הנקראות ביותר

מתחם הנביאים בירושלים: אין נביא בעירו

מצפון לרח' יפו, ובאופי שונה ממנו, התפתח מתחם הנביאים, בו נבנו לצד בתי דירות ערביים מפוארים גם כנסיות, אכסניות צליינים, קונסוליות, בתי חולים, בתי ספר ובתי יתומים * ללא תוכנית פיתוח כוללת המתחם הולך ונהרס, ומאידך תוכנית שימור ממתינה ליישום

לאחר מאות שנים של ניתוק מהמערב, גרמה הפתיחות בתחילת המאה ה-20 לחידוש ההתעניינות האירופאית בארץ הקודש בכלל ובירושלים בפרט. כתוצאה מכך, החלה פעילות נרחבת שמוביליה היו גופים מיסיונרים נוצרים ונציגי המעצמות, שנאבקו על מעמדם והשפעתם בירושלים.

במקביל להתפתחותו של רח' יפו כמרכז הכלכלי-מסחרי של ירושלים, התפתח מצפון לו מתחם הנביאים, שהיה בעל אופי שונה לחלוטין. לצד בתי דירות מפוארים של משפחות ערביות עשירות ונתינים זרים, הוקמו בו כנסיות, אכסניות צליינים, קונסוליות, בתי חולים, בתי ספר, בתי יתומים ועוד. המבנים הוקמו במגוון מרשים של סגנונות ארכיטקטוניים, חצרות יפהפיות הנסתרות מאחורי חומות אבן ואוכלוסיה מגוונת, ויצרו איזור בעל מרקם ייחודי ואווירה שונה בניחוח אירופאי אריסטוקרטי.

הרחוב התפתח כציר הבנייה העיקרי של ירושלים במאה ה-19, ולתוכו התקבצו מגוון מרשים של סגנונות ארכיטקטוניים מהארץ ומהעולם. באיזור התגוררו אישים נודעים, ביניהם הקיסר האתיופי הילה סילאסי, אליעזר בן-יהודה, המשוררת רחל, האדריכל וחוקר ירושלים קונרד שיק, הצייר הולמן האנט, רופאת הילדים הלנה כגן, ד"ר טיכו רופא העיניים המפורסם ואשתו הציירת אנה, ועוד רבים וטובים.

תושבי העיר קראו למקום "רחוב בתי החולים", "רחוב הקונסולים", או ביחס לרחוב יפו - "הרחוב האחורי". השם רחוב הנביאים נקבע רק בתקופת השלטון הבריטי ב-1921, ע"י ועדת השמות של החברה למען ירושלים, בראשות המושל רולנד סטורס, שהיה נוצרי אדוק והעניק שם זה לרחובות גם בת"א ובחיפה.

לאחר מלחמת העצמאות נותר חלקו המזרחי של המתחם בידי הירדנים, ואיזור הגבול הפך משכונת יוקרה לשכונת מצוקה. מתחמים אחרים הוזנחו, והרחוב איבד את יוקרתו. מספר מבנים היסטוריים נהרסו או הושחתו בתוספות בנייה מכוערות. סלילתו של כביש מספר 1 הנציחה את חלוקת הרחוב לאורכו, לשני קטעים נפרדים, תוך הגברת תנועת המכוניות ומתחמי החנייה באיזור. ברוח התכנון המודרני, נבנה ב-1989 בניין ארלדן, בן 7 קומות, אשר היה אמור להיות המבנה הגבוה ביותר באיזור.

הרשויות, ציבור המתכננים והמועצה לשימור אתרים מודעים כיום לצורך החיוני לשמור על מורשת הרחוב. אך אף על פיכן, לא נקבעה עדיין מדיניות שימור כוללנית לאיזור. העדיפות הניתנת לתנועת כלי רכב ולבנייה לגובה ממשיכה לאיים על אופי הרחוב. עם זאת, קסמו לא אבד ובעשורים האחרונים שוב עלתה יוקרתם של מתחמים כמו מוסררה, שכונת החבשים, המתחם מונבאז וסביבתם.

