נכשלה תוכנית שגיבש יזם הנדל"ן האוסטרלי, הארי טריגובוף, בניסיון לחלץ מכינוס
נכסים את הישיבה קולג' בסידני, לאחר שנתגלה כי ההצעה עלולה להביא בסופו של
דבר להריסתו של בית כנסת הסמוך לבית הספר.
כמו כן קיווה טריגובוף להשיב לעצמו למעלה מ-7.3 מיליון דולר שחייבת לו הישיבה.
מריטון אפרטמנט, החברה של טריגובוף, הגישה בקשה למועצה העירונית ווייברלי שבסידני,
לחלק בחלוקה משנית את הקרקע שתופס הקולג' ברחוב נפייר שבשכונת היוקרה דובר
הייטס בסידני. הבקשה באה בעקבות בקשה קודמת שהוגשה למועצה במאי, לשנות את ייעוד
הקרקע, מקרקע למטרות חינוך לקרקע למגורים.
הישיבה נמצאת למעשה בהליך של כינוס נכסים, בגלל חוב של 15 מיליון דולר שהיא
חבה לאיל הכרייה האוסטרלי-יהודי, יוסף גוטניק, שפנה אליה בבקשה לפרוע הלוואה
שהעניק לקולג' ב-2001. הקולג' מנוהל על ידי אחותו של גוטניק, פנינה פלדמן,
וגיסו, הרב פנחס פלדמן, מה שהוביל למשבר משפחתי חריף.
טריגובוף, מנהל לכל החיים של הקולג' ומחזיק בזכויות הראשוניות של המשכנתא על
הקרקע, מעוניין להביא להפרדה של בית כנסת משאר הקרקע במתחם.
על פי תוכניתו, בית הכנסת יימכר לקהילה היהודית המקומית, בעוד שהקרקע הנותרת
תימכר כנדל"ן למגורים, מה שיאפשר לישיבה לפרוע את חובותיה לנושיה.
לאחר מכן ניתן יהיה להוציאה מהליך של כינוס נכסים, ובשלב מאוחר יותר יהיה שינוי
במיקומו של בית הספר.
האסטרטגיה הזו זכתה להסכמה עקרונית מצד כונס הנכסים, והיוותה את הבסיס להצעה
להסדר, אלא שההצעה נכשלה בעקבות חוות דעת של אגף התכנון במועצה המקומית ווייברלי,
לפיה הבקשה תאפשר להכריז שבקרקע עליה יושב בית הכנסת נעשה "שימוש שוטף לא הולם",
מה שעלול להביא להריסתו של המבנה.
הידיעות על התוכנית לחלוקה משנית של הקרקע עוררו זעם בקרב התושבים, החוששים
שמעורבות מריטון עלולה להביא לבנייתן של דירות צפופות על שטח אתר המריבה. התושבים
טוענים כי בית הספר צריך להישאר על כנו, בגלל שהוא נמכר לישיבה על ידי ממשלת
מדינת המחוז ניו סאות' וויילס ב-1996, מתוך הבנה כי השטח מיועד למטרות חינוך.
ראש מועצת ווייברלי, פול פירס, אמר כי יעדיף שימוש בקרקע למטרות חינוכיות,
לאור הנסיבות של המכירה המקורית של הקרקע ב-96', "אשר נמכרה כאתר להקמת בית-ספר,
מה שאומר שהשווי בעת המכירה נאמד על פי שוויו של אתר להקמת בית-ספר".
טריגובוף רצה תחילה שהקולג' ייצא מההליך של כינוס נכסים, בקשה שעוררה התנגדות
מצד גוטניק, שביקש את מינויו של כונס הנכסים לשטח המריבה.
"מכירת בית הכנסת לקהילה על מנת לגייס כספים נראית עתה אפשרות דחוקה ביותר,
אך ישנן דרכים רבות לשנות את מבנה ההסדר של החברה, ואנו ממשיכים בדיונים פוריים
בניסיון למצוא מוצא למשבר", אמר דובר מריטון, רוס קוקס.
רקע לפרשה בתחילת ספטמבר מינה בית המשפט העליון של מדינת המחוז האוסטרלית ניו
סאות' וויילס כונס נכסים לשש חברות אוסטרליות הקשורות בסכסוך בין המיליונר
האוסטרלי, איש חב"ד, יוסף גוטניק, לגיסו ואחותו.
