קניתי, מכרתי, הרווחתי

הוא התחיל ממשחק במניות, עבד לנדל"ן, ואז התקדם לרכישת שלדים בורסאיים והקמתם לחיים. עכשיו, כשהוא מוכר את בית התוכנה SPL לאייפקס וגורף רווח של עשרות מיליוני שקלים, צביקה בארינבוים מרגיש בשל לעלות לליגה העליונה של הפיננסריים בישראל. והוא רק בן 33

חצי שנה של מגעים הבשילו בסוף השבוע שעבר להסכם חלומי מבחינתו של צביקה בארינבוים. אם לא תתרחש תקלה בלתי מתוכננת, הרי שבעוד כחודש יספור איש העסקים בן ה-33 רווח של עשרות מיליוני שקלים, עם השלמת העסקה למכירת פעילות התוכנה של חברת SPL, אותה רכש לפני פחות משנתיים.

לא מדובר בעוד יזם היי-טק שמתעשר, גם לא במנהל מקצועי העמל לייצר ערך למשקיעים. בארינבוים הוא פיננסייר, הרוכש חברה ומחפש מיד את הקונה שיותיר בידיו רווח. עסקת SPL, הגם שהרווח שתניב הוא יוצא-דופן, היא עוד "סיבוב" מבחינתו. קדמו לה רכישה ומכירת השליטה בחברות חילן-טק, עורב טכנולוגיות ואדקו. כולן, לדבריו, "חברות יציבות ותזרימיות, שמכירתן הותירה רווח של מיליוני שקלים, ולעתים גם עשרות מיליונים".

את ביצועיו של בארינבוים לא ניתן בינתיים "למשש". גם לא את הפרסומים לפיהם צברה חברת ההשקעות שלו, סילברבוים, הון של מעל 100 מיליון שקל בחמש שנות פעילותה. מדובר בחברה פרטית, שנתוניה הכספיים שמורים אצל בעליה (בהם קבוצת שרם-פודים-קלנר ובנק הפועלים). רוב העסקות שבהן נקשר שמה של סילברבוים היו עתירות בפירוטכניקה פיננסית: מורכבות, פתלתלות, לא פעם בנוסח של "החלפת כלבים בחתולים". ברם, במקרה של SPL מדובר ברווח אמיתי ושמן, ללא כל ספק. בארינבוים מבהיר כי אין לו כל כוונה לגרוף את הקופה הנאה הזו ולצאת לפנסיה. "כיף לי לקום בבוקר ולעשות את מה שאני אוהב", הוא אומר.

ולמה לא? בארינבוים גר בהרצליה פיתוח עם רעייתו נטלי, בתו של איש העסקים אבי טיומקין ("דעתו תמיד חשובה לי", הוא אומר), ובנם דניאל. הוא נוסע, לובש ועונד את כל סמלי הסטטוס הנכונים. את שכניו, רובם שמות מוכרים במגזר העסקי, הוא איננו פוגש בדרך-כלל: "אני במשרד בשמונה בבוקר", הוא מספר. "בערב אני קופץ לרחוץ את הילד, וחוזר למשרד". לפני כשנה וחצי העביר את משרדיו מבניין ישן ב"סיטי" של תל-אביב למרומי הקומה ה-46 של מגדלי עזריאלי (הבניין העגול), בסמיכות למשרדיו של עוה"ד יגאל ארנון.

"חלומה של כל חברת השקעות"

גם אם בארינבוים נמנע מלומר זאת, SPL היא עסקה של פעם בחיים. הוא עצמו טוען שעם השלמת העסקה יעמוד הרווח של סילברבוים ממנה על כ-100 מיליון שקל, נטו. גורם שמרן יותר המקורב לעסקה, מעריך את הסכום בכמחצית מסכום זה, "וגם זה רווח יפה מאוד".

המגעים למכירה, מדווח בארינבוים, החלו בחודשים מאי-יוני, תוך כדי הכנות להנפקת החברה בבורסה של תל-אביב. אז הגיעה פנייה משכי גרליץ, ממנהלי קרן ההשקעות הבינלאומית אייפקס בישראל, ובתוך זמן קצר נחתם זיכרון-דברים למכירה.

