בפינלנד, ההצטרפות לגוש היורו היא גם תעודת ביטוח נגד רוסיה

כשבועיים לפני השקת המטבע האירופי האחיד, היורו, לשימוש ב-11 מ-15 מדינות האיחוד האירופי, ביניהן פינלנד, לא ניתן להבחין בהתרגשות כלשהי אצל האדם ברחוב בהלסינקי לקראת המעבר למטבע החדש.

ייתכן שהסיבה נעוצה בכך שהפינים לא מאבדים את שלוותם בקלות, אולם מתקבל יותר על הדעת שהאדישות נובעת מהעובדה שהמארקה הפינית, אחד מסמלי הריבונות שלהם, תמשיך להיות מטבע סחיר בתקופת מעבר של שלוש שנים, במקביל ליורו.

בהחלטה להנהיג תקופת מעבר הדרגתית ביקש האיחוד האירופי למנוע זעזועים במערכת הכלכלית של המדינות החברות באיחוד. בהלסינקי מעריכים, שברגע שהמטבע המקומי ייצא סופית מהמחזור בתחילת שנת 2002, יהיו ביטויים רגשיים של קשיי פרידה.

זה אמור בעיקר לגבי האזרח הקטן. בשונה ממנו, החברות הכלכליות הגדולות בפינלנד, שרוב עסקיהן עם מדינות האיחוד, כבר נערכו ל-1 בינואר 1999, שממנו הן ינהלו את ההתחשבנויות העיסקיות שלהן במטבע היורו.

במישור המאקרו-כלכלי, הממשלה והבנק המרכזי של פינלנד עשו עבודת הכנה יסודית. פינלנד היתה בין המדינות הראשונות שענו על הקריטריונים המחמירים של אמנת מסטריכט, שהיתנו את החברות במועדון האיחוד המוניטרי בעמידה ביעדי גירעון תקציבי, אינפלציה ושיעור הריבית של הבנק המרכזי.

החלטת הממשלה הפינית להצטרף לאיחוד האירופי זכתה לרוב במשאל העם שהתקיים לפני שנתיים. העובדה שהתמיכה, הן במערכת הפוליטית והן בקרב הציבור הרחב בפינלנד, היתה גדולה יותר מאשר אצל שכנתה שבדיה, נובעת, לדעת משקיפים פוליטיים, מכך שהפינים רואים בחברותם באיחוד לא רק צעד לחיזוק כלכלתם, אלא גם פוליסת ביטוח פוליטית נגד סכנות עתידיות מהשכן הרוסי - למקרה שיתרחש מהפך פוליטי במוסקבה לכיוון לא רצוי.

תמיכה ציבורית של %63

במשאל דעת קהל שנערך לפני כחודש בפינלנד, %63 מהציבור תמכו בהצטרפות ארצם למטבע האירופי המשותף.

ריו ניינימאקי (Reio Niinimaki), שייצג את משרד האוצר במו"מ על שילובה של פינלנד באיחוד המוניטרי האירופי (EMU), נשמע אופטימי באשר להשפעת צעד זה על כלכלת ארצו.

הוא מדגיש, שמטבע של ארץ קטנה כמו פינלנד, מטבע הדברים רגיש יותר לתנודות בשוקי כספים בעולם, ולכן יש לצפות ליציבות מוניטרית גדולה יותר בפינלנד במסגרת מטבע ה-Euro. כמו כן, הוא מאמין, שבמצב החדש שייווצר יהיה קל יותר לשמור על שיעור ריבית יציב, שבממוצע יהיה נמוך ממה שהיה עד עכשיו.

פינלנד נהגה מדי פעם להעניק עידוד לתעשיות הייצוא שלה, ע"י פיחות בשער המארקה. האפשרות הזאת, כמובן, לא תהיה קיימת יותר, וזה יחייב את הממשלה והתעשיינים להתמודד עם הבעיה של רווחיות הייצוא בדרכים אחרות.

מר ניינימאקי איננו מדואג מטווח התימרון המצומצם שיעמוד לרשות קובעי המדיניות הכלכלית בארצו, כי זה חלק מהוויתור על מרכיבים מסויימים של הריבונות שמדינה מוכנה לו עם הצטרפותה לאיחוד האירופי.

במובן זה, התמונה לא אחידה בתחום הכלכלי. בזמן שפינלנד מוותרת על מדיניות עצמאית בנוגע לשער המטבע ושיעור הריבית, נשארת בידי הממשלה מידה לא מבוטלת של כושר תימרון בנוגע לאיזון תקציב הממשלה, מאחר שמותר ליצור גירעון תקציבי של עד %3. זה משאיר טווח ניכר למדיניות פיסקלית עצמאית, שבאה לביטוי בחופש פעולה, מבוקר אמנם, בתחום המיסים ומדיניות הרווחה.

העובדה ששבדיה, שהיא המתחרה העיקרית של פינלנד בייצוא תוצרת העץ והנייר, לעת עתה נשארת מחוץ ל-EMU, יכולה לגרום לתנאי תחרות משופרים לשבדים, שלרשותם עדיין שליטה מלאה על המטבע שלהם, הקרונה. אולם לדעת ניינימאקי, השבדים ישקלו, קרוב לוודאי, היטב אם כדאי להם לבצע פיחות בקרונה, בהתחשב בכך שהם מועמדים ללכת בעתיד הלא רחוק בדרכם של הפינים לאיחוד המוניטרי