בג"ץ הוציא צו המורה למדינה להסביר מהו קיום מינימלי בכבוד

עוד נענה בג"ץ לעתירה שהגישו עמותת מחוייבות לשלום וצדק חברתי, האגודה לזכויות האזרח והתנועה למלחמה בעוני ואחרים לנמק מדוע לא תקבע המדינה סטנדרט לקיום אנושי בכבוד בהתבסס על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

ההחלטה התקבלה על ידי השופטים דליה דורנר, אסתר חיות וסלים ג`ובראן בתום דיון שנוהל בידי השופטת דורנר ביד רמה תוך כדי מעורבות שלה בכל מהלכו.

בשתי העתירות ביקשו שלושת התנועות לבטל את הקיצוץ בקיצבאות הבטחת הכנסה אשר התקבל בחוק ההסדרים האחרון לשנת 2003.

העותרות טענו כי החוק הפחית ל-100 אלף משפחות מעוטות הכנסה 600 שקל בממוצע לחודש. המדינה בדיון קודם שהתקיים בחודש מאי האחרון באמצעות מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה אמרה כי הקיצוץ הנוכחי בקיצבאות הבטחת ההכנסה איננו יורד מתחת לסף המינימום.

באותו דיון ביקשה השופטת דורנר מהמדינה לקבל את הפרמטרים לקיצוץ בקיצבאות. בתחילת הדיון שהתקיים היום (ב`) פנתה השופטת דורנר לעו"ד מנדל ואמרה כי איננה מבינה את תשובת המדינה.

המדינה לא הגיבה ולא מסרה את הפרמטרים ועל כך אמרה השופטת דורנר "הממשלה והכנסת יודעים הכי טוב אך אתם לא אומרים לנו דבר. מכניסים אותנו לסיטואציה בלתי אפשרית המונעת ביקורת שיפוטית וזה לא ראוי".

בהמשך הדיון העירה דורנר "כי יש רמה של עוני שהוא פוגע. המינימום הזה שלאדם צריך להיות לו והמדינה שלו צריכה לדאוג לו כדי שהוא לא יושפל. זה תלוי במדינה, ביכולת שלה, וברמתה. מדינה מתוקנת עם חוק יסוד קובעת לעצמה מה היא יכולה לעשות ומה לא. זה צריך להיות מתורגם, אנחנו מתקשים לערוך ביקורת שיפוטית...אם אינך יכולה לתת לנו את הנתון הזה אני אפנה בהצעה לעותרים". כאן הסבירה עו"ד מנדל את הדרכים שעליהם ניתן לבחון את הצרכים הבסיסיים של המשפחות. שיטה אחת כפי שהמדינה עושה כיום זה לקבוע אחוז מסויים מהשכר הממוצע. דבר זה נהוג במדינות רבות בעולם. שיטה שנייה היא קביעת סל מצרכים והשיטה השלישית קביעת סל הוצאות דהיינו קביעת מדד המתייחס לאופן ההצעות.

לדברי המדינה העותרים לא הצליחו להצביע על סל מצרכים. בשלב זה פנתה השופטת דורנר אל העותרים והעירה כי העתירה מכוונת לביטולו של חוק.

מכיוון שכך הציעה לעותרים לתקן את העתירה ולהוסיף סעד נוסף חילופי שיחייב את המדינה לקבוע מהו קיום מינימלי בכבוד.

עו"ד אביגדור פלדמן אחד מבאי כוח העותרים ציין כי העוני שאליו מתייחסים בעתירה הוא עוני יחסי הוא לא מוחלט. "השאלה איננה כמה צריך כדי לקנות לחם או חלב אלא כמה צריך כדי להישאר באיזה קשר עין עם החברה.

מהו הקיום בכבוד להיות חלק אינטגרלי מהחברה, לא להיות במרחק גדול מהשכן שלך". לאור הדברים ולאחר שהעותרים הסכימו לתקן את העתירה הוציא בג"ץ צו על תנאי כאמור וזאת למרות בקשת המדינה לתת לה אורכה של 10 ימים כדי לשקול את עמדתה לפני מתן הצו על תנאי.

השופטת אמרה: "אם תתנו לנו את הפרמטרים האלה מיד לא יהיה פסק דין".

שאר המייצגים של העותרים היו עו"ד שרון אברהם ויס, דן יקיר, אבישי בניש ומורי הרט.

בג"ץ 366/03