אחזקת הכבישים: אי עשייה במיטבה

רצון להתפזר על פני עשרות פרויקטים בתקציב סלילה מוגבל גורר עצימת עין במה שנוגע לאיכות הכבישים. עצימת עין בשעת הסלילה מחייבת הוצאות אחזקה כבדות במהלך חייו של הכביש, שהתשתית שלו היא ככה-ככה והמיסעה שלו דקיקה למדי. אלא שהמציאות הזאת אינה באה לידי ביטוי בתקציב האחזקה של מע"צ, אפילו אם נתעלם משתי עובדות המשפיעות לרעה על ההוצאות הממשיות לאחזקת הכבישים.

ראשית, מע"צ משתתפת גם באחזקת כבישים מטרופוליטניים, שאינם מוגדרים כבינעירוניים. שנית, מבקר המדינה כבר עמד על כך, שלפעמים מע"צ מעבירה סכום מסוים מתקציב האחזקה העלוב ומוציאה אותו על סלילה (ראו הראיון עם מנכ"ל מע"צ הקודם עמי לקס, במאמר הפותח). מן הסתם, הדבר קורה במקום שהלחץ הפוליטי מביא להאצת הסלילה, כדי שתסתיים לפני הבחירות הקובעות את גורלו של איש פוליטי, שר או ראש עיר.

המבקר כותב: "מע"צ הפחיתה באופן שיטתי תקציבים שיועדו לתחזוקה לטובת פיתוח, ללא הסברים.. מע"צ נהגה להוריד את ציון היעד של רמת השירות כשלא עמדה ביעד שקבעה בתוכנית רב-שנתית קודמת".

נעשה לפנים משורת הדין ונניח, שכל תקציב האחזקה אכן מוקדש לאחזקה, וגם נתעלם מן האפשרות, שחלק מהכסף אינו מוקדש לכבישים בין-עירוניים. יתר על כן, נתעלם גם מהאחזקה הנוראה של כבישי הגישה ליישובי הארץ, כאשר כבישים אלה מתפרסים על יותר מ-1,500 קילומטרים.

בהנחה שהכל הולך לכבישים הבין-עירוניים, נראה כמה שקלי אחזקה מוקדשים למטר רבוע בכבישים אלה. ב-1992 הגיע תקציב האחזקה ל-498 מיליון שקל, ואילו שטח הכבישים הבינעירוניים היה קרוב ל-29 מיליון מטרים רבועים. מכאן שתקציב האחזקה הממוצע היה 17.1 שקל למ"ר.

מה היה ב-1995? תקציב האחזקה התכווץ ל-391 מיליון שקל ואילו שטח הכבישים הבינעירוניים התרחב לכ-34 מיליון מטרים רבועים. מכאן שההוצאה לאחזקה ירדה ל-11.1 שקלים למ"ר.

בשנת 2000 הוציאה מע"צ 440 מיליון שקל בסעיף זה - בהנחה שלא עסקה בכבישי גישה ובכבישים מטרופוליטניים וגם לא גלגלה משהו מאחזקה לפיתוח. שטח הכבישים הבינעירוניים היה אז כ-41 מיליון מ"ר וההוצאה למ"ר ירדה ל-10.7 שקל. ב-2002 היה שטח הכבישים הללו כ-48 מיליון מ"ר ותקציב האחזקה 506 מיליון שקלים, שהם רק 10.5 שקל למ"ר. ירידת האחזקה נמשכה במלוא המרץ ב-2003, כי הסלילה נמשכה והתקציב חזר וירד ל-480 מיליון שקל.

האם הסכום מספיק? אפשר לדבר על התרשמות ואפשר לדבר על בדיקה הנדסית. נתחיל בהתרשמות. פלוני שגר בירושלים ועסק בתכנון סביבתי בנגב ובעמק חפר שאל פעם את מנכ"ל מע"צ דאז: למה כשאני נוסע בכביש הדו-מסלולי בין כפר-סבא לחדרה או בין קרית-מלאכי לבאר-שבע, בכיוון אחד הנסיעה נסבלת ובכיוון ההפוך המכונית מקפצצת כמטורפת? הביט בו מנכ"ל מע"צ ברחמים ואמר: מה אתה לא מבין? כיוון אחד הוא הכביש הישן והכיוון ההפוך הוא הכביש החדש, שנוסף עם הרחבת הכביש משני נתיבים לארבעה. אז למה לא דאגתם לרמה אחידה? אין כסף, פסק המנכ"ל.

פלוני, קצת נודניק, שאל בכל זאת: למה כשאני נוסע בכביש דו-מסלולי, לא משנה באיזה כיוון, הרי בנתיב הימני המכונית מקפצצת כמטורפת ואילו בנתיב השמאלי שבאותו כיוון היא נוסעת בצורה נסבלת? נזף בו המנכ"ל: מה אתה לא מבין? בנתיב הימני נוסע הרכב הכבד והורס את הכביש. אז למה לא התאמתם את הנתיב לרכב הכבד? אין כסף. סיים המנכ"ל את השיחה.

אין כסף, אבל יש סקרים הנדסיים המספקים סקרנות אבל לא תקציב. בשנת 1987, לפני 16 שנה, הזמינה מע"צ סקר הקרוי "מערכת ניהול מיסעות" ובו קבעו ל.ק.י מהנדסי תחבורה יועצים: ככל שמצב פני המיסעה נמוך יותר, עלות השיקום גבוהה יותר. המצב הגרוע של רשת הכבישים גורם נזק מצטבר לא רק לכבישים עצמם, אלא גם לרכב המקפצץ עליהם והוא גורר גם בזבוז זמן מצטבר לנוסעים ברכב.

לא ניכנס כאן לפרטי החישובים שעשו המהנדסים, שאמרו למע"צ כמה כסף בדיוק יש להוציא לאחזקת הכבישים, בהתאם למחירי 1987 ולמצב הרשת באותה שנה.

מה עשתה מע"צ בדו"ח הזה? השתמשה בו כתירוץ לאי-עשייה. בכל שנה מתפרסם תקציב מע"צ, ופלוני, שלא התעצל לעיין בדברי ההסבר לתקציב, קרא בו בכל שנה את הפיסקה הבאה: "עלות השיקום משתנה בצורה מעריכית כתלות במצב המיסעה. דהיינו, כל שמצב פני המיסעה גרוע יותר, עלות השיקום גבוהה יותר, ומכאן שאין יתרון כלכלי בדחיית הוצאות לשיקום המיסעה". כך בכל שנה, אבל ב-1997 נוספה פיסקה חדשה: "השנה יושלמו ההכנות להפעלת מערכת ניהול מיסעות על מצאי הכבישים שבאחריות מע"צ, שתאפשר ביצוע אופטימזציה בניהול מערך האחזקה ושיקום הכבישים".

מה נכתב בדברי ההסבר לתקציב מע"צ בשנה שחלפה? לא תאמינו: "בשנים 2000-1966 התבצעו סקרים לבחינת מצב המיסעה.. בשנת 2001 הוחלט לתגבר את תחום אחזקת המיסעות בכבישים. מדיניות תגבור רשת הדרכים הבינעירוניות תימשך גם בשנת 2003".

תימשך? איך היא תימשך לפני שהתחילה? הלא תקציב האחזקה ירד ב-2003 מ-506 מיליון שקלים ל-480 מיליון שקלים. ישראבלוף במיטבו!