חברים ותיקים בקיבוצים תובעים בבג"ץ להכיר בזכויותיהם לשיוך מגרשים

מרבית חברי העמותה הם בניהם של חברים קשישים בקיבוצים, או כאלה שהוריהם נפטרו בהיותם חברי קיבוצים. בעמותה חברים גם קשישים חברי קיבוצים.

בעתירה נטען, כי בפברואר 1996 התקבלה החלטה 751 במועצת מקרקעי ישראל, המתייחסת לשיוך מגרשי מגורים לחברים בקיבוצים. עם זאת, ההחלטה לא היתה ברורה ביחס למועד לביצוע השיוך שבו ייקבעו זכויותיהם של החברים המתגוררים בקיבוץ.

לאור העובדה שההחלטה לא קבעה "יום קובע", ניתנה הסמכות לקביעת "היום הקובע" להכרעתו של כל קיבוץ וקיבוץ. כך, נטען, יכול כל קיבוץ לשקול שיקולים שונים ובהם שיקולים זרים ובלתי רלבנטיים בקביעת המועד המזכה בשיוך.

בקיבוצים רבים, בהם קיימת שכבה גדולה של קשישים מייסדי הקיבוץ, מעוכבת ההחלטה על קביעת "היום הקובע", מתוך רצון ששכבת הקשישים תלך לעולמה ודירותיהם יחזרו לשמש את הכלל, אם לשם שיוך הדירה לאחרים או לשימוש הדירה כנכס מניב להשכרה.

מאידך, קיימים קיבוצים אחרים שבו מנסים לעכב את קביעת "היום הקובע" בשל רצונם של חברים לדחות את היום, עד שבניהם הצעירים יגיעו לגיל המאפשר קבלה לחברות והשתתפות בתהליכי השיוך.

אפשרות אחרת לדחייה האפשרית היא בשל ההנחות הגדולות הניתנות בדמי ההיוון על-פי החלטה 751, לבעלי סף של 15 שנות חברות בקיבוץ. כך מנסים חברים בקיבוצים שונים לדחות את ההחלטה על מנת לזכות בהנחה.

לאור האמור, מבקשים חברי העמותה מבג"ץ להורות מינהל לקבוע, כי "היום הקובע" הוא 27 בפברואר 1996, המועד שבו התקבלה ההחלטה 751. כך יזכו גם אלה שיצאו מהקיבוץ לאחר מכן באפשרות לשיוך, וגם יורשי החברים שנפטרו. את העתירה הגיש עו"ד גל פלג. (בג"ץ 03/11068).