מבקרת עיריית ירושלים על פרויקט הרכבת הקלה: "לא כדאי ובזבזני"

רובין התמקדה בארבעה נושאים: ביצוע עבודות של המגזר הציבורי, סוגיות בעבודתו של מנהל צוות תוכנית אב לתחבורה, משה הירש, וכוח אדם והסברה.

עבודות המגזר הציבורי כוללות פינוי תשתיות רטובות מתחת לתוואי המסילה, אשר מבוצעות על-ידי חברת מוריה. הביקורת מגלה, כי נעשו עבודות (קידוח כלונסאות, קירות תמך, בנייה עם קורות טרומיות ועוד.) בהיקף של 6.2 מיליון שקל ללא היתר בנייה: "עבודות אלה נעשו באישור מנהלי הפרויקטים ללא היתר בנייה תקף, וברוב המקרים בידיעת חברת מוריה". כך למשל, המת"צ (המסלול לתחבורה ציבורית) בדרך רמאללה יצא לביצוע ללא האישורים הססטוטורים, היתר החפירה המקורי לא כלל את כל התוואי הנדרש. לדברי רובין, כיוון שהתב"ע של הפרויקט לא קיבלה אישור סופי, לא ניתן היה להוציא היתר בנייה לקירות התמך. גם במת"צ משה דיין העבודות בוצעו ללא היתרים.

רובין אינה חוסכת ביקורת אישית ממנכ"ל חברת מוריה, יעקב אדרי: "מנכ"ל חברת מוריה סירב לחתום על נספח ב' (תוכנית עבודה רב שנתית, ג"נ) כקלף מיקוח במשא ומתן בין החברה לבין משרד התחבורה בעניין הגדלת אחוז התקורה שלא סוכם בעת החתימה על החוזה". לדבריה, "סירובו במשך שנים לחתום על הנספח שהוא לב ליבו של הסכם הביצוע אינו כלי לגיטימי שבמו"מ על תקורת החברה". אדרי אומר בתגובה, כי "לעיתים עובדי מוריה יוצאים בתחושה, כי נוצר נתק בין הביקורת הנדרשת באמת בפרויקט בשטח תוך הבנת הנעשה. תחושה זו הופכת את העשייה למנותקת מהסביבה - וחבל". לעניין תקציבי הפרויקט קובעת רובין, כי ניתן ללמוד על גידול מואץ בעלויות בפועל לביצוע המת"צים. "תוך שנתיים בלבד חל שילוש כמעט בהיקף התקציב הביצוע הכולל". מצוין, כי האומדן עמד על 359 מיליון שקל, ואומדן הביצוע המעודכן עומד על 963 מיליון שקל.

הביקורת ממליצה להכין בדיקה כלכלית חדשה גם בשל הגידול בעלויות, וגם כיוון שהבדיקות הקודמות נערכו על בסיס תרחישים אופטימיים יותר מהמצב הנוכחי. בתגובה אמר מנהל הצוות, ד"ר משה הירש, כי הפרויקט עדיין נמצא ככדאי מבחינה כלכלית, ושאין תועלת בעריכת בדיקה חדשה.

בפרק המכונה "סוגיות בעבודתו של מנהל צוות תוכנית אב לתחבורה" קובעת רובין, כי נוצר חשש לקיומם של ניגודי עניינים לכאורה בין עבודתו של הירש בפרויקט לבין עיסוקיו הפרטיים. כך למשל, היועץ הפיננסי לפרויקט והירש עבדו ביחד בהכנת שתי הצעות עסקיות והכנת דו"ח משותף למשרד לתשתיות לאומיות, בשעה שהירש השתתף בניהול החוזה של היועץ הפיננסי.

עוד דוגמא היא הקשר ליועץ החשמל לפרויקט. לדברי רובין, הירש ניהל חוזה פתוח עסקי במשך שנים עם יועץ החשמל בפרויקט. הביקורת קבעה, כי האי גילוי נאות מצידו של מנהל הפרויקט בדבר קשריו העסקיים היא התנהגות שאין להקל בחומרתה. הביקורת מדגישה, כי לא מדובר במקרה בודד אלא בהתנהגות נמשכת מצד הירש. הביקורת ממליצה לוועד המנהל להביא בחשבון עניין זה בהחלטה בדבר המשך העסקתו.

הירש אמר בתגובה לדו"ח, כי "לא היתה כל סיבה שלא אחבור ליועץ הכלכלי, ליועץ פיננסי, לכלכלן או ליועץ החשמל או לכל יועץ אחר כל עוד לא היה בכך כדי לפגוע בעבודתי ובמחויבותי לצוות". הביקורת מצאה בנוסף, כי אלכס לנגר, משנה למנכ"ל משרד התחבורה, היה בין הגורמים היחידים שידע על קשריו העסקים של הירש, ולא מצא לנכון לגלות את הדברים בפורומים הרשמיים השונים.

בדו"ח מתייחסת רובין גם להתקשרות מול יועץ משפטי: "בתהליך מזורז שארך יום אחד בלבד, נידונה ואושרה התקשרות עם משרד עורכי דין על סך 850 אלף שקל. ועדת ההתקשרויות החליטה שלא לדון בפרטי ההתקשרות מאחר שלא ניתן שיקול דעת לוועדה הן בבחירת הייעוץ והן בתעריפי העסקתו. בכך הסתיים התהליך המזורז ביותר בתולדות פרויקט הסעת המונים לדיון ואישור התקשרות כלשהי".

לגבי יועץ תקשורת הוסיפה רובין, כי "לא נראה שהתקיים הליך של בחירת יועץ תקשורת מתוך מספר מועמדים. לא ברור כיצד נבחר היועץ לתפקידו. היועץ החל את עבודתו זמן רב למדי לפני שנחתם עמו ההסכם".

יו"ר הוועד המנהל, איתן מאיר, אומר בתגובה לעניין ההתקשרות מול היועץ המשפטי, כי "מבחינה זו ההליך המזורז שהביקורת מלינה עליו ראוי דווקא לשבח, ומעיד על יכולת המערכת לעמוד בלוח זמנים שנכפה עליה". בתגובה לביקורת על ההתקשרות עם יועץ התקשורת אומר מאיר, כי "היועץ החל את עבודתו לפני החתימה על החוזה מאחר שהצרכים המקצועיים היו דחופים. קיימת שביעות רצון רבה בקרב ההנהלה מעבודתו של היועץ".

פרויקט הקו הראשון של הרכבת הקלה ירושלים נמצא כיום ערב הסגירה הפיננסית (סיטי פס אמורה להציג עד סוף דצמבר את המימון), לקראת תום האישורים הססטוטורים, וסיום עבודות להעתקת התשתית בתוואי הקו הראשון. מעבר לעבודה השגרתית הרגילה, נאלץ הוועד המנהל להתמודד אף עם מנכ"ל משרד התחבורה, סלמן בן-ציון, שדורש לסיים את העסקתו של הירש בשל החשש לניגוד עניינים לכאורה.