מסך הברזל

הצפייה אסורה לילדים

"תוכנית התחקירים של אליק ובליק", ערוץ הופ!, יום ראשון, 14:10

לפעמים, גם כשערוץ "הופ!" מתכוון לדאוג לכך שילדינו יהיו בידיים טובות, זורמים מתחת לפני השטח של תוכניותיו רעיונות עוכרי שלווה. "תוכנית התחקירים של אליק ובליק" היא דוגמה אופיינית.

אליק ובליק הם זוג חברים, אליק אידיוט ובליק משכיל. יחד הם יוצאים לגלות כיצד עובדים דברים בעולם: איך עושים נייר, ממה בונים סירה ומי מוציא את החלב מהפרה. שתי בובות חביבות, האחת שואלת שאלות והשניה מספקת לה תשובות. זו הפקה מקורית שנועדה קודם כול לעודד ילדים לחקור את סביבתם, לגלות עניין במה שמעבר לקצה אפם ולבסוף אולי אף לראות בידע חבר לחיים. דווקא משום כך מטריד כל-כך האופן שבו עוצבו שתי הדמויות המרכזיות.

בליק החכם עושה רושם לא מבסוט בעליל. גבותיו מכווצות, עיניו מעט פוזלות, פיו נפול וסנטרו מורם. זו לא עוויה רגעית, כך מקובע פרצופו. גם לו היה רוצה לחייך, הוא אינו מסוגל לכך. גם כשהוא אומר דבר מה בטון מרומם, הוא נראה כמי שסובל. אליק האינפנטיל, לעומת זאת, מקרין שלוות נפש בסיסית. גבותיו סימטריות, אישוניו ניצבים במרכז עיניו, ופיו פתוח לרווחה בקו מחוייך.

עלילת התוכנית מתואמת להפליא עם עיצוב הבובות. בליק מתנהג כמי שקם על צד שמאל כבר מהרגע הראשון: הוא רוטן, מכווץ לתוך עצמו, כועס על אליק שמאחר, נוזף בו על טיפשותו ובקושי מצליח לשמור על שלוות רוח כשהוא בא ללמד אותו על תהליך יצור הנייר. אליק דווקא מדושן עונג. הוא עושה פחות או יותר מה שבראש שלו, ואחרי שהוא לומד שנייר מייצרים מעץ הוא כותש את המטקות של בליק לכדי דייסה.

מה לומדים מכך הילדים? שהמשכיל סובל והדביל שמח. שמי שבוחר לצבור במוחו ידע רב ונרחב גורלו לחשוב עצמו לדעת, ואילו למי שטיפש בהוויתו יש לפחות סיכוי להנות מהחיים. זו מסקנה נכונה, אך לא כזו שיש להציג בפני ילדים קטנים.

בהלת הקלוריות

"מגיפת השמנים", נשיונל ג'יאוגרפיק, יום ראשון, 21:00

תשכחו מ"בהלת הרמדיה", הנה מגיע הדבר הבא. ד"ר ניקיל דוראנדהאר, רופא הודי רזה למדי, טוען כי מצא את הסיבה לכך שיותר ויותר אמריקאים מגיעים למימדים מפלצתיים המסכנים את חייהם: נגיף מדבק הגורם להשמנה. מחקר שערך בהודו בסוף שנות השבעים מצא שמאות אלפי תרנגולות שמתו כתוצאה מהשמנת-יתר היו נגועות בנגיף אחד. בדרך לא דרך עבר המטען הגנטי של הנגיף הזה לנגיפים דומים השכיחים בקרב בני-אדם, ומאז הוא עושה שמות בגופותיהם של מיליונים.

משדר התעודה המדהים הזה אודות הדוקטור הנמרץ ומחקרו ביטל באחת את כל העבודה הטובה שעשתה ריקי לייק לאורך השנים. השמנים אומנם כבר לא אשמים במצבם, אבל אף אחד לא יתקרב אליהם מפחד שידבק גם הוא. אלא שכאן החידוש הגדול: מסתבר שאנשים שמנים הם תוצאת הנגיף אך כנראה שהם כבר לא נושאים אותו. כך שעל פי התוכנית מי שיש לחשוש ממנו הוא לא השמן אלא דווקא הרזה המצונן.

הערב בטלוויזיה

תעודה. סרט על העיר הרומית העתיקה והיפהפייה שנמצאת כיום בטורקיה. העיר ממשיכה להיחפר על ידי מדענים וארכיאולוגים אוסטרים.

* "אפסוס"/ ערוץ 23

כדורגל. סיכום משחקי סוף השבוע של כדורגל במיטבו.

* "כדורגל מהליגה האנגלית"/ ערוץ חמש פלוס

תעודה. יוסי אשדות מביא את סיפורם הנוגע ללב של שלמה בר וסמסון קהמקר, ממייסדי "הברירה הטבעית". על דרכם המשותפת וחברותם, על פרידתם, על הגטו התרבותי של עדות המזרח בתחילת פעילותה של הלהקה בשנות השבעים, ובתוך כל אלה שזורים רבים משירי הלהקה.

* "הריקוד האחרון"/ ערוץ 1

סרטו הראשון של קוונטין טרנטינו, על שוד שנכשל, נושא שחוק כביכול, אבל אצל טרנטינו הכל נראה אחרת: מקורי יותר מכל בחינה, ועם הרבה הרבה יותר דם. עם טים רות והרווי קייטל.

* "כלבי אשמורת"/ סינמה 3

סרט המתעד את הופעתה של איב אנסלר במחזה השערורייתי והמצליח שכתבה, כולל ראיונות עמה ועם הנשים שהשפיעו עליה. אם יש משהו שעדיין לא ידעתם על הוואגינה, זה המקום להתעדכן.

* "מונולוגים מהוואגינה"/ ערוץ 22