשאתה מתחרה על פרויקט, חלק
מהנקודות במכרזים הם מהירות הביצוע, שתלויה באיכות הציוד.
"בנוסף, ישנם טרקטורים חדשים, שיכולים להחליף כל אחד כמה מכשירים ישנים יותר.
למשל - תסתכל בכבישים: פעם היתה מכונה אחת שמקרצפת את הכביש, אחת שאוכלת את
מה שהראשונה מקרצפת, ועוד. היום ישנו מכשיר אחד גדול, שעושה את כל הפעולות
הללו יחד, כך שמדובר בסופו של דבר בחסכון משמעותי לקבלן, שצריך לתחזק פחות
כלים ולהעסיק פחות מפעילים".
עד לא מכבר, אחד המנועים לצמיחת ענף הצמ"ה היה פרויקט קו התפר. דרישת המערכת
המדינית לזרז את הקמת הגדר הביאה לפריחה מסוימת של מספר קבלני התשתית, והביאה
גם לגל ביקושים לציוד ההנדסי. כעת החשש בענף הצמ"ה הוא, כי כל הביקושים הקשורים
לפרויקט הגדול נענו, מה שעלול להביא לירידה במכירות בזמן הקרוב.
עמיר קליין מקלרום סבור, שסיום פרויקט הגדר לא ימנע את המשך צמיחת הענף: "ישנו
צורך לחדש ולהחליף ציוד ישן בענף, וגם אם כל מה שהיה דרוש לקו התפר עוכל בשוק,
עדיין צפוי גל של ביקושים בשנה הבאה, כך שלספקיות עדיין תהיה עבודה גם בשנה
זו".
סיכון נוסף, מלבד סיום פרויקט קו התפר, הוא נושא האשראי. במצבו הנוכחי של ענף
הבנייה, וברמות האשראי הגבוהות שהעניקו הבנקים לענף זה, ולענף הנדל"ן בכלל,
קשה לראות אותם ממשיכים לפתוח את ברזי האשראי ומזרימים מזומנים לקבלנים, כדי
שאלו יוכלו לחדש את הציוד המיושן שלהם. בענף לא מתעלמים מסיכון זה, ואכן מביעים
חשש מפני פגיעה אפשרית מכיוון האשראי.
- נושא האשראי יכול להיות אקוטי לענף. אם יש לי למשל רכב חבוט ומיושן, אבל
כרגע אין לי כסף בכיס, אני אדחה את ההחלפה שלו בעוד כמה שנים. האם אותו כלל
לא חל על הקבלן, שיעדיף לדחות את חידוש הציוד, כי יש לו כרגע מצוקת אשראי?
קליין: "ההשוואה אינה נכונה. ציוד הנדסי זה לא רכב פרטי, ולא תמיד ניתן לדחות
את ההחלפה שלו. כיום בחלק מהמכרזים הקבלן נדרש לפרט את הציוד העומד לרשותו.
הקבלן יכול להיקלע למצב שבו מפרסם המכרז אומר לו, שעם הציוד הנוכחי שלו הוא
לא יוכל לעמוד בלוח הזמנים הנדרש, והניקוד שלו ייפגע.
"בסך הכל, ציוד חדיש זה לא רק כדי שלקבלן יהיה נוח ונעים - זה תנאי בסיסי לביצוע
העבודה באיכות גבוהה ובפרק זמן מינימלי. כל זאת, מעבר לעלויות הכרוכות בהפעלת
כלי מיושן, שמצריך עלויות אחזקה גבוהות.
"בנוסף, לציוד המודרני ישנו יתרון משמעותי הנובע ברבגוניות שלו. פעם, לכל טרקטור
היה יעוד מוגדר. כיום, כל היצרניות משווקות כלים רב גוניים ומודולריים, כשאתה
יכול להחליף את המחברים שלו (Attachments), בהתאם ליעוד העבודה של הכלי: כפות
חפירה שונות, מגזלות ועוד. זה חוסך לקבלן המון כסף, וזה משפיע על ההחלטה האם
לבצע רכישה או לא".
לשוק הישראלי צפויים להיכנס בעתיד הקרוב עוד יצרניות, מלבד ג'ון דיר האמריקני.
לדברי גורם בתעשייה, בתקופה האחרונה החלו לבחון את השוק יצרנים שונים, בעיקר
מהמזרח הרחוק. אלו נמנעו עד כה מלשווק את המוצרים בשוק הישראלי, שהיה קטן מדי
בשבילם, ביחס לפוטנציאל הגדול בהרבה במדינות ערב. חברות אלו עשויות להיכנס
בשנים הקרובות לשוק, ולהגדיל את התחרות בו, בהתאם להתאוששות העתידית שלו בשנים
הקרובות.
בהקשר של התחרות הצפויה מול המזרח, קליין אינו מודאג: "לכלים המיובאים מאירופה
ומארה"ב יש יתרון בנושא המכס המופחת, בהתאם להסכמי הסחר. הסכמים אלו גורמים
לכך, שיבוא מהמזרח עולה יותר ללקוח בשל המכס המוגבר עליו, ומעניק לנו ולמתחרים
האמריקני והאירופאים שלנו (וולבו, פיאט וקטרפילר - י.פ) יתרון תחרותי מולם".
- על איזה סדר גודל של שוק אנחנו מדברים בסה"כ?
"בשוק הציוד ההנדסי הכבד נמכרים מדי שנה 800-1000 כלים, כשרמת המחירים הממוצעת
נעה סביב 80 אלף דולר לכלי, כך שמדובר בכ-80 מיליון דולר בשנה. זהו היקף המכירות
הצפוי ל-2003, ואני מעריך שנשמור על היקף דומה ואולי אף גידול מסוים בשוק הכולל
בשנה הבאה".
- אחד הלקוחות הגדולים של הענף הוא הצבא. האם אחרי שגדר ההפרדה תושלם, הביקושים
מהמערכת יקטנו?
קליין: "ראשית, ישנה טעות נפוצה - מרבית הכלים לקו התפר נרכשו על ידי קבלנים
פרטיים, שכן לא הצבא הקים את הגדר, אלא חברות אזרחיות. עם זאת, הצבא הוא לקוח
די משמעותי, שכן יש לו צורך במגוון עצום של טרקטורים למשימות שונות: החל בדרכי
הטשטוש, דרך גוררות למטוסים, דחפורי הענק D-9 ועוד. לציוד הזה יש בלאי גבוה
מאוד, ולכן צה"ל ממשיך כל הזמן להזמין ציוד חדיש, כדי לשמור על מצבת הציוד
הדרושה לפעילותו באופן שוטף".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
