המהמר שהפך לשותפם של הדנקנרים

תהפוכות הגורל מזמנות מפגש מרתק בעסקת דור כימיקלים, בין פרדי רובינסון, יליד רומניה שעלה לארץ והפך לטייקון הימורים, למשפחת דנקנר, אצולת ממון מיוחסת ובעלת שורשים עמוקים באליטה המקומית. למפגש הזה, מגיע רובינסון מעמדת כוח. לעומת הדנקנרים, החנוקים באשראי בשל עסקיהם הממונפים בתחומי הבנקאות, הנדל"ן והתקשורת, חולשת מילומור שלו על פרת מזומנים שלא יבשה גם בשנות המיתון.

הכוונה היא, כמובן, לקזינו בעיר היוונית לוטראקי, אחד ממוסדות ההימורים הרווחיים באירופה, בו שולטת מילומור לצד יגאל זילכה ורשת המלונות קלאב הוטל. בשנים האחרונות לא הצליחה מילומור לתרגם את התזרים היציב של קזינו לוטראקי לעסקים נוספים שיניבו לה רווחים. פעילויות ההיי-טק והנדל"ן שאליהן נכנסה לא הפכו להצלחות, בלשון המעטה.

בדור כימיקלים, מקווה ודאי רובינסון, תהיה התמונה שונה והחברה התעשייתית תיצור לו בסיס נוסף של תזרים ורווח, לצד הקזינו היווני. ברם, הגם שככל הידוע הובטחו למילומור תנאי מימון נוחים המפחיתים את הסיכון שברכישה, עדיין מדובר בהימור לא קטן. מסע הרכישות האגרסיבי של דור באירופה בשנים האחרונות הפך את החברה לענקית רב לאומית, אך גם לממונפת מאוד וחשופה לתהפוכות השווקים העולמיים, שאת נחת זרועם הקשה טעמה בחודשים האחרונים.

השותפות עם הדנקנרים גם מקרבת את רובינסון למרכז הזירה העסקית בישראל, שממנה היה מרוחק עד כה. רובינסון, מודד קרקע שהפך לקבלן קטן, הנפיק את מילומור, אז חברה קיקיונית, בגל הגאות של 93'. זמן קצר לאחר ההנפקה פגש את יגאל זילכה, שהיה מעורה בתעשיית ההימורים, והימר עמו על השקעה ששינתה את גורלם מהקצה לקצה. הכוונה היא להקמת פרוייקט תיירות והימורים בעיר לוטראקי שביוון, על יסוד חוק שנתקבל במדינה זו ואיפשר הקמת בתי קזינו בתחומה.

בתיווכו של רו"ח יאיר קרני, נוצר קשר בין השניים לבעלי רשת קלאב הוטל, משה בובליל וניסן חקשורי (המסוכסכים ביניהם כיום). רובינסון וזילכה, אז חסרי אמצעים לביצוע ההשקעה הראשונית, בסך 10 מיליון דולר, הצליחו לגייס את קלאב הוטל, בעלת גב פיננסי רחב ומוניטין בתחום המלונאות והנופש, לשותפות בפרוייקט - אלמנט שהקנה להם נקודות זכות במגעים מול הרשויות ביוון (שהדגישו את המחויבות להקים קומפלקס תיירותי הכולל מלון בצמוד לקזינו).

ההמשך הפך לנחלת ההיסטוריה: קזינו לוטראקי נבנה במהירות, ושבעה חודשים בלבד לאחר קבלת הרשיון, בסוף שנת 95', פתח את שעריו בפני מהמרי יוון ואירופה. עד מהרה הפך להצלחה מסחררת שלא דעכה עם השנים, עם הכנסות בקצב של 150 מיליון אירו לשנה (לפני מס מחזור שגובה ממשלת יוון) ורווח נקי של מעל 30 מיליון אירו.

קבוצת בעלי הקזינו נהנתה בשנים אלה לא רק מדיבידנדים נדיבים, אלא גם השכילה לממש חלק מאחזקותיה בקזינו. לפני כשלוש שנים נמכרו 20% ממניות הקזינו לבנקים פיראוס ויורובנק תמורת 165 מיליון דולר, בעסקה ששיקפה לקזינו לוטראקי שווי של יותר מ-800 מיליון דולר.

בינואר השנה, מכרה "הקבוצה הישראלית" חלק נוסף מאחזקותיה, בעסקה עם קבוצת קזינו אוסטריה של מרטין שלאף, החולשת על עשרות בתי קזינו ברחבי העולם. מילומור ושותפיה העבירו את אחזקותיה בקזינו לחברה חדשה, שרבע ממניותיה יוחזקו בידי קזינו אוסטריה, כנגד הלוואה של 74 מיליון אירו שהעמידה להם האחרונה.

מדובר בעסקה משולבת, במסגרתה קיבלו בעלי קזינו לוטראקי אופציה לרכוש מקזינו אוסטריה שליש מהבעלות בקזינו יריחו, הסגור מאז ספטמבר 2000. ובמידה שהקזינו ביריחו ייפתח, תתבצע הרכישה לפי שווי של 410 מיליון דולר לקזינו יריחו. האופציה ניתנת למימוש עד שלושה חודשים ממועד פתיחת הקזינו או שנתיים מיום חתימת ההסכם.

מלבד קזינו לוטראקי שולטות מילומור וחברת קווינקו של זילכה, באמצעות החברה המשותפת רסידו, על פרוייקט מלונאות והימורים ברודוס ("ארמון השושנים") שאותו חילצו מהפסדים כבדים, אך שעדיין איננו מניב להן רווחים. במחצית הראשונה של 2003 עמדו הכנסות הקזינו הנ"ל על 9.8 מיליון אירו, גידול של 9% לעומת התקופה המקבילה. הרווח לפני פחת ומימון הסתכם ב-1.7 מיליון אירו וההפסד הנקי בכמיליון אירו, קיטון של 44.5% לעומת התקופה המקבילה.

לאחרונה, חתמו מילומור וקווינקו על הסכם לפיו רכשה מילומור את חלקה של קווינקו בפעילות הנדל"נית המשותפת שבוצעה באמצעות רסידו, תמורת המחאת הלוואות שהעמידה קווינקו לפרוייקטים בסך 23.8 מיליון דולר. מדובר בעיקר על פרוייקטים לבניית יחידות דיור בבית שמש, אשדוד ואחוזת סביון. התמורה תשולם במהלך תקופה של 8 שנים.

בנוסף לעסקי הקזינו של מילומור וקווינקו, נותרו רובינסון וזילכה שותפים בשורה של עסקים פרטיים ברחבי העולם, ובין היתר שולטים השניים בבנק הפרטי "ארום"ברומניה, המפעיל כ-30 סניפים, במכרה שיש, תחנת טלוויזיה וחברה לגידול ושיווק זרעים במדינה זו.