בכטל האמריקנית מסכמת חצי שנה של פעילות בעיראק

סכומי הכסף שהחליט להקדיש ממשל בוש לצורך כך עצומים - 87 מיליארד דולר.

עם זאת, הטרור שמשתולל בבגדד ובחלקים אחרים של עיראק, מונעים מקבלנים הזרים ומבכטל (Bechtel) האמריקנית, המשקמת העיקרית, להתקדם בקצב הרצוי ולסיים פרוייקטים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים.

בשבוע שעבר התכנסו במדריד מנהיגים ממדינות רבות לכינוס של המדינות התורמות לעיראק, שארגנו פטרוניה האמריקנים, בניסיון לגייס כספים לשיקומה, ולסייע לממשל האמריקני לשאת בנטל הכבד הכרוך במלאכת השיקום. בתום הכינוס הוכרז על גיוס תרומות בהיקף של 33 מיליארד דולר. האיחוד האירופי, המסתייג מכל המעורבות האמריקנית בעיראק, החליט לתרום למטרה 230 מיליון דולר בלבד.

לרגל האירוע ערכה רשת החדשות הבריטית בי.בי.סי ריאיון מקיף עם קליף מום, המנהל התפעולי של בכטל בעיראק, שסיים לאחרונה את השלב הראשון בפרוייקט ענק בהיקף של מיליארד דולר.

נציין, כי בכטל האמריקנית צפויה לשלשל לכיסה עוד חוזים רבים בהיקף של מיליארדי דולרים, ובין הפרוייקטים המרכזיים שעליהם היא מופקדת בימים אלו ניתן למנות את שיקום מערכת החשמל של המדינה, שיקום מערכת הביוב בבגדד, ובערים אחרות במדינה, שיקום מערכת הטלפונים והנחת עמוד שדרה לרשת סיבים אופטים, העמקת נמל אום קאסר בדרום, בניית כ-1,200 בתי ספר, וכן שיקום נמלי התעופה של בגדד ובצרה.

"יש כלפינו ציפיות גבוהות, אך אנשים לא באמת מבינים באיזה היקף של פרוייקט ענק מדובר", אומר מום.

"המשטר הקודם בעיראק לא השקיע כמעט בתשתיות מקומיות והמדינה סובלת משנים של פיגור בתחום זה. תחת משטרו של חוסיין היו מהנדסים שהושמו בבתי כלא והאזרחים סבלו מאינספור הפסקות חשמל בכל רחבי המדינה".

מום תיאר את הבעיתיות של פרוייקט השיקום כמכונית משנות החמישים שצריכה לדהור במהירות של כ-160 קילומטרים בשעה.

מום אמר כי הביזה בעיראק מהווה מכשול משמעותי, המאיים על הקבלנים הפועלים במקום.

מאז כניסתם של האמריקנים למדינה והתפוררות שלטון החוק במדינה, החלו, כידוע, מעשי ביזה רבים, בהם שוד של עמודי חשמל לאורכה ורוחבה של עיראק.

בוזזים רבים במדינה מוטטו עמודי חשמל בכדי לגנוב את הנחושת שמעמודי החשמל, ולמכור אותה בשווקים.

על פניו מדובר במעשה ביזה של מה בכך, אך תמונות הטלוויזיה בתחנות שונות בעולם מעידות על מאות קילומטרים של עמודי חשמל שקרסו בכל רחבי עיראק ואינספור הפסקות חשמל.

בבצרה מצב החשמל הוא יחסית תקין, אך בבגדד ישנן עדיין הפסקות חשמל יזומות בערך כל שלוש שעות, והעם העיראקי מתרעם על כך ומפנה את זעמו כלפי האמריקנים.

לדברי מום, מצב תשתיות החשמל בעיראק משתפר מאוד, ובימים אלו חזרה אספקת החשמל למצב שלפני המלחמה. עם זאת, מום מספר, כי מצב החשמל בערים קטנות הרחוקות מעיר הבירה רחוק מלהיות אידיאלי בשל ההשקעות המועטות של משטר חוסיין.

