בריטניה ניצבת עתה בפני מחסור חמור בבתים חדשים

על פי המחקר, דרושה למשק תוספת של 39 אלף בתים חדשים בכל שנה, על מנת להדביק את קצב גידול האוכלוסייה בממלכה המאוחדת.

בדו"ח נכתב עוד כי המחסור בבתים הוא הגורם העיקרי למחירי הדיור הגבוהים בבריטניה. הדו"ח קובע עוד כי בעלי בתים היו חוסכים 8 מיליארד ליש"ט אם מחירי הדיור היו עולים בשיעורים המקובלים ביבשת אירופה.

באשר לפרטים הרוכשים בית לראשונה בחייהם, קובע הדו"ח כי כל אחד מאותם פרטים משלם תוספת של 32 אלף ליש"ט בהשוואה לממוצע המקובל באירופה.

לפיכך, אם בריטניה מבקשת לבנות בתים חדשים בקצב המקובל באירופה, יהיה עליה לבנות בכל שנה 145 אלף בתים חדשים, קובע הדו"ח.

הדו"ח, שחובר על ידי קייט ברקר החברה במועצה למדיניות מוניטרית בבנק אוף אינגלנד, הבנק המרכזי הבריטי, אינו מציג המלצות מוצקות בפרק הסיכום של הדו"ח.

עם זאת, מזהיר הדו"ח שהקצב הנמוך של בניית בתים ברחבי בריטניה מביא להקטנה ממשית בקצב הצמיחה של המשק, ולפיכך "פוגע ברמת החיים של כל אדם המתגורר בבריטניה".

הדו"ח מעריך שאם קצב התייקרות מחירי הדיור בבריטניה היה עומד בקנה אחד עם הממוצע האירופי מאז 1975, היתה בריטניה רושמת חסכון של 8 מיליארד ליש"ט.

בדו"ח נכתב עוד ש"ההיצע המצומצם בשוק הדיור בא לידי ביטוי בכך, שמשאבים, שבדרך כלל היו מופנים לשוק הדיור, מופנים במקרה הטוב למטרות אחרות, המניבות (פוטנציאלית לפחות) פחות תועלת לכלל המשק, או שאין עושים בהם כל שימוש, במקרה הרע".

ב=2001 ניבנו כ-175,000 בתים חדשים ברחבי בריטניה, המספר הנמוך ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. זאת בעוד שבמרוצת העשור האחרון מספר יחידות הדיור החדשות שניבנו

היה נמוך ב-12.5% לעומת העשור הקודם.

ברקר תולה בדו"ח את האשם למצב הנוכחי, חלקית לפחות, במערכת התכנון הבריטית.

"מערכת התכנון מורכבת, לוחות הזמנים לא אחת נוטים להיות ארוכים מדי, ודרישות התכנון פוגעות לא אחת בביצוע פרויקטים, מעכבות אותם או מביאות לביטולם", נכתב בפרק הסיכום של הדו"ח.