עו"ד גלאט-ברקוביץ מואשמת במירמה לאחר שהדליפה את מסמך סיריל קרן

עו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ הואשמה היום (ה') בבית משפט השלום בת"א בעבירות של מירמה והפרת אמונים וגילוי בהפרת חובה, בגין הדלפת מסמך חיקור הדין של סיריל קרן לעיתון "הארץ".

בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, עבדה גלאט-ברקוביץ במחוז מרכז בפרקליטות ונשאה את התואר "סגנית בכירה א' וממונה בפרקליטות המחוז".

באוקטובר 2001 החליט היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה, אריאל שרון, שעניינה מימון הפריימריס של שרון בליכוד. בשל מורכבות החקירה ורגישותה, הוחלט למנות פרקליט מלווה לצוות החקירה.

במארס 2002 מונתה גלאט-ברקוביץ לתפקיד זה. היא קיבלה לידיה את כל חומר החקירה שנאסף עד רגע הצטרפותה, ומשלב זה היתה מעורבת באופן מלא בהליכי קבלת ההחלטות בחקירה ובניהולה.

הנסיעה לארה"ב

במהלך החקירה התלוותה גלאט-ברקוביץ לחיקור דין שנערך בארה"ב באוקטובר-נובמבר 2002. החקירה נוהלה באופן דיסקרטי, ופרטיה נחשפו למספר מצומצם מאוד של בכירים במשטרה ובמשרד המשפטים.

בספטמבר 2002 הורה רובינשטיין לבצע חיקור דין לסיריל קרן המתגורר בדרום אפריקה, ואשר על-פי חומר הראיות העביר לחשבונו של גלעד שרון 1.5 מיליון דולר.

הבקשה לחיקור הדין, שנערכה במחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, הועברה בפקס לעיונה של גלאט-ברקוביץ, וזו מסרה את הערותיה בטלפון באותו יום. בבקשה צויין, כי פרטי החקירה הם סודיים. עותק הבקשה נותר בחזקתה של גלאט-ברקוביץ, ועליו מספר הערות שרשמה לעצמה בכתב ידה.

שלושה שבועות לפני הבחירות לכנסת ה-16 החליטה גלאט-ברקוביץ, ממניעים אישיים, לחשוף בפני הציבור את פרטי החקירה בנוגע להעברת הכספים מקרן ומידע בנוגע לחיקור הדין בארה"ב.

התובעות, יעל כוכבי וסילביה פריימן, טוענות, כי חשיפת הפרטים נועדה בין היתר להכפיש את שמו של שרון ולנסות להשפיע על אופן הבחירה של ציבור הבוחרים.

למימוש מטרתה, יזמה גלאט-ברקוביץ קשר עם ברוך קרא, עיתונאי מעיתון "הארץ". ב-5.1.2003 בשעות הצהריים נפגשו השניים בבית החולים איכילוב בת"א.

למפגש זה הביאה עימה גלאט-ברקוביץ את עותק הבקשה לחיקור הדין של קרן, צילמה מהעותק שהיה בידה שלושה עמודים שעליהם לא הופיעו הערות בכתב ידה, וכן את חלקו העליון של עמוד נוסף. את הדפים המצולמים מסרה לקרא והתירה לו לפרסם את תוכנם.

הדפים המצולמים

בעמודים אלה הופיעה סקירה של מהות החשדות המתבררים נגד שרון, וכן פרטים בדבר ההודעות והראיות שנאספו בחקירה עד לאותו שלב. בנוסף, מופיע על גבי הדפים ניתוח של הראיות שנאספו כפי שנמסר לעורך הבקשה מפי צוות החקירה, וכן המניע לחיקור הדין המתבקש וכיוון החקירה המסתמן של קרן.

בנוסף לדפים המצולמים מהבקשה, העבירה גלאט-ברקוביץ לקרא צילום של מכתב שכתבה לפרקליטת המדינה, עדנה ארבל, ב-12.11.2003 הנוגע לחיקור הדין בארה"ב.