מום מאמין שתידרש לפחות עוד שנה עד אשר החשמל יזרום באופן תקין למרבית בתי האב בעיראק, והוא סבור שרשת הטלפונים תחזור לפעילות תקינה של ימי טרום המלחמה עוד לפני סוף השנה.

בשלב הראשון של הפרוייקט, נאלצה בכטל להשקיע זמן רב ומאמצים בכדי להכין את הקרקע, ולהעריך את היקף ההשקעה בעיראק ואת שטעון שיקום.

תוך זמן קצר היה ברור, כי הפרויקט הראשון בהיקף של 680 מיליון דולר להקמת גשר בסמוך לבגדד ושיקום תשתיות אחרות, יחרוג ממסגרת התקציב שעלה לסך של מיליארד דולר.

יחד עם זאת, מיליארד דולר הוא סכום זעום יחסית, ומהווה "מקדמה" לסכומים הענקיים שהחברה עשויה לגרוף במידה והכל יילך כשורה.

נזכיר, כי בכטל, שבכיריה ידועים כמקורבים למשטר הרפובליקני, קיבלה את הפרוייקטים ללא מכרז כלשהו בארה"ב.

אחד מאותם בכירים הוא מזכיר המדינה לשעבר של ארה"ב, ג'ורג' שולץ, שכיהן בתפקיד בתקופת ממשל רייגן.

כיום משמש שולץ כחבר במועצת המנהלים של בכטל, לאחר ששימש כנשיא החברה ודירקטור במועצת המנהלים שלה בתקופה שקדמה לכהונתו כמזכיר המדינה בשנות השמונים.

בכטל מעסיקה בעיקר קבלני מישנה אמריקנים, שמסייעים לה בפרוייקט, במקביל למספר מצומצם של קבלנים מקומיים.

מאז קבלת הפרוייקט, "זכתה" בכטל לשפע של קיטונות מצד העיתונות האמריקנית והעולמית, על האופן בו היא מנהלת את העניינים בעיראק, ועל העובדה שהקבלנים המקומיים מקבלים נתח קטן יחסית מהעבודה.

עם זאת, במהלך הקיץ הגיע מספר העיראקים העובדים בפרויקטים שונים של בכטל לכ-30 אלף איש.

כיום, עובדים בחברה בין 5,000 ל-10,000 איש, שלדברי מום הם "עובדים טובים שמבינים איכות מהי".

מום גם דוחה את הטענות הנשמעות על כך שבכטל לא מספקת מספיק תעסוקה לקבלני משנה עיראקים ואומר, כי 70% מקבלני המשנה שלה הם עיראקים, וכי התלונות הרבות הגיעו מאלפי קבלנים שהגישו מכרזים ונכשלו.

מום מסביר, כי כל קבלן עיראקי יכול לעבוד עם החברה, אלא אם היה מקורב לממשל הקודם של סדאם חוסיין, וכי משרות אבטחה בלבד אינן פתוחות בפני גורמים עיראקים.

בבכטל מעריכים, שעלות הקמתה של רשת חשמל כולה והבאתה למצב שתואם את הקריטריונים במדינות אחרות במזרח התיכון, תגיע ל-15 מיליארד דולר.

גורמים באו"ם סבורים שעלות הפרויקט נמוכה יותר וצפויה להסתכם בכ-12 מיליארד דולר.

מום אופטימי לגבי עתידה של עיראק ולגבי עתידה של בכטל בעיראק, ומאמין שהחברה תסיים פרוייקטים נוספים רבים מעבר לפרוייקט הראשוני במדינה.

אחת מהבעיות המרכזיות שעומדות בפני אנשיו של מום, היא רמת האבטחה הנמוכה במקום, והגידול המשמעותי בפיגועים נגד מטרות אמריקניות ובינלאומיות.

מום מספר שאנשיו הפועלים בעיראק נאלצים לנסוע במדינה תחת נהלי אבטחה חמורים, ובליווי חיילים או מאבטחים חמושים.