"אייפקס חיפשו מה שאני חיפשתי בזמנו - פעילות יציבה, הנהלה ותזרים מזומנים מפעילות", מסביר בארינבוים. "SPL היא החלום של כל חברת השקעות: מוכרת ב-100 מיליון שקל לשנה, עם רווח של 30 מיליון שקל לפני מס. אני משוכנע שכמו שרוכשים קודמים הרוויחו אחריי, לא מיציתי את הרווח בחברה עד הסוף, ונשאר גם לאחרים. עם כל הכבוד לצביקה בארינבוים, אני בטוח שאייפקס, המנהלת בהצלחה 14 מיליארד דולר ונחשבת לאחת הקרנות המובילות בעולם, תיתן ל-SPL ערך מוסף אמיתי".

עסקה כזו תשנה לך את החיים?

"לא, ואני גם לא חושב במונחים כאלה. אני מקווה שהיא תביא לי הזדמנויות לביצוע רכישות נוספות, ותאפשר לי התחברויות יותר טובות. המכירה מבססת אותי כחברת השקעות מובילה עם צוות ניהול חזק, ותאפשר לי להתמקד בעסקות גדולות יותר, כמו דור כימיקלים שרציתי לרכוש, או חברת טכנולוגיה בסדר-גודל משמעותי, הנבחנת בימים אלה".

כמה אתה שווה היום?

"סכום מכובד, הרבה יותר ממה שחשבתי בעבר שאהיה שווה. הרווחים שצברתי, והעובדה שיש לי שותפים מהשורה הראשונה של אנשי העסקים בישראל, הופכים אותי לגוף השקעות שאין לו במה להתבייש".

המשא-ומתן שניהל בארינבוים לרכישת דור כימיקלים מידי משפחת דנקנר היה אינטנסיבי וממושך, ונוהל בד בבד עם המגעים להשלמת מכירת הפעילות של SPL. בארינבוים ובני שטיינמץ, טייקון עולמי הפועל בתחומי היהלומים, הנדל"ן והפיננסים, הציעו לדנקנרים עסקה שתשקף לדור כימיקלים שווי של 90 מיליון דולר, שעשוי היה לגדול בהתאם לביצועי החברה. בארינבוים מספר שהושגה הבנה בעל-פה עם דורי דנקנר, נציג המשפחה, ולמרות זאת הדנקנרים אמרו "לא". כעבור מספר ימים סגרו עסקה עם פרדי רובינסון, בעלי השליטה בחברת השקעות מילומור, שנכנסה לשותפות בדור לפי שווי חברה של 106 מיליון דולר.

השתמשו בכם?

"אני לא יכול להגיד. צריך לזכור שכדי שהעסקה תצא לפועל היה צריך הסכמה של שישה בתי-אב, לא אחד. אני באמת מאחל להם הצלחה".

מה בסופו של דבר הכריע נגד ההצעה שלכם?

"המחיר. כשאתה מנהל משא-ומתן צריך לשים קווים אדומים, כי קל לגלוש. אמרתי לדורי שהם, מבחינתם, בחרו באלטרנטיבה הטובה יותר. לא הגענו להבנה על המחיר".

זה הותיר טעם רע?

"יכולנו לצאת עם טעם טוב יותר".

הוציא את השלדים מהארון

צביקה בארינבוים גדל בצפון תל-אביב, למשפחה בעלת מפעל הטקסטיל הקטן ברטקס, "כסף שהגיע מעבודה קשה", לדבריו. את התיכון סיים בקושי, בגרויות השלים לאחר הצבא. בשכונה שבה גדל ובגימנסיה הרצליה, שממנה נפרד עוד בטרם סיום לימודיו, התוודע לכסף הגדול, המסורתי, שראה אצל חלק מבני גילו.

לאחר השירות הצבאי, החל לשחק במניות. בתחילת שנות ה-90 הבורסה בתל-אביב געשה, ובארינבוים, לאחר קורס מזורז בניהול תיקים, נטש קריירה מבטיחה בענף הפרסום לטובת ניהול השקעות בעבור משפחה וחברים, ועשה זאת בהצלחה בלתי מבוטלת.

לאחר שנכווה במפולת של 1994, בארינבוים פנה להשקיע בנדל"ן, לצד עו"ד זאב הרטבי, שעזר לו במימון והפך בהמשך לשותפו. יחד שיפצו בניינים מוזנחים בדרום תל-אביב, חילקו אותם לדירות ומכרו ברווח לעולים מחבר-המדינות - עסקות כמעט חסרות סיכון בשל מעורבות המדינה במימון הרכישה. היותו של בארינבוים דובר רוסית מהבית, לא הזיקה מן הסתם לעסקיו.

