300 התנגדויות הוגשו נגד התוכנית להקמת צנרת הגז הטבעי היבשתית

בין ההתנגדויות שהוגשו לוועדות המחוזיות: התנגדויות של בעלי קרקע פרטיים בדליית אל-כרמל, עוספיה, ובקה אל-גרביה; התנגדויות של הוועדה המקומית מנשה-אלונה ועיריית ראש-העין למיקום תחנות הגז המחייבות הפקעה; התנגדויות עקרוניות לגבי סמכויות הוועדות המחוזיות והליכי הוצאת היתרי בנייה; התנגדויות לפגיעה נופיות, פגיעות בתוכניות מאושרות, בעיות ביטחון ובטיחות; התנגדויות של חברת כביש חוצה ישראל, מקורות, החברה לתשתיות נפט ואנרגיה, משרד האוצר, רשות העתיקות ורכבת ישראל; התנגדות של עיריית חיפה; התנגדויות הקשורות לפיצויים.

תוכנית המיתאר הארצית המתייחסת לפרויקט היבשתי היא תמ"א 37. לדברי רונן, בניגוד לצפוי, רק שליש מהתוואי עובר לאורך כביש חוצה ישראל. יתר הקו עובר בקרקעות פרטיות וציבוריות.

לדברי רונן, התוכנית שנדונה כבר שלוש שנים הגיעה רק לשלב ההתנגדויות, וייתכן שיהיה צורך לערוך שינויים לתמ"א. הוא מעריך, כי יהיו פניות של מתנגדים לבתי-משפט. כן לא נפתרו הבעיות הבטחוניות ומיגון הקווים. הוא מעריך, כי הפרויקט יהיה מוכן רק בסוף 2008.

בהתייחסו לתחנת הכוח רדינג בת"א שאמורה לקבל גז טבעי, אמר רונן, כי הכניסה היבשתית לתחנה כבר אושרה במסגרת התמ"א, אך היא תבוטל עקב התנגדות עיריית ת"א. לוח הזמנים לסיום התוואי לרדינג הוא 2010. לדברי רונן, תוואי ימי יאפשר להקדים את הזרמת הגז לרדינג.

לגבי התוואי לתחנת הכוח חגית שליד יוקנעם, אמר רונן, כי ישנן מספר התנגדויות. לוח הזמנים לביצוע התוואי הוא סוף 2007. באחרונה אמור שר התשתיות, יוסף פריצקי, כי עדיף להקים פרויקט משולב של צינור יבשתי וימי, כדי לזרז את זרימת הגז.

לדברי רונן, התוואי הדרומי מאושר, אך יהיה צורך לבצע שינויים בתוכנית. זאת, גם עקב התנגדות עיריית באר-שבע להעברת קו הגז בתחום תוכנית האב לאיזור המטרופוליני של העיר, וכן משום שקיימת בנייה של אוכלוסייה בדואית על תוואי הקווים המאושרים.