גלאט-ברקוביץ ציינה את שמותיהם של חלק מהנחקרים, מידת שיתוף הפעולה שלהם בחקירה ואת עיקרי גירסאותיהם. כמו כן דיווחה, כי הנחקר הישראלי הגיע לחקירה בליווי שני עורכי דין שהורו לו לשמור על זכות השתיקה.

במכתב זה שיקפה ברקוביץ את הלך הרוחות בקרב חברי צוות החקירה, החששות שקדמו לחיקור הדין והתחושה הקשה של עורכי הדין שנכחו בחקירתו של האזרח מישראל.

הבהרות טלפוניות

לאחר הפגישה ביניהם, יצר קרא עם גלאט-ברקוביץ מספר פעמים קשר טלפוני בינואר השנה, וקיבל ממנה הבהרות בנוגע לחומר שהעבירה לו. גלאט-ברקוביץ מסרה לקרא, כי חומר הראיות שנאסף בחקירה ואשר חייב את חקירתו של קרן, העלה חשד לביצוע עבירות של שוחד, מירמה, והפרת אמונים בידי שרון.

ב-7.1.2003 פירסם קרא כתבה בעיתון "הארץ" שכותרתה: "המשטרה חוקרת: איך ולמה הגיעו 1.5 מיליון דולר מדרום אפריקה לחשבון של גלעד ועומרי שרון".

בכתבה פורסמו החשדות שהועלו נגד שרון באשר לביצוע עבירות השוחד, המירמה והפרת האמונים. כמו כן פורסם דבר הבקשה לעריכת חיקור הדין של קרן בדרום אפריקה, תוכנה, ועיקרי גירסאות הנחקרים, חומר ראיות שנאסף ומטרת חקירתו של קרן.

למחרת פירסם קרא כתבת המשך באותו נושא שכותרתה: "חשד: ישראלי מימנו עורך דין לנחקר כדי שישתוק". כתבה זו התבססה על המכתב שהעבירה גלאט-ברקוביץ לקרא בנוגע לחיקור הדין בארה"ב.

בכתבה זו פורסמו פרטים רבים מהמכתב לרבות שמות הנחקרים, גרסאותיהם, מידת שיתוף הפעולה שלהם והחשד, כי עורכי הדין שהתלוו לנחקר הישראלי נשכרו ומומנו על-ידי נחקרים ישראלים אחרים בפרשה.

בפועל, נאמר בכתב האישום, הביאו מעשיה של גלאט-ברקוביץ לפגיעה בהליכי החקירה. כאשר נחקרה תחילה גלאט-ברקוביץ בעקבות הפרסומים, מסרה לחוקרים מסמך שכתבה ביוזמתה וכותרתו "הדלפת מסמך חיקור דין לעיתון הארץ".

גם העיתונאי יעיד

במסמך זה טענה גלאט-ברקוביץ, כי אין לה כל מעורבות בהדלפה וציינה מספר כיווני חקירה למציאת המדליף, וזאת בכוונה להטעות את צוותל החקירה. בשלבים מאוחרים יותר נחקרה גלאט-ברקוביץ באופן רשמי, ובחקירתה העלתה מספר שמות של מדליפים פוטנציאליים, לרבות בכירים במשרד המשפטים.

בכתב האישום נאמר: "במעשים המפורטים שבכתב האישום, מסרה הנאשמת שהיא עובדת ציבור ללא סמכות כדין מידע פנימי מחקירה רגישה וסודית, שהגיעה אליה בתוקף תפקידה כפרקליטה מלווה בחקירה, לאדם שהוא עיתונאי שלא היה מוסמך לקבלו. כמו כן הפרה הנאשמת את האמון שניתן בה כפרקליטה בכירה בשירות המדינה, ופגעה בציבור ובאמון שהוא רוחש למערכת השלטונית".

רשימת עדי התביעה כוללת 12 עדים, ביניהם: תת-ניצב מירי גולן, ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה; ערן שנדר, מנהל מח"ש היוצא בפרקליטות המדינה; נצ"מ אלינוער מזוז, המשנה ליועץ המשפטי במשטרת ישראל; שלומי איילון, נציג משטרת ישראל בגרמניה; יצחק בלום וטל ורנר קלינג מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה; וברוך קרא.