מכרזי מע"צ: הטבלאות לא משקרות

בעזרת הנתונים הגולמיים הללו, חישבנו את כל הפרמטרים השזורים בגיליון זה: תקופת הביצוע בחודשים, זמני האיחור או ההקדמה, היקפי החוזה במקור ובפועל מתואמים.

תיאום החוזים בוצע בשני שלבים. בשלב הראשון תואמו החוזים ליום התשלום בפועל, והם הוצמדו למדד מחירי תשומות המחירים בסלילה כפי שמפורסם מדי חודש על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בשלב השני תואמו היקפי התשלום בפועל ל-31 לדצמבר 2002 על-ידי הצמדתם למדד המחירים לצרכן, המפורסם אף הוא מדי חודש בחודשו על-ידי הלמ"ס.

בחרנו במדד הסלילה של מע"צ, למרות שהוא איננו מדד ההצמדה היחידי במכרזי מע"צ, משום שהוא המדד המייצג והשכיח ביותר. לכן, אם מכרז מסוים שוערך בפועל לפי מדד אחר מבין המדדים של מע"צ, תיתכן סטייה מסוימת בנתונים ובתוצאות שהגענו אליהן.

בתיאומים וחישובים אלה יצרנו את מסד הנתונים הבסיסי שלנו, ואיתו בחנו את הפרויקטים ואת הקבלנים על-פי שלושה רבדים.

הרובד הראשון שנבחן הוא על-פי כל פרויקט ופרויקט. הצגנו את עשרת הפרויקטים הבולטים בהם התבצעו חריגות תשלום. ברשימה זו ניתן לראות את הקבלנים הבולטים, המופעים גם בטבלאות האחרות. השינוי הממוצע באחוזים ב-10 הפרויקטים עמד על 77.2% בממוצע לפרויקט - הרבה מעבר לסטייה המקובלת בשוק, הנעה סביב 15%-20%.

הרובד השני לפיו בחנו את הנתונים הוא רובד המחוזות. כל הנתונים במחוזות סוכמו, והתוצאות מאפשרות לראות איזה מחוז חרג יותר מכולם. מחוז דרום הוא המחוז ה"סורר" ביותר, ובולטת בו החריגה הממוצעת של 35.7%, כאשר הוא אחראי ל-11.4% בלבד מכלל הפרויקטים של מע"צ בעשור האחרון. לעומתו, מחוז צפון חרג בשיעור נמוך יחסית של 8.7% והוא אחראי ל-17.8% מהיקף הפרויקטים.

הרובד השלישי שבחנו הוא רובד הקבלנים. בטבלת סיכום הקבלנים המובאת בעמוד שמשמאל, מסודרים כל 55 הקבלנים, לפי גובה התוספות שקיבלו עבור כל הפרויקטים שביצעו עבור מע"צ בעשור האחרון.

לטבלה זו הוספנו מספר עמודות נוספות, המייצגות את חלקו של כל קבלן מתוך סך כל התוספות שניתנו לכלל הקבלנים; שיעור הזכייה של אותו קבלן במכרז, קרי המספר היחסי של המכרזים בהם זכה לעומת שאר הקבלנים. כמו כן בחנו את התוספת הממוצעת לפרויקט בשקלים של כל קבלן.

כמו כן, הוספנו שלוש עמודות. עמודת השינוי הממוצע באחוזים, בה בדקנו מהי החריגה הממוצעת בתשלום מהיקף הפרויקט המקורי מבלי לקחת בחשבון את היקף הפרויקט. עמודה זו מראה מה היתה החריגה הממוצעת עד היום, ואין להשליך ממנה סטטיסטית לעתיד. לעומת זאת, בעמודת הממוצע המשוקלל, היקף הפרויקט נלקח בחשבון ומבחינה סטטיסטית כל פרויקט קיבל את משקלו הנומינלי בפועל. מעמודה זו ניתן להשליך על העתיד, בהסתייגות שלא מדובר במדגם סטטיסטי מייצג. עמודת סטיית התקן בחנה את הסטייה הממוצעת של הקבלן מכל פרויקט לאורך זמן. עמודה זו מספקת אינדיקציה לגבי טווח החריגות של כל קבלן מהחריגה הממוצעת.

התחבטנו כיצד לסדר טבלה זו, מאחר שכל סידור עשוי להציג באור שונה את התוצאות. לבסוף בחרנו להציג את הנתונים באופן בו הוצגו, עם מספר הסתייגויות: באופן טבעי הקבלנים שביצוע את מירב הפרויקטים יסתדרו בצמרת הרשימה - וכך היה. אך אם נבחן כל קבלן לגופו, נוכל להיווכח, כי סולל בונה, הנחשבת לחברות התשתיות הגדולות בישראל, ביצעה עבור מע"צ לא פחות מ-36 מכרזים.