מה עושים גופי התכנון בנדון?

לזכותם של גורמי התכנון בעירייה יאמר, שלא התעלמו לחלוטין מהמאבק הציבורי שמנהלים תושבי הרחוב ותומכי השימור, והתוכניות בהן מדובר כיום מתונות מאלו שנדונו בעבר.

עם זאת, העיקרון העומד מאחוריהן לא השתנה - הפיכת רח' הנביאים לציר תחבורה מרכזי, תוך הריסת מתחם הפאבים ברחוב מונבאז. תפיסה זו אף התחזקה לאחרונה, בעקבות הכוונה לסגור את רחוב יפו לתנועה פרטית, עם הקמת פרויקט הרכבת הקלה.

המועצה לשימור אתרים, החברה להגנת הטבע והוועד למען שימור הנביאים מנהלים מאבק ציבורי לשימור הרחוב וסביבתו. הפיכתו לציר תנועה עמוס תשנה את אופיו הייחודי, ותסתום את הסיכוי לשקם את המתחם ולהפכו לאטרקטיבי למגורים ולתיירות. כך גם תוכניות בינוי שאינן תואמות את אופי האיזור, כמו הבינוי המוצע כתחליף למתחם הפאבים ברחוב מונבאז, והתוכנית שאושרה להקמת מגדל בן 24 קומות בין הרחובות יפו והנביאים, במקביל לשכונת עזרת ישראל, שהוכרזה לשימור.

במקביל למאבק הציבורי, הציעו שלושת הגופים לראש העיר הקודם, אהוד אולמרט, להכין תוכנית אלטרנטיבית לפיתוח ושימור המתחם, תוכנית אותה הכינו האדריכלים ומתכנני הערים פיליפ ברנדייס ופיטר בוגוד.

התוכנית מתבססת על ההנחה, שעם הקמת הרכבת הקלה בעיר לא יהיה צורך בציר תנועה חלופי לרחוב יפו, שהרי מטרת מערך הסעת ההמונים היא הפחתת התנועה הפרטית בעיר.

תוכנית השימור של ברנדייס ובוגוד

התוכנית של שני מתכנני הערים מציעה להפוך את חלקו הישר של הרחוב למדרחוב שיחבר את המתחמים משני צדדיו, תוך שימוש במבנים ובחצרות לחיזוק אופיו התיירותי תרבותי של המתחם, וקשירתו למרכז העיר. מסלול עוקף יאפשר תנועה מקומית, אך אופיו לא יעודד תנועה עוברת.

שימור מתחם הפאבים ברחוב מונבז הוא בעל חשיבות רבה, הן מבחינה ארכיטקטונית והיסטורית, כחלק ממגרש הרוסים, והן כמתחם שכבר תורם להחייאת מרכז העיר. התוכנית מציעה להפוך גם אותו למדרחוב, ולפתוח כביש חדש מתחתיו שיאפשר כניסה לחניונים המתוכננים במגרש הרוסים. הבנייה חדשה תוגבל לגובה 6-4 קומות, ותותאם לאופי האיזור. עוד במהלך הכנתה הוצגה התוכנית בפני גורמי התכנון בעירייה, כשהמכשול העיקרי היה מאגף התחבורה.

מעבר לכך, מתחולל כיום מאבק על מספר מתחמים ספציפיים ברחוב עצמו:

1. בית החולים לילדים: נוסד ע"י הרופא הגרמני, ד"ר מקס סנדרצקי, והיה מהמוסדות הרפואיים הראשונים בארץ, ובין הראשונים מסוגו בעולם. הוא היה החלוץ בשטחי רפואה רבים, כגון פסיכולוגיה לילדים, פעל בו גם חדר ניתוח והוא רשם שיעור תמותה מהנמוכים בעולם. ד"ר סנדרצקי פעל בהתנדבות עם אשתו, וזכה על-כך לתואר כבוד מוילהלם השני.