המהנדסים ועובדי בכטל ישנים במחנות המגודרים בגדר תיל בתנאים לא תנאים, ומאובטחים על ידי חברת אבטחה בריטית פרטית המעסיקה יוצאי צבא בריטניה.

"אי אפשר להרוויח בגדול מפרוייקטים מממשלתיים", מסביר מום. "שולי הרווח נמוכים יחסית ועומדים על 5% עד 7% בלבד - כלומר 30 עד 40 מיליון דולר משווי הפרוייקט הראשוני של החברה, שעמד על 680 מיליון דולר", הוסיף מום, שמודאג בימים אלו מהבעיות שנוצרות במהלך הקמת מוסדות דמוקרטיים במדינה. "היה לנו יותר קשה, אך יותר בריא אם במשרדי הממשלה היו כיום שרים עיראקים" (ביקורת מרומזת על כך שהאמריקנים הם למעשה בעל הבית האמיתי במדינה הכבושה ומידת הלגיטימיות לה הם זוכים בקרב הציבור אפסית - ע.ל.).

בכטל רקע

במהלך השנים ביצעה בכטל למעלה מ-20 אלף פרוייקטים שונים ברחבי העולם, והיא משלימה מדי שנה כאלף פרוייקטים חדשים.

בכטל, המגדירה עצמה כחברת הנדסה ובנייה, נוסדה בסוף המאה ה-19, והיא מנוהלת כיום על ידי ניני המייסד, וורן בכטל.

החברה איננה נסחרת בוול סטריט, אך על פי הנתונים שהיא מציגה באתר האינטרנט שלה, היא מעסיקה כיום כ-47 אלף עובדים ב-60 מדינות שונות.

בשנת 2002 הסתכמו הכנסותיה של ענקית התשתיות ב-11.6 מיליארד דולר, ויש לה צבר הזמנות של כ-12.7 מיליארד דולר.

במהלך השנים ביצעה בכטל בעיקר פרוייקטים בתחומי התחבורה, תקשורת, נפט, אנרגיה ובנייה.

עדות לקשרים המסועפים של החברה עם הממשל בוושינגטון הולכים עוד הרבה אחורה.

המנכ"ל השני של החברה, סטיב בכטל, היה מיודד עם נשיא ארה"ב לשעבר, דוויט אייזנהאור, וכן עם המלך הסעודי פייסל.

בין הפרוייקטים המסורתיים הוותיקים של החברה ניתן למנות את מיזם ה- Big Dig המשותף עם חברת פירסון, שבמסגרתו נחפרה מנהרה מתחת למרכז העיר בוסטון, בפרוייקט שעלותו הסתכמה ביותר מ-14.5 מיליארד דולר, ועוררה תרעומת גדולה בקרב הציבור על חריגה תקציבית, כיוון שהעלות המתוכננת של הפרוייקט עמדה על 3 מיליארד דולר בלבד.

אגב, האיש שבחר בבכטל לביצוע עבודות התשתית בעיראק, אנדרו נאטסיוס, מהסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי, מכיר את החברה מקרוב: בג'וב הקודם שלו, כמנהל רשות כבישי האגרה של מסצ'וסטס, הוא עבד עם בכטל על פרוייקט ה-Big Dig.

במהלך השנים פעלה בכטל גם בתחום ניקוי פסולת ואיכות הסביבה, וגילתה בו מקור הכנסה יציב.

החברה הבת BNI נבחרה על ידי הממשל האמריקני להקים אתר לפינוי פסולת רדיואקטיבית במדינת וושינגטון.

האתר יכול לטפל מדי יום בפסולת בהיקף של 53 מיליון גלונים. בתחום הטלקום פועלת כיום בכטל בפרוייקט סלולר ענק של T&AT בארה"ב, וכתוצאה מהירידה בפעילות התקשורת העולמית, החליטה החברה לצמצם את פעילותה בענף ולפנות לענפים אחרים.