מינויו של כונס הנכסים, רונלד דין-ווילקוקס, בא בעקבות בקשה מפורשת של גוטניק
מבית המשפט.
תחילת הפרשה ב-94'. הישיבה, החולשת על כמה מבנים בסידני, נקלעת לקשיים כספיים
ופונה לגוטניק בבקשת סיוע כספי. גוטניק נענה לבקשה ומלווה לישיבה 5 מיליון
דולר. אלא שעד היום לא נפרעה ההלוואה. גוטניק מחליט לפנות לבית המשפט כדי לגבות
את החוב. החוב הכולל מגיע עתה, לטענת גוטניק, ל-16.5 מיליון דולר, והוא כולל
ריבית והוצאות משפט.
המנהיג הרוחני של הישיבה ומנהליה, הרב פנחס פלדמן ואשתו פנינה פלדמן, אחותו
של גוטניק, נלחמו בתביעה לפירעון החוב, בטענה כי בכפוף לחוק היהודי, ניתן להם
ב-1994 הסכום המקורי של 5 מיליון דולר כתרומת צדקה, ולפיכך אין הם נדרשים להחזירו.
אלא שבית המשפט הכיר בתביעת גוטניק, והורה על סגירת שתי ישיבות ובית כנסת בסידני,
השייכים לישיבה. בבוקר לאחר שנפלה ההחלטה, הגיעו המובילים כדי להוציא מיטלטלין,
תשמישי קדושה ורהיטים רבים מ'ישיבה בויז היי סקול', 'ישיבה גדולה רבניקל קולג',
ומבית הכנסת הצמוד אליהן בשכונת בונדיי, לפני שהשריף של ניו סאות' וויילס החליף
את המנעולים במקום, והעביר את המפתחות החדשים לידי עורכי דין המייצגים את גוטניק.
את ההחלטה על סגירת שתי הישיבות ובית הכנסת קיבל בית המשפט העליון של מדינת
המחוז ניו סאות' וויילס, אחרי שקיבל את הטענה כי גוטניק רשאי לקבל לידיו את
החזקה על הנכסים הצמודים, כחלק ממאמציו לפרוע הלוואה.
עורכי הדין של גוטניק, לצד נציגי החוק בסידני, קיבלו לידיהם את החזקה על הישיבות
ובית הכנסת, כשהם מותירים בכך 90 תלמידי ישיבה ללא מוסד לימודים. התלמידים
הועברו, בינתיים, למשכנים ארעיים באיזור בונדיי, שבסידני. גוטניק דורש לקבל
לידיו גם חזקה על דובר הייטס קמפוס, נכס אחר של הישיבה המאכלס גן ילדים, בית
ספר יסודי ובית ספר לבנות.
מכירתו לטובת הנושים תותיר 500 תלמידים יהודים ללא קורת גג. פול ארליך, עורך
דינו של גוטניק, אמר בעקבות החלטת השופט רוברט אוסטין למנות כונס נכסים לישיבה:
"אין בכוונת מר גוטניק להביא למכירתו של בית הספר (בדובר הייטס). מר גוטניק
מקווה כי הצדדים המעורבים יהיו מסוגלים לפתור את הבעיות התלויות ועומדות באופן
הגיוני ולא רגשי".
מזכיר הישיבה, הנרי קינסטלינג'ר, אמר בתגובה לסגירת המבנים כי היה זה רגע עצוב
לקהילה היהודית כולה, אולם בכוונת הקהילה לחבור יחדיו ולהתגבר על המכשולים.
לדבריו, התקיימו שיחות בין הקהילה וגוטניק, וכי בשיחות אלו הועלתה הצעה שהישיבות
ובית הכנסת, שטרם נמכרו, יישארו בידיים יהודיות.
"חברים בקהילה מקיימים דיונים פרטיים עם אנשים רבים, בניסיון למצוא פתרון למצב",
אמר. "הם בוודאי מקיימים מגעים גם עם הרב גוטניק, אולם את סופם אינני יודע.
אין שום ודאות מה יקרה. למרבה המזל, הקהילה היא הרבה יותר מאשר טיח ולבנים".
מכירת בנייני הישיבה צפויה להניב כ-4.5 מיליון דולר.
אחותו של גוטניק יצאה נסערת מבית הכנסת עם פינויו, אולם סירבה למסור את תגובתה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.