גיל: "לאלסינט לא היה סיכוי לצמוח בלי השקעות עתק; עדיף לחפש ערך מוסף בטכנולוגיות חדשות"

עמנואל גיל, נשיא קבוצת אלביט, מכהן כיום גם כנשיא אלסינט. זאת, לאחר פרישתו של יונתן אדרת, שמילא את תפקיד הנשיא בשנים האחרונות, והתפטר בעקבות חילוקי דעות בנוגע לעתידה של החברה. אדרת האמין במאבק עצמאי של אלסינט מול ענקי העולם בתחום ההדמיה הרפואית. גיל ומרבית חברי ההנהלה העריכו שעדיף למכור את הפעילויות, ודעתם היא זו שהתקבלה לבסוף ואילצה את אדרת ללכת הביתה.

- עמנואל גיל, ניסיתם למכור גם את שאר הפעילויות של אלסינט ולהותיר אותה חברת מזומנים נטו?

"במפורש לא. השארנו את חטיבת הייצור אצל אלסינט, כי רצינו שכך יהיה. בזכות הקשרים הטובים שיהיו לנו עכשיו עם ג'נרל אלקטריק ועם פיקר נוכל למכור ללקוחות חדשים, ולהגדיל את המכירות של חטיבת הייצור, שתגיע להכנסות שנתיות בהיקף של כ-100 מיליון דולר. החטיבה יכולה להתפתח בתחומי המכניקה והאלקטרוניקה הרפואית, ובמקביל לשמש, למשל, כקבלן ייצור של פיקר, שאין לה מערך ייצור משלה.

"אומנם אלסינט קיבלה אופציית פוט המאפשרת לה למכור את מחצית ממניות אלג'מס ב-30 מיליון דולר. אלא שכרגע בכוונתנו לשמור באמצעות אלג'מס על הקשר הטוב עם ג'נרל אלקטריק. יכול להיות שבעקבות הקשר הזה והעיסקאות שעשינו איתם בשנה האחרונה, נקים איתם שותפויות נוספות".

- מה לגבי חטיבת הממוגרפיה של אלסינט? האם תשאירו אותה אצלכם?

"אני לא יכול להרחיב, אבל יש לנו גם תוכניות לגבי עסקי הממוגרפיה. אנחנו נמצא את המסגרות המתאימות לה".

- אלסינט עומדת לקבל 375 מיליון דולר במזומן כשהעסקה תיסגר בנובמבר. כבר החלטתם מה תעשו בכסף?

"אם וכאשר תיסגר העסקה, נבוא לבעלי המניות של אלסינט, ונציע להם אלטרנטיבות. ברור שחלק מהכסף יילך לטובת חלוקת דיבידנד שיפצה את בעלי המניות, וחלקו להשקעות חדשות. עדיין לא ברור כמה יילך לאן.

"לא החלטנו במה נשקיע את הכסף, אבל לדעתי האישית תחום הבריאות בכלל, והטכנולוגיה הרפואית בפרט, הם תחומים צומחים ביותר, וטמון בהם פוטנציאל רב. קווי המוצרים של אלסינט נחשבים לבוגרים ולבעלי שיעורי צמיחה נמוכים יחסית, ולכן אני סבור שכדאי ללכת לכיוון של טכנולוגיות חדשניות הקשורות לתחומים פחות בוגרים. יש הרבה תחומים בענף הבריאות שהטכנולוגיה לא חדרה אליהם. שם אפשר להשיג שיעורי צמיחה גבוהים ולהביא ערך מוסף לחברה".

- האם נשקלת האפשרות למזג את אלביט הדמיה עם אלסינט לאחר שתי העיסקאות?

"הגיוני מאוד למזג את שתי החברות, גם לפני העיסקאות עם ג'נרל אלקטריק ופיקר. מדובר בשתי חברות שאינן גדולות מדי, שתיהן ציבוריות, גובות עלויות בנפרד, ואין הצדקה לשמור עליהן במסגרת הנוכחית. עכשיו, ייתכן מאוד שנפעל למיזוג כזה".

- אם הזכרנו מיזוג, לאחרונה נפוצו שמועות על מיזוג בין אלביט מערכות לבין תדיראן, שנותרת לאחר המיזוג עם אי.סי.איי עם עסקים בתחום הביטחוני. יש דברים בגו?

"אנחנו מחפשים כל הזמן מיזוגים בתחום הצבאי. אני מאוד בעד קונסולידציה של תעשיות ביטחוניות בארץ. כששתי חברות פועלות בנפרד, יש לכל אחת עלויות שיווק רבות. אין שום סיבה לא לאחד חברות דומות בפעילותן. תראה כיצד AIR-BUS הצליחה להלחיץ את בואינג בזכות מיזוג שביצעה ושהשיג שיווק אגרסיבי של מוצריה. תדיראן היא אופציה למיזוג כזה".

- אם נחזור לעסקת אלסינט, האם נשקלה ערב המכירה גם סגירה של חטיבות במקום מכירתן?

"מן הסתם, הרווחיות הנמוכה של אלסינט נבעה מהעובדה שהיא החזיקה גם קווי מוצרים שהפסידו כסף. ברור שאם אתה מפעיל קו מפסיד ומשקיע בו שנים ארוכות בלי לראות פירות, אתה בוחן אפשרות לסגור אותו. כך היה גם באלסינט, אצלה קו ה-MRI לא הצליח לעלות על פסי רווחיות".

- עסקת הענק עם ג'נרל אלקטריק ופיקר נולדה לאחר ויכוח מהותי בינך לבין יונתן אדרת. האם אתה סבור שהמכירה היתה בגדר כורח?

"אני חושב, שמה שקובע עבור החברה הוא לא הבעלות, אלא הערך המוסף שהיא מביאה לבעלי מניותיה ולמשק הישראלי. לגבי אלסינט היה ברור שהיו דרושות השקעות עתק כדי שהיא תשרוד באופן עצמאי. אחרת לא היה לה סיכוי לצמוח באופן עצמאי. היה צורך להרחיב את השיווק של החברה באופן מהותי כדי להתמודד מול חמישה ענקים ששולטים בתחום. היה צריך להשקיע באמריקה, בצרפת, בברזיל.

"האם להשקיע את הכספים הללו זה יותר טוב מאשר לקחת כסף ולהשקיע אותו בחדשנות טכנולוגית בישראל? אני חושב שלא. זה כמו שעלית ואסם ינסו להשקיע בצרפת ולמכור שם שוקולד. אין לזה כמעט ערך מוסף.

"אני איני סבור שהבעלות היא הדבר החשוב. לכלכלה הישראלית זה פחות חשוב שדגל ישראל יתנשא מעל 50 גגות של משרדי חברות בחו"ל, ושחברות ישראליות יצטרכו להשקיע משאבים רבים כדי לתפעל עסקים בחו"ל. יותר טוב אם חברות ייצרו כאן ערך מוסף באמצעות השקעות חדשות. צריך לזכור שהשוק המקומי הוא קטן, וכאשר אתה מתמקד במכירות לחו"ל, צריך לבדוק היטב כמה זה משתלם"