אבי טיומקין אולי לא שם כסף בעסקיו של בארינבוים, אך הכיר לו את ידידו ושותפו בעבר, יצחק שרם, אשר החזיר אותו לעסקי הבורסה. בשנת 1998 הציע שרם לבארינבוים לרכוש "שלד בורסאי", חברה-בת חסרת פעילות של אורדן , המשתייכת לקבוצת שרם-פודים-קלנר .

בארינבוים, שהתקשה בהשגת מימון בנקאי לעסקה, הגיע, בעקבות פגישה מקרית ברחוב, לביתה של משפחת סילבר בברוקלין, אשר חיפשה אפיק להרחבת השקעותיה בארץ. שם גם נוסדה השותפות סילברבוים, שכעבור חודש רכשה את השלד משרם תמורת 6 מיליון דולר.

הבורסה היתה על הקרשים, ובארינבוים החל לתור אחר "מציאות" - חברות טובות ורווחיות שנסחרו במחירי סוף העונה, אותן ביקש להכניס לתוך השלד. לאחר ניסיונות כושלים לרכוש "פרות מזומנים" כסאני אלקטרוניקה, אלרן, קניאל ומודגל, עלתה בחכתו של בארינבוים חברת עורב טכנולוגיות, העוסקת בתחומים של פיתוח גלאים למערכות אזעקה. באפריל 1999 סוכמה עסקה מורכבת לרכישת השליטה בחברה, במזומן ומניות, שאיפשרה לסילברבוים להחזיר את כל השקעתה הראשונית, ואף לייצר לעצמה רווח הון ראשון.

בהמשך, נרכשה גם חברת עיבוד נתוני השכר חילן-טק , שבדומה לעורב, מעסיקה מאות עובדים, ומייצרת הכנסה ותזרים יציבים ורווח גבוה. הפעם כמעט שלא סיכן בארינבוים כסף פרטי: את חילן-טק קלט שלד בורסאי שאכלס בעבר את היומון הכלכלי טלגרף, אשר "נתרם" על-ידי קבוצת שרם וטיומקין, מייסדי העיתון שכשל. את הכסף לרכישה הביאה קבוצת משקיעים שהובילו שרם ודני ברנר (קמור).

השליטה בחילן-טק נמכרה אשתקד לעופר הירשזון ולמנכ"ל החברה, אבי באום, תמורת מחיר מפולפל של 57 מיליון שקל - סכום שלדברי בארינבוים (המוסיף להחזיק ב-7% ממניות החברה) היווה ברובו רווח הון.

לאחרונה מכרה סילברבוים גם את חלקה בעורב, הפעם למנכ"ל ומייסד החברה שמואל מלמן ולאברהם סילבר, בעסקת החלפת מניות, שבעקבותיה הגדיל בארינבוים את חלקו בסילברבוים לכ-50%. שותפים נוספים בחברה הם גיסו של טיומקין, צבי בר-נס (ממייסדי חילן-טק), משפחת גילינסקי ממיאמי, בעלי עסקים ובנקים ברחבי העולם, שרם-פודים-קלנר ובנק הפועלים. "זו מערכת אמון שנבנתה עם השנים", אומר בארינבוים על יחסיו עם הבנק, שעד היום מימן את כל השקעותיה של סילברבוים. "הם העריכו את הדרך בה אני פועל, והחליטו להשקיע".

"הרוכשים לא יצאו פראיירים"

להשקעה ב-SPL הגיע בארינבוים בעקבות פגישה עם אחד ממייסדי החברה, לן ישראל סתם. "הוא שמע עליי, שאל אם אני מעוניין לרכוש נתח בחברה, ומפה העניינים התגלגלו מהר", הוא מספר.

SPL, המעסיקה כ-200 עובדים בישראל, היא חברת תוכנה שעיקר עיסוקה במתן פתרונות לארגונים ומוסדות בישראל. פעילות החברה כוללת תמיכה במוצרי תוכנה של יצרנים זרים ומקומיים (בעיקר סופטוור אי.ג'י הגרמנית) וביצוע פרויקטים לפיתוח של מערכות תוכנה ויישומן. החברה נוסדה בשנת 1977 על-ידי סתם ומיכאל צוקרמן (ממייסדי פילת) כחלק מקבוצת תוכנה עולמית, המעסיקה בסך-הכול כאלף עובדים בישראל, ארצות-הברית, דרום-אפריקה ואוסטרליה, ומוכרת בהיקף של כ-150 מיליון דולר בשנה.

