"קבלת החלטות בדבר תשלום פיצויים - על בסיס שומה"

כאשר נחשפה לראשונה ב"גלובס" פרשת התערבות ראש הממשלה, אריאל שרון, למען ידידיו מכפר מל"ל בסוגיית גובה הפיצוי להפקעת קרקע ע"י מע"ץ עבור סלילת כביש 531, היא זכתה לתהודה תקשורתית גדולה, והפכה לנושא מרכזי בכל מהדורות החדשות. עכשיו, עם סיומה של הפרשה, בהודעת היועץ המשפטי לממשלה כי התערבותו של שרון לטובת האחים מלמוד אינה תקינה, אך גם לא פלילית - הפרשה כבר "הורידה פרופיל" בממלכה השביעית. מבחינת התקשורת, כנראה, אם אין תיק פלילי - זה פחות מעניין.

אבל התקשורת טועה. הנושא חשוב ומעניין גם אם אין בו היבט פלילי. ראוי שכל שליח ציבור ועובד בשירות הציבורי יפנים את הדברים הברורים שנכתבו במסקנותיו של היועץ המשפטי: "בכל הקשור להיבט הציבורי, לא ניתן לפטור את ראש הממשלה מאחריות לכשל המינהלי, שגרם לסטייה מן הפרקטיקה המקובלת בכגון דא".

יתר על כן: היועץ המשפטי מציין, כי נשקל על-ידו אפילו להמליץ על הגשת קובלנה משמעתית נגד מנכ"ל משרד התחבורה ומנכ"ל מע"ץ, אך בסופו של דבר החליט שלא לנקוט בצעדים להליכים משמעתיים, רק בגלל שלא בוצע בפועל מתן הפיצויים המוגדלים. עם זאת, מדגיש היועץ המשפטי, מדובר כאן "בסטייה מנורמות של התנהגות טובה".

מאמר ב"גלובס" כינה את הפרשה, בצדק, "רפובליקת בננות", ועורך מוסף הנדל"ן של העיתון העיר, כי מה שחסר בדו"ח שהוציא היועץ הוא התייחסות לרצף ולהצטברות של מקרים דומים בעבר. ובכל זאת, בנקודה זו ראוי להוציא את המשפטים המסכמים של היועץ המשפטי לממשלה, המתייחסים אל העתיד: "לנוכח התמונה העגומה שהתגלתה בהתנהלות הדרג המינהלי, ישנו הכרח לעצב מנגנון מפורט אשר יסדיר את דרך קבלת ההחלטות בדבר תשלום פיצויים על בסיס שומה".

"דברי חכמים כדרבונות", אמר קהלת. התמונה היא אכן עגומה. הצורך לעצב מנגנון מפורט להסדרת דרך קבלת ההחלטות בדבר פיצויים על בסיס שומה, הוא נכון והגיוני. אך במחילה מכבודו של היועץ המשפטי, ראוי להזכיר לו את קיומו של חוק שמאי מקרקעין. זהו למעשה היסוד והעיקר.

חוק שמאי מקרקעין מפרט, כידוע, את חובת ההזדקקות לשירותיו של שמאי מקרקעין, ומעגן את ייחודיות המקצוע. המחוקק קבע, באורח בהיר, כי שומת מקרקעין תיערך בידי אנשי מקצוע בלבד, כמו גם הערכת חברות בנוגע לנדל"ן. גם את הדברים ברורים מאליהם, כדאי לעיתים להזכיר מחדש. שמאות מקרקעין היא מקצוע בינלאומי, ואין היום גוף כלכלי שאינו משתמש בשירותי העוסקים בו, כל אימת שמתבקש לבחון נושאים נדל"ניים מכל ההיבטים.

ראוי, אם כן, שיידעו גם כל נבחרי הציבור וכל עובדי השירות הציבורי, כי גם נושא הפיצוי בגין הפקעת קרקע אינו נתון ל"דיונים" (או לשיחות טלפוניות) בין בעלי השררה לבין דרגי הביצוע - אלא חייב להיקבע על בסיס שומה מקצועית בלבד. זאת התורה כולה. ראוי שכותרת מאמר זה, השאובה מדברי היועץ המשפטי, תהיה לנגד עיני מקבלי ומבצעי ההחלטות.

כחזון לעתיד, מעניין להשוות את ההתנהלות המתוארת לעיל לזו המקובלת במשטרים מתוקנים. החוק במדינת קליפורניה קובע, כי בעת הפקעת מקרקעין ישולם לבעלם שווי השוק שלהם. למרות האמור, בעת ההפקעה גופה, מונחים השמאים מטעם המדינה להעריך את "המחיר הגבוה ביותר הסביר להיות משולם" - משמע, הנחיית המדינה לשמאי מטעמה היא ללקט עסקאות במקרקעין דומים ולקבוע את שווי פיצוי ההפקעה לפי העיסקה הגבוהה ביותר שנמצאה. שומת השמאי מטעם המדינה מהווה את הבסיס לפיצוי שמוצע לבעלים. תאורטית, בעלים של מקרקעין מופקעים בקליפורניה רשאי לערער לבית משפט על הסכום שמוצע לו ע"י המדינה. מעשית, לא מוגשים ערעורים, ובאלו שמוגשים, הפסיקה היא על בסיס שווי שוק, ולעולם נמוכה מהסכום הראשוני שהוצע כפיצוי על-ידי המדינה.

הכותב הוא יו"ר לשכת שמאי המקרקעין.