יחד עם זאת, אם נבחן את היקף החריגות של סולל בונה לפרויקט, נוכל לראות, כי החריגה הממוצעת שלה דומה מאוד לחריגה המקובלת בשוק, כ-15%. אין זה גורע מהעובדה, כי החברה חורגת בשיטתיות מהיקפי הפרויקטים כפי שנקבעו בחתימת החוזה, אך להערכתנו מדובר בתופעה שכוללת את כלל הענף, וסולל בונה אינם יוצאים מן הכלל. כך גם לגבי חברות גדולות נוספות כמו מרדכי בנימין, רויכמן ודרכים.

לא כך הדבר בנוגע לחברות ביבי כבישים ואחים בראזני. לא רק זאת שהחברות הללו זוכות בנתח מכובד של מכרזי מע"צ, הן גם חורגות בשיעור בולט מעל כולם, 48.5% ו-32% בהתאמה. לשתי החברות הללו יש ייצוג בולט, כפי שהצגנו קודם, ברשימת הפרויקטים החריגים ביותר במע"צ. לשתי החברות יש ברשימת 10 הפרויקטים הבולטים 5 פרויקטים, עובדה המדברת בעד עצמה.

בטבלה זו בכלל ובצמרת בפרט, התייצבו להם גם קבלנים עם פרויקט בודד או שניים, בהם החריגה היתה גבוהה במיוחד. חברות דוגמת רבד, כאלדי, דני ונונו וי.זאבי חרגו בשיעורים הנעים בין 49.5% ל-66.9%. אין כמובן להקל ראש בחריגה מהותית זו, גם אם מדובר בפרויקט בודד, אך אחרי הכל יש נסיבות בהן חריגות כאלה הן בלתי נמנעות. ראוי לבחון כל מקרה כזה לגופו ולהסיק מכך את המסקנות.

טבלת הקבלנים מציגה גם את ה"צדיקים". אותן חברות, בין שזו דרך עבודתן או בין אם נקלעו למציאות כלכלית קשה, ששיעור החריגות שלהם אפסי ואף שלילי. כך למשל, החברות ש.יוסף, דן רולידר ויחזקאל מורד, ששיעור החריגה שלהם שלילי ועומד על מינוס 16.1%, 14% ו-8.3% בהתאמה.

האחים בראזני: "בכל חוזה של מע"צ יש אפשרות להגדיל"

קבוצת האחים בראזני, במסגרתה הוקמה חברה חדשה, א.מ.ש, נמצאת בשליטת אפרים ומנשה בראזני . בראזני היא הקבלן הבולט במכרזי מע"צ באזור ירושלים.

אפרים בראזני אמר ל"גלובס" בתגובה: "תשאלו את מע"צ על חריגות. יש הרבה שינוים תוך כדי עבודה. בכל חוזה של מע"צ יש אפשרות להגדיל את החוזה בין 25%-50%, זה כתוב בתנאי החוזה. במכרז בכביש עוקף חלחול כתוב במפורש שניתן להגדיל את החוזה. הפרויקט גדל בפועל והחוזה איפשר. בדרך כלל הקבלנים זוכים במכרזים במחירים נמוכים מהאומדנים של מע"צ.

" הטענה לקשרים אישיים, אינה נכונה. זאת סתם רכילות ואין לי קשרים עם אף אחד, חס וחלילה. מה לי ולהם? אני לא מכיר אותם. מי שמחליט הם אנשי מע"צ, על סמך הצרכים בשטח שהביאו לשינויים בפרויקטים. הצרכים הם שהכתיבו את השינויים. עדיף שתפנו למע"צ. הכל כתוב, שום דבר לא בא מהאוויר".

ביבי כבישים: "תפרסמו מה שאתם רוצים, הכל שטויות"

בתגובה לשאלות "גלובס נדל"ן" אמרה שוש לביא, מנהלת הכספים של חברת ביבי כבישים: "אנחנו לא מעוניינים להגיב, לא מעוניינים להתראיין, תפרסמו מה שעולה על דעתכם. כל מה שאתם כותבים זה שטויות ואני לא רוצה להתייחס. אתם תפרסמו מה שאתם רוצים, ואנו נשקול את צעדינו".

לצפיה בטבלת קבלני מע"צ: זמני ביצוע ותוספות לחוזים, מדורגים לפי גובה התוספות