כיום קיימת תוכנית מתאר מקומית המתייחסת לשימור השטח וקביעת בינוי להקמת בניין חדש - ארלדן שלב ב'. הכוונה היא לבנות בניין למסחר ומגורים. במבנה בית החולים גרים כיום מספר דיירים בשכירות. הבית נמצא בבעלות חברת ארלדן (משפחת רשף, צלי רשף).

המבנה נשמר עד היום בצורתו המקורית, הוא ממוקם בתחילת הירידה לרחוב הנביאים - מיקום בולט, ולמבנה ערך אדריכלי בשל גגותיו, חצרותיו הפנימיים והחללים המצויים בו. גם ערכו ההיסטורי מקנה לו חשיבות ארצית ובינלאומית.

2. מתחם מע"ץ: נמכר לאחרונה למנשה לוי, קבלן ירושלמי, תמורת סכום נמוך יחסית של 4 מיליון דולר. במתחם שני בתים לשימור של בנייה גרמנית מסוף המאה ה-19. במשך השנים האחרונות, מאז שמע"ץ פינו את המקום, מינהל מקרקעי ישראל השאיר את השטח נטוש - מה שגרם לפעולות ביזה חמורות של אבנים, מרצפות ואריחים. העירייה פנתה למינהל שימכור את הנכס ליזם, ואכן הנכס נמכר, אך הנזק כבר נעשה, המקום נהרס ונבזז. שטח המתחם 3.3 דונמים, צורתו טרפז וניתן לבנות בו 40 יחידות דיור. המתחם ממוקם בין בי"ס אורט נביאים לכנסייה האתיופית.

3. בית הבישוף: החודש אושרו במתחם תוכניות בנייה למגורים ובית מלון בגובה 8 קומות. הבית עצמו מוכרז לשימור, ועל כן הוא מוגן, אך הבנייה שאושרה במתחם עלולה לפגוע במראה הבית וסביבתו. התוכניות לבינוי עברו החודש את הוועדה המחוזית. המועצה לשימור אתרים מתכוונת להגיש התנגדויות.

מנכ"ל המועצה לשימור אתרים, יוסי פלדמן, טוען כי רחוב הנביאים בירושלים הינו ללא ספק אחד המכלולים האורבניים-היסטוריים המעניינים ביותר בארץ. "הוא פנינת תרבות מבחינה היסטורית, ארכיטקטונית וחברתית, והוא גם תופעה ייחודית כציר מפגש בין יהודים, מוסלמים ונוצרים. הרחוב קושר את כל הקצוות והניגודים הגלומים בירושלים. התנועה האנושית ברחוב היא אדירה מבחינה כמותית ומבחינת סוגי האוכלוסיה העוברים בו מדי יום.

"תוכנית השימור אותה אנו מציעים היא מתוך תפישה של פיתוח בר-קיימא, בה ההיבט התחבורתי מטופל מתוך גישה הגורסת, כי החייאת עיר היסטורית מחייבת קידום תחבורה ציבורית אמינה, במקביל להפחתת נפח התנועה הפרטית, דבר שעולה בקנה אחד עם הרכבת הקלה. בהקשר זה, הקצאתו של רחוב יפו לרכבת הקלה עשויה להיות צעד חשוב להחייאת מרכז העיר. על רחוב הנביאים להתפתח כרחוב שליו וירוק, שיאזן את אופיו של רחוב יפו", אמר פלדמן.

מודעות הרשויות לחשיבות הבתים ברחוב באה עד היום לידי ביטוי בעיקר בשלטי "המורשת הבנויה" שנקבעו בבניינים רבים ברחוב ב-1995, אך כדי למנוע התפוררותו של מרקם אין די בשילוט. להצלת הרחוב ולשילובו במרכז העיר יש צורך דחוף בתוכנית ובמדיניות כוללת, שישקפו תפיסה תכנונית עכשווית ובת-קיימא, בניגוד לתפישה הנותנת עדיפות לכלי רכב ולבנייה גבוהה. גישה תכנונית לרחוב עשויה לחרוץ לחסד או לשבט את גורלו של אחד האיזורים הייחודיים והמעניינים ביותר בירושלים.

תחילה דרושה תוכנית פיתוח כוללת לרחוב.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות