אחרי שש-שבע שנים קשות בענף הנדל"ן, יש כאלה שכבר רואים את האור בקצה המנהרה
וחושבים שאפשר להתחיל לחייך. זה לא יקרה השנה ואולי גם לא בשנה הבאה, אבל לראשונה
מדברים בענף, כמעט בפה אחד, על התאוששות בסוף השנה הבאה, ולכל המאוחר ב-2005,
על רקע ההתאוששות של המשק בכלל.
אבל, עד שזה יקרה, יתמוטטו כנראה עוד לא מעט חברות נדל"ן, בעיקר בגלל מצוקת
האשראי. חברות רבות, בעיקר הקטנות והבינוניות בתחום, לא מצליחות, על רקע המיתון
המתמשך בענף, לגייס מהבנקים את המימון הדרוש להן כדי להמשיך בפעילות השוטפת.
במצב כזה, ישנן לחברות הנדל"ן מספר אלטרנטיבות. אפשר להרים ידיים - אבל זה
קורה רק בשוליים; אפשר להכניס שותפים פיננסים או אסטרטגיים, וזאת מגמה שצוברת
תאוצה, אם כי עדיין לא ממש בולטת בתחום; ואפשר פשוט לחכות ולקוות שהמצב יתאושש.
אלה שבוחרים לעשות כך פשוט מקווים, שרמת הביטחונות המיוחסת לנכסי החברה והתזרים
הצפוי מהפרויקטים שלה יעלה - דבר שיאפשר לשכנע את הבנקים לאספקת מימון נוסף.
אבל בינתיים, החברות שבוחרות בדרך זו רושמות הוצאות קבועות - שמהן אי אפשר
להימנע - עדיין צריך להחזיק מכונות, צוות של עובדים ומשרדים. חוץ מזה יש כמובן
את הריבית על ההלוואות הקיימות. זו יכולה, תלוי בהסכם עם הבנקים, להיות משולמת
בכל תקופה, אם כי, חברות שעוצרות פרויקטים פוגעות כמובן בזרם התקבולים שלהם
ולא כולן מייצרות תזרים שיכול לשרת את החוב באופן שוטף.
מעבר לכך, יש חברות שמחויבות להחזיר את החובות עם הריבית המצטברת בסוף התקופה.
זה נשמע מפתה יותר, אבל זה, במקרה הטוב, להרוויח זמן, ובדרך כלל זה לא מרחיק
את הפגישה עם מנהל הסניף, מאחר שכאשר הריבית מצטברת וההלוואה מתנפחת והיחס
המקודש לבנקים בין הביטחונות לאשראי משתנה, אזי הבנק רשאי להעמיד למכירה את
הפרויקט או נכסי החברה המשועבדים.
כמובן שהוא לא עושה את זה מיד, וזה בדיוק העניין. גם לבנק יש כמובן אינטרס
שהעסק יצליח, אחרת הוא בתרחיש הפסימי מאבד ובתרחיש האופטימי מפחית את הסיכויים
לגבות את החוב. לכן, בשלב הזה מתקיימות שיחות עם החברה, בודקים איפה אפשר להתייעל,
איזה נכסים אפשר לממש, בוחנים האם בכל זאת יש סיכוי להכניס שותף לפרויקט ומנצים
להציל את המצב לטובת שני הצדדים. עושים את זה כל הזמן ובכל הבנקים. זה לגיטימי
וברור, אבל בעוד שבעבר שם המשחק היה להרחיק את רוע הגזרה - מבחינת הבנקים מדובר
במחיקה בדוחות ומבחינת החברה מדובר חיסול - היום כבר באמת מאמינים שיש תקווה
וזה לא רק משחק על זמן שאול.
בחודשים האחרונים, על רקע ההתעוררות בשוק ההון, מיהרו חברות הנדל"ן המבוססות
לגייס הון בדרך של הנפקות אגרות חוב. מדובר על מאות מיליונים שגייסו מבני תעשייה,
אוסיף השקעות, אפריקה ישראל שיכון עובדים ואחרות. זוהי כמובן אלטרנטיבה מצוינת
למימון הבנקאי, אלא שהיא משרתת את מי שכבר יש לו. כל החברות האלה יכולות לגייס
הון נוסף מהבנקים, והשאלה היא מתי יצטרפו לחגיגה בשוק ההון גם החברות הבינוניות
והקטנות בתחום, אלה שבאמת צריכות את הכסף לצורך פעילותן השוטפת. נכון, זאת
תהיה מן הסתם השקעה מסוכנת יותר, אבל המשקיעים ייהנו בתמורה מתשואה אטרקטיבית
יותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.