"כמו כל הרכישות שביצעתי עד היום, הסוד לא היה במכירה, אלא בקנייה ובמבנה הרכישה", מסביר בארינבוים. "זה היה מבצע של ממש. ל-SPL יש מעל 180 בעלי מניות ברחבי העולם, פועל יוצא של התרחבותה והענקת מניות לעובדים. היינו צריכים לכתוב לכולם ולענות לשאלותיהם".

הרכישה הושלמה לפני שנה וחצי. סילברבוים, ביחד עם מנכ"ל SPL, שאול אשכנזי (המחזיק 30% מהמניות בחברה משותפת שהוקמה לצורך הרכישה), רכשו את הבעלות המלאה בחברה תמורת 100 מיליון שקל, באמצעות קו-אשראי שהעמיד בנק הפועלים. בהמשך, ביצעו מיזוג בין הרוכשת לנרכשת, שאיפשר להם, לדברי בארינבוים, לפרוע את האשראי הבנקאי במלואו.

המוכרים לא מרגישים כיום מקופחים?

"הם עשו אקזיט. אל תשכח, אלה לא אנשי עסקים אלא אנשי עבודה, שמעבר למשכורת לא ראו מימיהם כסף גדול. הם קיבלו צ'ק ויצאו שבעי רצון".

באייפקס מסרבים בינתיים להתייחס לרכישת SPL, לפחות כל עוד לא תיסגר העסקה באופן סופי (בתחילת ינואר). אחת הסיבות לכך היא התסיסה שעורר פרסום דבר המכירה בקרב עובדי SPL, שבפעם השנייה בתוך שנתיים נמכרת החברה מעל ראשם ברווח עצום. באופן לא-רשמי, טען השבוע מקורב לקרן כי מספרי המכירה והרווח שפורסמו על-ידי בארינבוים מופרזים. לדבריו, מדובר במהלך מורכב בהרבה, וכי למרות שהמוכר עשה עסקה טובה, "שלא יצטייר שהרוכשים יוצאים פראיירים". אייפקס, ככל הידוע, מתכוונת לבצע בעצמה רכישה ממונפת ב-SPL, ולשתף בבעלות (שוב) את מנכ"ל החברה, שאול אשכנזי, שיממש מצדו רווח של מיליוני שקלים מסיום השותפות עם בארינבוים.

מכירת פעילות התוכנה של SPL מותירה את סילברבוים עם שתי זרועות פעילות עיקריות: מניות השליטה בחברה הבורסאית וורלד גרופ הולדינגס (לשעבר סופר אמאיל), ורבע ממניות חברת ה-IT הצומחת סברהטק, שענק תוכנה עולמי גילה לאחרונה, ככל הידוע, עניין ברכישתה.

חודשים ספורים לאחר רכישת השליטה ב-SPL, השתמש בה בארינבוים כדי לרכוש מידי עופר הירשזון את סופר אמאיל עתירת המזומנים. לאחרונה, השלימה אמאיל רכישת 49% ממניות חברה נוספת שהשתייכה לקבוצת SPL, מידי אותם בעלי מניות ("מרגע שפיצחתי את הקוד זה היה קל", אומר בארינבוים). החברה הנרכשת, וורלד גרופ קונסלטינג, עוסקת בפיתוח ושיווק תוכנה בארצות-הברית ובאוסטרליה, ומעסיקה מעל 100 עובדים. ההשקעה בה בוצעה לפי שווי חברה נמוך יחסית, של 8.4 מיליון דולר, ובחודש שעבר דווח על מגעים למימוש רוב פעילותה תמורת 15-18 מיליון דולר, עסקה שתניב לסילברבוים רווח הון של מיליוני דולרים נוספים.

חלק מבני דורך בשוק ההון נכוו קשות בשנות המפולת. אתה צלחת אותן יפה.

"אתה יכול לקרוא לזה זהירות והליכה בצעדים מדודים. אין קיצורי-דרך. אני פחות בוחן את הרווח הצפוי בהשקעות שאני מבצע, ויותר את הסיכון. בהשקעה הנכונה, הרווח כבר יגיע - והוא תלוי פחות בי, ויותר בשווקים".

מפרגנים לך על המכירה?

"קיבלתי הרבה פירגון מהקהילה העסקית. אני די מופתע וזה אפילו מרגש אותי. צרות וקנאים הרי לא צריך לחפש". *