ענף הנדל"ן היה מאז ומתמיד אחד הלווים הגדולים של מערכת הבנקאות. בתקופות טובות
כולם נהנים מזה - הבנקים מרוויחים את הריבית, החברות מרוויחות מהפרויקטים ומרשות
לעצמן לשלם את הריביות, בד"כ ללא בעיה. אבל כשהזמנים משתנים ועוברים להאטה
ובמהירות למיתון מתמשך, אזי יחסי הכוחות בין הבנקים לחברות משתנים. בשלב זה
הבנקים הופכים לקשוחים יותר במתן אשראי ובמקביל מספר החברות שמתקשות לשרת את
חובם הולך וגדל.
זה הרגע שבו מדברים על מאזן האימה שבין הבנקים לחברות. בפועל, לבנק יש שתי
אפשרויות. הבנק יכול לעצור את האשראי לפרויקט מסויים ולדרוש את החוב בחזרה,
אבל אז הוא מסתכן באיבוד חלק משמעותי מהחוב - החברה הרי סיימה את דרכה. אלטרנטיבה
נוספת היא להמשיך לספק אשראי לפרויקט, ואז אולי תצליח החברה להתאושש ולהחזיר
את חובותיה. אבל אם לא - אזי הנזק גדל יותר מהאלטרנטיבה הראשונה. את כל זה
יודעים טוב מאוד בחברות, וזה כמובן מחזק אותן בעת ההתדיינות על האשראי, אם
כי, כמובן, הבנק בסופו של דבר הוא הפוסק האחרון ביחסי הכוחות האלה.
"על מנת לאבחן את רמת התלות של ענף הבנייה במערכת הבנקאית יש לסקור את התפלגות
האשראי לפי ענפי המשק בכלל וענף הבנייה בפרט ואת יחס האשראי של ענף הבניה לתוצר
הענפי", אומר ראובן קובנט, מנכ"ל דן אנד ברדסטריט ישראל. "בעקבות ההאטה הנמשכת
בענף הבנייה גוברת התלות של הענף באשראי בנקאי. מערכת יחסים זו רלבנטית כיום
יותר מתמיד, הן בשל הקשיים אליהם נקלע ענף הבנייה והן בשל לחצים של המערכת
הבנקאית להגביל את היקף החשיפה לאשראי בעייתי".
לדברי קובנט, מנתוני התפלגות האשראי של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות לשנת
2002 עולה, כי ענף הבינוי והנדל"ן צרך את היקפי האשראי הגבוהים ביותר מבין
ענפי המשק, וזה נמשך גם לשנת 2003 . "מדובר בכ-137 מיליארד שקל המהווה כ-16.7%
מסך האשראי לציבור", הוא אומר. "לשם השוואה, את המקום השני בהיקף החשיפה לאשראי
בנקאי תופס ענף התעשייה עם אשראי של כ-111.2 מיליארד שקל המהווה כ- 13.6% מסך
האשראי.
"הדומיננטיות של ענף הבינוי והנדל"ן גם משתקפת בהיקפי האשראי הבעייתי. בשנת
2002 מוביל הענף עם היקפי אשראי בעייתי של כ-16.4 מיליארד שקל המהווה כ-12%
מסך האשראי. שני לו ענף התעשייה עם 10.3 מיליארד שקל המהווה כ-9.2%. למרות
החשיפה הגבוהה באשראי ובאשראי הבעייתי, היקף ההוצאה השנתית של הבנקים בגין
הפרשה לחובות מסופקים של הענף אינה מהגבוהות במשק.
"בשנת 2002 הפרישו הבנקים בגין חובות מסופקים של ענף הבינוי ונדל"ן כ-1.3 מיליארד
שקל - מדובר בשיעור הוצאה לחומ"ס בסך האשראי של 0.94% בלבד. בקטגוריה זו, אגב,
מוביל ענף התקשורת עם שיעור הפרשה של כ-4.91% ובתי המלון עם כ-3.27%. יש לציין
כי שיעורי ההפרשה היחסית נמוכים אינם מעידים על חוסנו של הענף, אלה על חשש
של הבנקים מעצירת קווי אשראי שיביאו לקריסה של חברות נוספות בענף, ומגמה זו
ממשיכה גם ב-2003".
גם יחס הפרעון של הענף בעייתי. "יחס האשראי לתוצר הענפי - יחס המשקף את כושר
הפרעון של הענף - גדל", אומר קובנט. "נרשם גידול באשראי בנקאי מיחס של כ- 2.95
בשנת 1997 לכ- 5.06 בשנת 2002. גידול זה ביחס אשראי לתוצר משקף הרעה ביכולת
הלווים להחזיר את ההלוואות שלקחו, שכן קצב הגידול באשראי גבוה מיכולת היצור
של הענף. בהשוואה של ענף הבינוי והנדל"ן לכלל המשק עולה, כי כושר הפירעון של
הלווים בענף נפגע לאורך השנים ונמצא הרבה מעל לכושר ההחזר של כלל ענפי המשק".
כך או כך, האשראי לענף הנדל"ן הוא רק חלק מהבעיות בתחום. "ענף הנדל"ן עדיין
בצרות", מעריכים כלכלני דן אנד ברדסטריט ישראל בסקירה מעודכנת. "ענף הבנייה
היה בנובמבר 2003 הענף המוביל את מוסר התשלומים הירוד במשק. כמעט מחצית מהחברות
בענף, 42.2%, פיגרו בתשלומים לספקים. מתחילת השנה אחוזי החברות המפגרות בתשלומים
עומד סביב ה-40%. כמו כן, במדד אחר שלנו, של דרוג סיכוני ההתקשרות, תופס ענף
הקבלנות והבנייה את המקום השני אחרי ענף חנויות המזון, שבו 47.6% מהעסקים מצויים
בדרגת סיכון גבוהה להתקשרות. בענף הבנייה 28.2% מהחברות בסיכון עסקי גבוה מאוד.
בבוחן ענפי של ענף הקבלנות והבנייה לפי ענפי משנה עולה, כי חברות בתחום התשתיות
הן החברות בעלות רמת הסיכון הגבוהה ביותר עם שיעור סיכון של כ-36.1% , סיכון
גבוה במיוחד יש בתחום קבלני התשתיות, וזה לנוכח העובדה, כי היקף ההשקעות בבנייה
ירד השנה לשפל קשה מ-8.7% מהתמ"ג אשתקד ל-8.2% בלבד כיום".
* אבישי עובדיה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
